שנים, מאז שנת 1833, מתקיימת המסורת של התהלוכה הקבועה שבראשה ספר התורה העתיק, מבית משפחת עבו בעיר העתיקה בצפת, לציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. מאז פותחת התהלוכה את הילולת ל"ג בעומר. גם השנה תתקיים התהלוכה הזו ביום שני הקרוב, ערב ל"ג בעומר, במגבלות מגיפת הקורונה.
עו"ד רפאל עבו, תושב נוה-דניאל בגוש-עציון, בן הדור השישי לשושלת משפחת עבו, החל כבר לפני מספר שבועות לארגן את התהלוכה – במציאות חסרת התקדים של דורנו: "אני מוביל את התהלוכה זו השנה השביעית, וכמובן מלווה את התהלוכה ומהווה חלק פעיל בתהלוכה ואירגונה מזה שנים רבות", הוא מספר ל'מצב הרוח'. "השנה מגפת הקורונה הציבה בפניי אתגר קשה במיוחד. אתגר שייתכן ואף הינו ראשוני וייחודי שאף אחד מהדורות הקודמים לי, לא נתקבל בכמותו".
חגיגות ל"ג בעומר מוגדרות בכל שנה ע"י משטרת ישראל כאירוע הכי גדול ומסובך בשנה, אירוע שבו מתנקזים קרוב לחצי מיליון איש מכל קצווי הארץ למקום אחד במהלך יממה אחת. "המשטרה בצפת והמשטרה המרחבית שאחראית על הר מירון בזמן ההילולה, יודעים שבערב ל"ג בעומר תגיע שיירה של מכוניות מקושטות עם ספר תורה לתוך מתחם מירון ומשם יעלו לציון קבר רשב"י. עם זאת, כל שנה יש שינויים, יש מפקדים חדשים, יש שינויים במקומות החניה וההתארגנות וכיוצ"ב", מספר רפי.
"בשנה רגילה שאיננה שנת קורונה, התהלוכה מתחילה בטקס רב משתתפים, בחצר העתיקה של בית עבו בצפת העתיקה. באירוע זה נוכחים ראש העיר צפת שוקי אוחנה, רבה של צפת הרב שמואל אליהו, רבנים נוספים, קונסול או שגריר צרפת (מאז היותנו קונסולים הם מגיעים כל שנה), חברי כנסת ושרים ואישי ציבור נוספים. בעבר השתתפו הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, אפילו הרב עוזיאל.
"בשנה רגילה מתחילים את הטקס ברוב עם, עם ניגוני כליזמר מסורתיים וריקודים אותנטיים. מוציאים את ספר התורה ומתחילים בתהלוכה ברחובות העיר העתיקה של צפת ומשם ממשיכים לרחוב ירושלים – הרחוב המרכזי של צפת.
"מתחילת תחילת הטקס ועד סיום התהלוכה חולפים להם כ-7 שעות. בסיום התהלוכה בצפת, מחכים לנו רכבים מקושטים ואנו נוסעים בשיירה של כשבעה רכבים למירון, בליווי משטרה כמובן. שם אנחנו ממשיכים ברגל עד לקבר רשב"י".
כל מי שיודע מה קורה במירון בשנים האחרונות, יודע כי הגישה למירון חסומה כבר ימים רבים לפני ל"ג בעומר. יש היערכות של חניונים, תחנות אוטובוס והיסעים, ועוד. השנה קיימת המגבלה של איסור ההתכנסות.
כבר לפני ארבעה חודשים, הגיע רפי עבו לתחנת משטרת צפת על מנת 'לפתוח תיק אירוע'. מי חשב אז על מגיפת קורונה?
"בשל מגבלות הקורונה, השנה יש איסורי התכנסות נוקשים מאד", מספר רפי עבו. "משטרת ישראל כבר חסמה בתחילת השבוע את כל מירון. אין יוצא ואין בא. לפי המידע שנמסר לי, נחסם כל מתחם קבר רשב"י ושוטרים סרקו את היערות באזור, כדי לפנות אנשים שכבר התמקמו באוהלים בסביבת מירון. יותר מכך, המשטרה הודיעה השנה לתושבי מושב מירון, כי חל איסור על השכרת צימרים ואירוח אנשים. כל זאת למניעת הגעתם של אנשים למירון".
