אם הייתי שואלת אותכם מה זה להיות שונה, מה הייתם עונים לי?
האם שונה זה סממן חיצוני? התנהגותי? תקשורתי? מהי בכלל שונות?
'שונה' בא מלשון לשנות! מה שמעורר את השאלה, האם אפשר לשנות אדם שהוא שונה, כלומר לתקן אותו?
אני פחות משתמשת במושג 'שונה' אלא קוראת לזה 'מיוחד'.
השבוע נסענו לירושלים. ירושלים זה מעבר לשונה ומעבר למיוחד. זו מנגינה אחת מלאה בתווים שונים ומיוחדים.
עברנו בסמטאות. השטריימלים בשבתות, הטליתות, הציציות, ההליכה, המדרגות והבגדים שמתנופפים להם באוויר הצלול... אווירה מיוחדת, שונה וממלאת.
בכל פעם שאכנס לירושלים אגלה בה עוד ועוד.
בואו נאמר את האמת: גם אני 'הקטנה' די מיוחדת. האם אני שונה? כולנו שונים, אז אני שונה ומיוחדת יחד!
ברגע שנסתכל על המציאות בעיניים נקיות, אחרות ומיוחדות, נהנה להסתכל על זה כי זה משהו מיוחד וקצת אחר.
השבוע התראיינתי בפודקאסט עם דני פרידלנדר. אישיות מדהימה. הראיון היה מעבר לציפיות, פורה ומעניין מאוד. הכל היה גלוי וידוע. ראיון שיתופי, חשוף ומלמד. מלמד על המבט שלנו, 'לקרוא לזה בשם' ועם השם הזה ללכת תרתי משמע.
כששוחחתי עם דני, השאלות היו פתוחות, ממוקדות ומעניינות, ואחת השאלות שנשאלתי הוא 'איך חיים כשונה?' האם האדם משתנה? המציאות מותאמת? החברה מקבלת?
התשובות עמדו לי על קצה הלשון, אך היו שאלות שמולן שתקתי, לא הייתה לי תשובה ברורה.
האם החברה מודעת יותר לשונות? כן? לא? דעתי היא שתלוי איפה, מי החבר'ה שעומדת מולי.
אני חיה את השונות בשלמותו! בלי הנחות ובלי מבצעים! כל החבילה והכל כלול.
המציאות אינה צריכה להשתנות, אלא אני צריכה לשנות! לשנות את הגישה ואת ההסתכלות על הדברים.
היום זה אני, ומחר זה מישהו אחר.
לעיתים אנחנו פוחדים להתקרב למקומות זרים. זה מאיים, זה מלחיץ. ניתן לעצמנו את האפשרות להכיר מקומות נסתרים, מיוחדים ושונים ולראות שזה יפה וזה עוד תו במנגינה אלוקית, פרטית וכללית.
בפרשת השבוע וירא, אברהם אבינו יושב בפתח האוהל לאחר מילתו, ואליו מגיעים שלושה מלאכים. כל אחד בתפקידו ובשליחותו אצל אברהם אבינו, שגם הוא דואג לקבל את פניהם בעין יפה, מארח אותם כיד המלך, מזמין אותם אל האוהל. לא באמת משנה לאברהם מי עומד מולו, ושאלו מלאכים לבושים כבני אדם.
כי בני אדם אנחנו, מבשרים ומתבשרים ומקבלים את כולם בסבר פנים יפות וטובות.