הוויכוח האידיאולוגי בציונות הדתית: על איזה צד של הקרקר להניח את ההרינג?

הפיצול בבית היהודי היה קורה גם אם על ראשות המפלגה היו מתמודדים איגואנה וקקטוס

  • פורסם 18/03/21
  • 22:48
  • עודכן 18/03/21
צילום: Flash 90/Mendy Hechtman, Ben Dori, Tomer Neuberg

את מערכת הבחירות הזו העברתי עד כה משלט רחוק ובעצימות נמוכה, בטח לאור מערכות הבחירות הקודמות שבהן הייתי שקוע עד צוואר עוד מגיל 10. האקשן והאדרנלין חסרים לי, כמו גם המפגשים עם האנשים. אבל אני מתנחם בכך שלפחות הפעם, רוב ההתנהלות היא מול מסכים וכנסים בזום, ולריב דרך הטלפון על שטויות, אפשר גם מול נציגי שירות לקוחות של הוט, בלי להידרדר לשיח נמוך ומפלג.

אמנם לכתוב טור פוליטי זה לא יהיה הרעיון הכי חכם עכשיו, וגם אינני יכול להבטיח לכם שגם צודק, אבל זה צו השעה, במיוחד כשהולכים שוב לקלפי בפעם הרביעית.

כמו כל מערכות הבחירות האחרונות, ולמרות שבהתחלה הכל היה נראה מבטיח, גם הפעם הפוליטיקאים הסרוגים לא איכזבו וידעו לספק לנו טלנובלה: לחיות ביחד בהרמוניה במחצית הראשונה, להיפרד (שוב) במחצית השנייה, ולהתגרש טוטאלית בדקה ה-90, רק בשביל לחזור להיות ביחד בהארכה. בזמן שאתם קוראים שורות אלו המלחמה כבר בעיצומה, וכל צד זורק על השני רפש, משל מדובר בתהום אידיאולוגית עמוקה, ולא ויכוח על איזה צד של הקרקר להניח את ההרינג. 
האמת, הפיצול בבית היהודי היה קורה גם אם על ראשות המפלגה היו מתמודדים איגואנה וקקטוס. כי הפעם לא משנה מי המועמדים, אלא הדרך שהם מייצגים, והבחירות הקטנות האלה היו סוג של קו פרשת המים. מצד אחד, הימין העמוק - שאינו אחיד בעמדותיו הדתיות, השמרניות יותר ופחות, אבל מאוחד בעמדתו המדינית והמסורתית. מצביעי סמוטריץ' שנמצאים אי שם בגב ההר, אינם בהכרח חופפים למצביעי בן גביר בעיירות הפריפריה. לא בטוח שהם היו מוצאים את עצמם באותו בית כנסת או קליקה חברתית, אבל הם בהחלט יכולים למצוא מכנה משותף בתוך ארגון פוליטי.

 

האות ב' עם סט, הערכים

הציונות הדתית, המפלגה שניכסה לעצמה מגזר שלם, היא לא בהכרח המזרוחניקים המשופמים של פעם. במובן מסוים הם חולקים את היציע המזרחי של בית"ר וריקוד הדגלים ביום ירושלים. חיבור מאולץ לעיתים, אבל את האמת, הכרחי. כי אם המפלגה הזו, שמייצגת את הימין העמוק והשמרן, לא תצליח לעבור את אחוז החסימה, יבוא הגולל לא רק על התקוות לממשלת ימין כלשהי, אלא גם על האגדה שיש לתפיסת העולם הזו 4 מנדטים חקוקים בסלע.

בצלאל סמוטריץ' מדגיש כל הזמן שהם לא מסתירים את היותם מפלגה מגזרית, שאינה שואפת ליד על ההגה, אלא למקום בתוך האוטו, ועדיף ליד החלון. זה מספיק משמעותי על מנת לשמור על האינטרסים וגאוות היחידה, וההסתכלות היא כל הזמן פנימה, לתוך בסיס המצביעים וחתירה לביצור הגבולות. הגישה הזו מובילה גם להסתערות לפני המחנה, להיות ראש החץ בלי להסתכל לאחור אלא רק על חבריי ליחידה. זו גם הסיבה למסע הישיבות, לשיח הפנים מגזרי, ובהחלטה מודעת שלא לקרוץ לקהלים חדשים. 

