מגדירי צמחים הינם ספרים הנחלקים לשני סוגים, המקצועי והעממי. מגדירי סרוגים הינם עיתונאים וחוקרים המבקשים לחלק את הציבור הדתי לאומי לזרמים ותתי זרמים, ולתת בהם סימנים.החודש עלתה על המירקע סדרה של העיתונאי המוכשר עקיבא נוביק בערוץ 10 'הדתלשים', המבקשת לקבוע כי זרם הדתל"שים הוא הזרם בעל הגידול הטבעי הגבוה ביותר בציונות הדתית.
גוש אמונים והרוב הדומם
כשנוביק פותח עם "הדור השני של גוש אמונים כבר לא נראה כמו ההורים שלו", הוא חוטא לאמת. כי אמנם קבוצת גוש אמונים הייתה הקבוצה המרעישה של שנות ה-70, אבל לא המייצגת את רוב הציבור. חבריה הקימו את מפלגות 'התחייה' ו'מולדת', בדיוק בדומה לחר"דלים ולאיחוד הלאומי של ימינו אנו, אבל לא ייצגו את הרוב הדומם של הציונות הדתית, שמאז ומתמיד היה גם הרוב השותק, שמרביתו עסוק יותר במדידת גובה הנאסד"ק מאשר באורך החצאית של בתו באולפנה. אנשי גוש אמונים הם החרד"לים של היום, שמעולם לא שלטו בכיפה. רק בהפגנה.
אצלי הדתומטר יצא מהאופנה בשנות ה-80. הדתיים הנורמליים מהזרם המרכזי, אף פעם לא נראו כמו אמא טאליבן עם אופנת סעודיה. ריקודים מעורבים היו בסניפי בני עקיבא. מרבית האנשים שאני מכיר שותים קפה בסטארבקס בחו"ל, למרות שתעודת הכשרות שלו עדיין בדרך, והבנות הן אלו שלובשות את המכנסיים בבית, תרתי משמע.
מדתל"ש תצא תורה
המונח דתל"ש זוכה בשנים האחרונות, פחות ופחות לכינוי גנאי, ובצדק, ולכן גם החלוקה היא מוטעית בבסיסה. בשל המינעד הרחב במגזר הדתי, לדעתי לא ניתן ולא צריך לחלק אותו לקבוצות. כפי שהחרדים השכילו להבין, שהם אינם יכולים לעצור חרדי בדישו ברשת האינטרנט, וסגרו את ועדות הצניעות שניסו לעצור את אתרי האינטרנט החרדיים, כך צריכים הרבנים והשמרנים להבין, שמדובר בתקופה אחרת, לחבק את כל מי שנולד בעידן החדש, ויודע להשתמש בכלים משיעורי הגמרא, כדי לחשוב באופן עצמאי לסלול דרך משלו, ועדיין להתגעגע לעטין המגזרי.
כדי לייצר תמונה יפה, צריך לעיתים להרחיב את המסגרת ולהשתמש בכל צבעי הקשת, ודווקא הדתל"ש או הדתי לייט עם השילוב הייחודי של גדילה בערוגת הערכים הנכונה, לצד הפתיחות לעולם הגדול, יכול להיות זה שיפתח את האפליקציה שתגדיל תורה ותאדירה, יותר מכל שיעור בישיבה.