אחרי דיונים משותפים עם משטרת ישראל, עיריית צפת והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במירון, הוחלט בהתאם למגבלות הקיימות, לערוך טקס מצומצם של 19 איש בחצר בית עבו, עם דברי ברכה של ראש העיר שוקי אוחנה והרב שמואל אליהו. משם תצא בתהלוכת רכבים בשכונות צפת. העליה למירון תיעשה עם רכב אחד או שניים עד לציון רשב״י במירון.
למעשה, על מסורת התהלוכה, עם השנים התגבשו מסורות שונות. מי נוהג ברכב, כיצד מקשטים את ספר התורה, מי מחזיק את הספר, ניגונים מיוחדים, פיוטים ועוד. מספר רפי עבו: "לפני הטקס אנו מקשטים את ספר התורה באופן מסורתי – בפרחים. יש לי יומן של דודה של אבי מלפני 100 שנים, שהיא מספרת שגם אז היא קישטה את ספר התורה בפרחים. כך שאפילו קישוט ספר התורה זאת מסורת. אם תסתכל בתמונות בהתחלה תראה פרחים, אח"כ תראה רק מטפחות, כי יש סגולה לקשור מטפחות על ספר התורה תוך שמבקשים בקשה או ברכה".
בהיסטוריה של הילולות מירון, מגיפת הקורונה איננה האירוע הקשה ביותר. בדורות הקודמים נתקלו בקשיים קשים רבים ביותר בקיום התהלוכה. רפי עבו מזכיר שהתהלוכה צעדה מצפת למירון בכל ימי הפרעות הקשים, טרם קום המדינה, ובימי מלחמת העצמאות, כשחלק מהקרבות היו דווקא בימים אלו. התהלוכה התקיימה בימי מגפות הטיפוס והמלריה שהיו בארץ ובצפת לפני 100 שנים. "עם זאת, הקשיים המתוארים לעיל, אירעו טרם קום המדינה ו/או בראשיתה. דווקא בימים בהם לא היה משטר מסודר, לא היו הנחיות משרד הבריאות, לא היו נהלים ולמעשה לא נדרשו אישורים לקיים תהלוכה או אירוע כזה או אחר".
גיבורת ספרה של גלילה רון פדר
עו"ד רפאל עבו קרוי ע"ש סבו רפאל עבו. הוא נשוי ואב לחמישה – ארבעה בנים ובת. כל בני המשפחה מנגנים בתהלוכה על כלי נגינה.
הבת הקטנה נגה היא 'כוכבת' הספר החדש של גלילה רון פדר עמית, 'סוד החותמת הסודית של משפחת עבו', המבוסס על סיפור אמיתי, סיפור העפלה יבשתית של יהודים דרך סוריה ולבנון.
סיפור ההתיישבות והיהודים בגליל ובארץ ישראל אינו שלם בלי סיפור מורשת עבו. סיפור קסום ששורשיו נעוצים בארץ מזה 200 שנים.
חלוצים שעלו לארץ ישראל, חיו בארץ מתוך בחירה, גאלו קרקעות ופעלו למען היישוב היהודי בארץ ישראל. בית עבו – בית עתיק ברובע הספרדי בעיר העתיקה בצפת, היה משכנם של ראשי הקהילה בצפת, מגיני היהודים וגואלי הקרקעות בגליל, ובית קונסול צרפת בצפת ובטבריה למעלה מיובל שנים.
השם עבו מקורו בספר תהילים, פרק קי"א פסוק ח': עשויים באמת וישר. הרב שמואל עבו, מהחלוצים הציוניים הראשוניים, עלה לארץ כבר בשנת 1817 והתיישב בצפת. הוא שימש כרב הראשי הספרדי ואב"ד בצפת. כמו כן קיבל מינוי כנציג קונסול צרפת בגליל.