מצד שני, הימין הפתוח, שאוחז בעמדות מדיניות לא פחות מובהקות אבל הרבה פחות צעקניות. אלו האנשים שתמצא אותם ביישובים ההטרוגניים, חיים את חייהם האזרחיים בלי יותר מדי אידיאולוגיה וסממנים. בעליבתים שאוהבים את הקב"ה, אבל גם את החיים הטובים שהוא נתן לעמו ישראל. הזיהוי הוא ימין, אבל ההזדהות עם ערכיו יכולה להתאים למגוון רחב של הציבור.

הגישה ההיברידית הזו לא נובעת מעצלנות, אלא מתוך רצון לשתף את כולם בלי לכפות על אף אחד. כך יכולים למצוא את עצמם ברשימה אחת השולמנים ומצד שני מזרוחניקים, ולהסתדר נהדר בלי לדרוך אחד לשני על הרגליים. זוהי התגשמות החלום הרטוב של נפתלי בנט - מפלגה רחבה, כלל ישראלית, ימנית מובהקת עם אורייטנציה דתית, אבל בלי לבדוק בציציות תרתי משמע. הוא לא רוצה להיות ליד החלון ולהסתפק ברוח. הוא רוצה יד על ההגה ומזגן עליו במקרה המצוי, ולהיות הנהג במקרה הרצוי. רוב מצביעי ימינה הם אנשים שחיים את היומיום שלהם במגוון תחומים, יחד עם מגוון אנשים. מעניין אותם מדד הנאסד"ק ותשלומי המע"מ, לא פחות מאשר זמן זריחה ותרומות לישיבה.

הגישה הזו לא טוענת שהכל או כלום, אלא גם וגם. למרות שבהתחלה הסלוגנים היו הפוכים, ימינה הוכיחה שמה שמעניין זה לא רק הקורונה, אלא גם שאר הדברים. אינני בטוח שהחיבור עם השולמנים יימשך עוד הרבה אחרי הבחירות, אבל מצד שני קיימת פה אמירה חזקה, כזו שבוטחת בדרך שלך בשביל לתת מקום לעוד הרבה אחרים.

כמו כל דבר בפוליטיקה, אין מפלגה מושלמת. מי שמחפש את המפלגה שמייצגת אותו במאה אחוז, מבטיח לו באותה רמת ודאות שהוא לא ימצא כלום. השאלה הנכונה היא אילו ערכים וסט עמדות הכי קרובות לתפיסת עולמך, ואתה מצביע בתקווה שהם אכן יעמדו מאחורי רוב ההבטחות שלהם. זכינו, ולמרות כל השברים והקרעים המיותרים והדם הרע וההכפשות, יש לנו פה בחירה בין טב לטב, שהפעם התפצל ל-ט' ו-ב'. בשתי הרשימות יש אנשים שאפשר להתחבר אליהם יותר וכאלו שפחות, אבל הם לא העיקר, אלא הדרך והכיוון.

בנקודת הזמן הנוכחית, ואני יודע שזה (לא) יפתיע אתכם, מי שמייצג את סט הערכים שלי בצורה הקרובה ביותר זה ימינה. ב' ההיסטורית חרטה על דגלה משימות לאומיות, כאלו עם אידיאולוגיה ברורה, אבל עם הפנים לכל עם ישראל. ההצלחה העיקרית שלה הייתה דווקא באינטגרציה של המגזר עם כל השאר, וזה גם מה שגרם להתרסקותה הפוליטית. ימינה כיום היא גרסת הבטא העדכנית של אותה המפד"ל, שפירמטה את עצמה לאתגרים הנוכחיים, משדרגת את חווית המשתמש, ובעיקר מחזירה עטרה ליושנה - גירסת המזרחי. רוצו לקנות.

תגובות