אם גל האנטישמיות חסר התקדים ששטף את ארה"ב בשנה האחרונה הותיר אתכם המומים, הסיפור שובר הלב של ליאו פרנק יטלטל אתכם בעוצמתו, ובעיקר יערער את הביטחון המדומה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
כל חטאו של ליאו מקס פרנק היה שהוא נולד להורים יהודים אמידים. הוא נולד בטקסס ב-17 באפריל 1884, וכשהיה בן שלושה חודשים, עקרה המשפחה לברוקלין שבניו יורק.
כשבגר, ולאחר שסיים לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת קורנל, הצטרף לעסק המשפחתי - בית חרושת לעפרונות. בגיל 23 קיבל קידום ועבר לג'ורג'יה שבאטלנטה כדי לפקח על מפעל החברה שם - כבעלים ושותף.
באותן שנים היתה אטלנטה מקום יציב ובטוח עבור הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום ארצות הברית, ועם המעבר מכלכלה חקלאית לכלכלה תעשייתית, רבים מחבריה השתלבו בעסקים, בחברה ובפוליטיקה העירונית, ואף הקימו מוסדות יהודיים.
עבור פרנק הצעיר היו אלו שנים של שגשוג ופריחה. הוא התחתן עם לוסיל זליג, בת למשפחת תעשיינים עשירים, הצטרף לבית הכנסת, שהיה המוסד היהודי הוותיק ביותר באטלנטה, ובשנת 1912 נבחר לכהן כנשיא סניף 'בני ברית" המקומי.
מנגד, היו רבים אחרים שהמציאות הכלכלית החדשה גרמה גם להם לקשיים חברתיים ומשפחתיים: גברים כבר לא הצליחו לספק מחייה הולמת למשפחה, ונשים וילדים נאלצו לראשונה לקחת חלק פעיל בפרנסת הבית. השינוי בתפקידים המסורתיים העצים את המתחים בבית והגביר את החששות מפני השחתה מוסרית במפעלים שבהם עבדו יחד גברים ונשים.
"ילדתנו הקטנה נרדפה עד מותה בידי יהודי סוטה"
המתח שהצטבר מתחת לפני השטח התפוצץ ב-27 באפריל 1913. באותו יום נמצאה במרתף בית החרושת לעפרונות של פרנק, גופתה של מרי פייגן, נערה לבנה בת 14 שכמו רבים מבני גילה נאלצה לעבוד במפעל כדי לעזור בפרנסת המשפחה.
חקירת המשטרה העלתה כי פייגן הגיעה לבית החרושת באותו יום כדי לקבל את משכורתה, וכי האחרון שפגש אותה היה ליאו פרנק.
פרנק הואשם ברצח והועמד לדין בפני חבר מושבעים. משפטו הציף את כל השנאה שבערה מתחת לפני השטח כלפי היהודים העשירים של אטלנטה, וקבע תקדים: לראשונה בהיסטוריה של מדינות הדרום, אדם שחור זומן להעיד נגד אדם לבן.
זאת ועוד, לאורך ימי המשפט חלפו המושבעים מדי יום בדרכם לאולם הדיונים על פני המון כפרי זועם שהתאסף בצדי הדרך שקרא להם: "לתלות את היהודי המלוכלך".
הלחץ הציבורי עבד ופרנק, שטען לחפותו לאורך כל המשפט, נדון למוות.
יהודי ארה"ב סירבו להשלים עם רוע הגזירה וכבר במהלך המשפט התגייסו לעזור לו. אחד מהם היה זיגמונד ליווינגסטון מארגון 'בני ברית' שהקים בשנת 1913 את הליגה נגד השמצה (ADL), ששמה לה למטרה להגן על שמם הטוב של היהודים באשר הם.
מול הלובי היהודי התייצב תומאס אדוארד ווטסון עורך העיתונים "The Jeffersonian" ו-"Watson's Magazine", שהחל לנהל מסע נגדי מתוקשר.
"פרנק הוא מבני האריסטוקרטיה היהודית, והיהודים העשירים החליטו כי שום אריסטוקרט מבני גזעם לא ישלם בחייו על מותה של נערה עובדת", כתב כשהוא פורט על רגשות השנאה של תושבי הדרום ורומז לכך שמרי פייגן נאנסה לפני מותה.
"ילדתנו הקטנה נרדפה עד מותה האיום ועד לקברה העקוב מדם בידי היהודי המלוכלך והסוטה הזה מניו יורק", כתב לצד תמונתו של פרנק. "אפשר לראות שהוא סוטה ותאוותן, האשם בפשע שהביא בשעתו את ריבון העולמים להשמיד את ערי הכיכר, אם רק מעיינים היטב בתמונות הרצופות, בעיניים היוצאות מחוריהן, בשפתיים החושניות הבולטות ובלסת החייתית".
60 שנים מאוחר יותר - האמת יוצאת לאור
ההסתה הבלתי-פוסקת עשתה את שלה. פרנק, ששהה לאורך כל אותה התקופה בכלא, הותקף באכזריות על ידי אסיר אחר ששיסף את גרונו, והובהל למרפאת הכלא.
בזמן שנאבק על חייו, החליט מושל ג'ורג'יה, ג'ון סלייטון, להמיר את גזר דינו במאסר עולם, לאחר שהשתכנע שהמשפט התנהל בצורה לא הוגנת. מייד לאחר מכן, הוא התפטר מתפקידו ועזב את המדינה.
ימים לאחר מכן, ב-ז' באלול תרע"ה (17 באוגוסט 1915), פרצה למרפאה קבוצה של 25 גברים חמושים בשם "אבירי מארי פייגן", וחטפה את פרנק. הם גררו אותו בדרכי עפר, עד לבית שבו נולדה פייגן ושם, עם שחר, תלו אותו על עץ כשפניו פונות לכיוון ביתה.
על פי פרסום במוזיאון העם היהודי 'אנו', בדרך לשם החוטפים ניסו לשכנע את פרנק להתוודות, אולם הוא סירב להודות במעשים שלא עשה, ורק ביקש מהם לשלוח את טבעת הנישואין שלו בחזרה לאשתו.
היה זה מעשה הלינץ' המתועד היחידי שבוצע ביהודים בארצות הברית, והוא בוצע על ידי מי שלימים יקימו מחדש את ארגון ה'קו קלאקס קלאן' - קבוצה רדיקלית שתומכת בעליונות הגזע הלבן ומקדמת הומופוביה, אנטישמיות ושנאת זרים.
על אף שזהות החוטפים היתה ידועה היטב למקומיים, איש ממבצעי הלינץ' לא הועמד לדין.
הלינץ' האכזרי זעזע את הקהילה היהודית באטלנטה, וכמחצית מהם - כ-1,500 יהודים - עזבו את המדינה.
שישים שנים לאחר מכן הודה מחסנאי המפעל כי ראה את שומר הלילה של המפעל ג'ים קונלי הורג את הנערה, אולם בחר לשתוק כי זה איים לרצוח אותו אם ידבר.
הוא הוסיף וסיפר כי החליט להוציא את האמת לאור כדי למות במצפון שקט.