הרב שמואל תרם רבות למען צפת והיישוב היהודי, בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט. בין היתר גאלו הרב שמואל עבו ובניו אלפי דונמים מאדמות מירון והגליל. הם אשר נתנו את האדמות להקמת יסוד המעלה, משמר הירדן ואף סייעו בהקמת ראש פינה.
הרב שמואל עבו בנה ושיפץ את המבנה המקורי של קבר הרשב"י במירון. בניו בנו בשנת 1881 את השערים הגדולים הנצבים בכניסה לקבר רשב"י עד היום.
במחצית הראשונה של המאה ה-19, רכש הרב שמואל עבו קרקעות סמוכות לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. בסך הכל גאל מידי הפלאחים כ-7,000 דונם אדמה חקלאית בכפר מירון. הוא הקים ושיפץ את מבנה ציון הקבר של רשב"י ובהמשך עודד עשרות משפחות יהודיות מיוצאי כורדיסטן להתיישב במקום. מתיישבים אלו, חילקו את זמנם בין עבודות חקלאיות בשעות היום, ולימוד תורה והתעמקות ברזי הקבלה והזוהר בשעות הלילה.
בתפקידו של הרב שמואל עבו כראש הקהילה וכנציג קונסול צרפת בגליל, סייע והציל יהודים רבים מאימת השלטון העות'מאני שהיה בארץ. החשיבות בהיותו קונסול צרפת מתבטאת בכך, שבימי השלטון העות'מאני בארץ, אם היית 'סתם' תושב, היית אדם חסר זכויות לחלוטין. אזרח צרפת היה בעל זכויות עודפות, מיוחסות. באמצעות הכוח הקונסולרי הצליחו הרב שמואל עבו ושני בניו אחריו, שהיו אף הם קונסולים, לבטל גזירות של הממשל. בין גזירות לפינוי ישובים ובין גזרות לתלייתם של פלוני או אלמוני באשמות שווא כאלו ואחרות.
בשנת תרס"ד, 1904, תרם הרב יצחק מרדכי, אחיו של הרב שמואל עבו, את ספר התורה, הנישא בראש תהלוכת פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בצפת ומירון. ספר תורה זה, החליף את ספר התורה שנתרם ע"י הקהילה בשנת 1833.
הממון סייע להצלת יהודים
"הרב שמואל עבו הקדים את זמנו בכמאתיים שנים ברצון ודחף שלו לאחדות", מספר רפי עבו. "באופן בלתי נתפס הרב שמואל עבו, שהיה ראש הקהילה הספרדית בצפת, פעל במשותף עם הרב שמואל הלר, ראש הקהילה האשכנזית. ממש לאחרונה, שוחחתי עם הרב קפלן מצפת, שהינו מצאצאי הרב הלר, אשר סיפר לי שידוע לו עד כמה שני אישים מיוחדים אלו היו חברים בלב ובנפש ופעלו יחד למען הקהילה בצפת – כמובן ספרדים ואשכנזים כאחד.
"הרב שמואל עבו, בפועלו, עבד גם יחד עם השר משה מונטיפיורי. יש אומרים שמונטיפיורי הוא אשר סייע לרב שמואל עבו לקבל את המינוי כקונסול צרפת בצפת וטבריה".
עו"ד עבו מציין כי המשפחה לדורותיה, איש איש בתקופתו, היו חדורי ציונות ופעלו למען סיוע, תרומה והצלת יהודים, באשר הם. במהלך הדורות, סייעו אישי המשפחה, באמצעות קשריהם עם השלטון, כמו גם בממון אשר היה בידיהם ואשר גוייס על ידם, להצלת היהודים. בהיסטוריה של צפת זכורים הרבנים אברהם חיים ויצחק מרדכי שהיו ידועים בכינויים 'האחים עבו, אחיו של הרב שמואל. הם פעלו להמשך גאולת הקרקעות ויישוב ארץ ישראל וסיוע ליהודים בארץ ישראל.
