"סולם ניצב ארצה וראשו מגיע השמימה". אחד הפסוקים החשובים, המרכזיים, המשמעותיים בתנ"ך ובמחשבה היהודית.
בכל תהליך שאדם עובר או מרגיש, גם כשהוא שקוע בתוך התהליך, הראש והלב שואפים, חולמים, ומגיעים אל המטרות הגדולות והנשגבות בחיים.
לכל אדם יש מטרות, יותר חשובות או פחות חשובות. הוא יעשה הכול כדי להגיע אליהן.
יש מטרות בונות ויש מטרות הורסות, ואנחנו חייבים לדעת מה המטרה העיקרית והחשובה ביותר בחיינו.
פעמים אין ספור אנחנו עומדים מול קונפליקטים פנימיים מול הבחירה הזאת: מה חשוב לנו יותר? לדוגמה: קריירה או משפחה? לימודים או עבודה? בית או קניות? וכן הלאה. מתלבטים מה עומד בסדר העדיפויות?
יש פעמים שמרוב מטרות ומרוב רצונות אנחנו הולכים לאיבוד, מאבדים את הדרך ואת הכיוון הנכון, והתחושה היא תחושת תיסכול ובילבול. מיקוד ורצון הם הבסיס להגיע אל היעד.
בפרשת השבוע 'נשא', בני ישראל מתכוננים להכנת המשכן, שהיא מטרת העל בעבודת ה': הקרבת קורבנות, הלווים והכוהנים. לכל אחד יש תפקיד בדרך אל המטרה.
אנחנו חיים בין מטרה למטרה, נעים בין משימה למשימה, מחפשים, רצים ורוצים להגיע תמיד אל התוצאה הנכונה ולהיות מדוייקים ומכוונים.
אנחנו מקבלים את התורה הקדושה ברוב עם. בעוצמה ובשמחה אדירה הגענו אל הרגע הגדול שלו חיכינו וציפינו "שבע שבתות תמימות".
בדרך אנחנו חווים, עוברים, שומעים, פוגעים, רואים, לומדים ומגיעים – לפעמים מלאי מרץ, לפעמים ללא כוחות.
אני למדתי ובחרתי כל חיי להגיע אל המטרה. גם אם הדרך לא פשוטה, בדרך נכונה ומחושבת, אגיע ליעד! זו חובתי!
השבוע היה לי טסט ראשון. לא עברתי. לא כולם עוברים בטסט ראשון, אבל לי זה היה שיעור לחיים: למדתי שהיה צורך במיקוד ודיוק כדי להגיע למטרה.
לא לסטות מהנתיב, לא להתבלבל, לא להתעכב, לא לעקוף, לא למהר. להמתין, להסתכל, לבדוק ולעבור. לנסוע בדרך אל היעד הנכון בשבילי.
גם אתם - הציבו כל יום מטרה, תהיו ממוקדים, מכוונים לאורך הדרך במחשבה ורצון להגיע.
אם לא הגענו - נשתדל יותר כדי שנהיה בדרך הנכונה. וזכרו, אפשר גם לשנות כיוון.
בעז"ה שנזכה לקדש כל מטרה ולשמוח בה בלב שלם.