ביום ראשון האחרון זכיתי להיות סנדק בברית של התאומים של דניאל. אני הייתי הסנדק של אביתר, אחד מהתאומים. את דניאל הכרתי לפני שש שנים. הוא בן לאם יהודיה ואב ערבי. אימו נפטרה כשהיה בן שש, והוא גדל לבד בכפר עם אביו ואימו החורגת. בתור 'הבן של היהודיה' הוא סבל מאוד. בגיל 18, הוא פגש ביהודים שאמרו לו, שאם אימו יהודיה - גם הוא יהודי, וכך הוא התקרב ליהדות בתהליך ארוך ולא פשוט.
אנחנו מלווים את דניאל במהלך כל השנים האחרונות. לווינו אותו עוד בתחילת הדרך, ואחר כך מתחת לחופה, ובהולדת בנותיו, ועכשיו - בברית של התאומים. על הסיפור של דניאל כתבתי בעבר באריכות, ואני מביא אותו כאן שוב, כדי לתת תשובה לשאלה אחרת שנשאלתי ביום שישי האחרון.
בחורה חדשה עם ילדים הגיעה לארגון להב"ה. המקרה שלה הוא מקרה קשה ומסובך מאוד, שהצריך אותנו להשקיע עשרות אלפי שקלים כדי לעזור לאותה בחורה ולילדיה. ואז, אחרי שעשינו אני אשתי וכל הצוות ככל יכולתנו, אותה בחורה שנשארה לבד עם נחמה בדירת החירום שאלה אותה: "אני לא מבינה דבר אחד - למה הם עושים את זה? הרי הם לא מכירים אותי יותר מכמה ימים! מה האינטרס שלהם?". היא באמת לא הצליחה להבין, וניסתה לברר מהם המניעים הנסתרים שלנו, כביכול.
נחמה הסבירה לה, כמובן, אבל ראיתי שזה לא מספק אותה. אפשר להבין, הרי מדובר בבחורה שאף אחד לא באמת הראה לה אכפתיות מימיה, ופתאום אנחנו מגיעים משום מקום ומרעיפים עליה חום ואהבה. אחר כל מה שעברה, לא פלא שהיה זה חשוב בעיניה. לכן הזמנתי אותה לברית של התאומים של דניאל, דניאל שיכל להישאר בכפר ולגדול בתור נידאל, ובחר לגדול כיהודי, וכך הביא עוד דור של יהודים לעולם.
אמרתי לה: כמה שווה יהודי אחד? האם יש מחיר בעולם שלא שווה לשלם כדי להציל יהודי אחד כדי שישאר יהודי? הרי כל יהודי הוא עולם ומלואו, ואת שואלת מה האינטרס שלנו?
בארגון להב"ה שמנו לעצמנו למטרה, לנסות להציל מהתבוללות כל יהודי ויהודיה, ובכל מחיר, כי אין מחיר שלא שווה לשלם עבור הצלת יהודי.