הרב יעקב חי עבו, בנו של הרב שמואל, המשיך בדרכי אביו בהנהגת הקהילה בצפת, גמילות חסדים והצלת היהודים מאימת השלטון. הרב אברהם חיים עבו היה תלמיד חכם גדול והעמיד דורות של רבנים נכבדים ועסק אף הוא בהשגת כספים רבים להמשך מפעל ההתיישבות. המפורסם שבהם הרב רפאל עבו, שכיהן כאב בית דין בת"א-יפו וחבר בבית הדין הגדול. הוא סבו של עו"ד רפאל עבו, הנקרא על שמו.
"בנו של הרב יעקב חי, סב סבי הרב מאיר עבו, המשיך בדרכי אביו בגמילות חסדים והצלת הנזקקים. בימי המנדט הבריטי, בית עבו שימש כמקום מחבוא לעליה בלתי לגאלית, והרב מאיר עבו, הנפיק עבור העולים תעודות (סרטיפיקטים) המעידות על זיקתם לארץ באופן שלא ניתן היה להגלותם ע"י הבריטים. זאת, תוך סיכון חייו למול השלטון הבריטי, אשר אף הגיע למקום לאסרו, אך חזר בידיים ריקות. יהודים אלו, היו מגיעים בדרכים שונות בימי המנדט. סבי רפאל עבו, בנו של מאיר היה מבריח אותם מהגבול עד לצפת ושם הם היו מוחבאים בבית עבו.
"רפאל עבו היה מראשי ההנהגה בצפת וממגיניה הבולטים, בהמשך לאחר קום המדינה הקים ושימש כראש משמר העם והג"א. אבי צבי, בנו של רפאל, היה ממגיני צפת בתש"ח, והציל את הרובע היהודי בצפת מהתקפת ערבים בימים טרום מלחמת השחרור והקדיש את חייו לחינוך יהודי בארץ ובתפוצות.
"דודי יוסף, היה לוחם ומפקד בהגנה ובפלמ"ח ולאחר מכן לחם בשורות האצ"ל. היה בין לוחמי ביריה הסמוכה לצפת ותנועת המרי העברי. דודי יוסף היה זה שקיבל את הובלת המסורת לאחר פטירת סבי רפאל בשנת 1964 והוביל את התהלוכה במשך יובל שנים. כך הגיעה מסורת עתיקת יומין זו אלי.
"גם הנשיא בן צבי היה אצלנו בבית עבו. לא רק בשביל הטקס. הוא חיפש אבן שנמצאה באדמה בזמן שהקימו את מי מרום – שידועה כיום כיסוד המעלה. שהיה כתוב עליה "זכיר לטב מאן דמיתבתי", שפירושה: "ייזכר לטוב כל המתיישב כאן". לפי המסופר אבן זאת הובאה לבית עבו, אשר כאמור רכשה את האדמות מהערבים ונתנה אותם למתיישבים".
אני חייב לציין בפליאה שכל הסיפור הציוני המדהים לא ידוע לרוב אזרחי ישראל. אולי כמה מעט חובבי היסטוריה בודדים.
"טוב, זאת שאלה שקשורה ככל הנראה בסיפור של שיכתוב ההיסטוריה. אני יכול להגיד לך, שוועדת ביטון שקמה ע"י שר החינוך בנט, המליצה בהמלצה חמה שיש להכניס נושא זה לספרי ההיסטוריה. אני גם פניתי לגורמים במשרד החינוך לקידום העניין, אך כידוע זה כרוך בהרבה פוליטיקה.
"עד היום, ספרי ההיסטוריה והציונות מלמדים כי הציונות והשאיפה לארץ ישראל התחילה 'יש מאין': פתאום בנו את פתח תקווה ומשם התחילה הציונות. אך האמת, בארץ ישראל היו תושבים 'ציוניים' הרבה שנים קודם לכן. כמו הרב שמואל היו אנשים אחרים שהגיעו לארץ ישראל מטעמי אהבת ישראל - לא מרדיפה, לא מחוסר כל. הם יישבו את הארץ והיו הבסיס לסיפור הציוני, שאותו חייבים להכיר".