עריצות הרוב של רק-לא-ביבי

ישנם 120 מקומות בבית המחוקקים בישראל. מפלגת הליכוד בראשות נתניהו קיבלה 30 מנדטים שהם רבע מהמושבים והפכה את נתניהו למנהיג המפלגה הגדולה ביותר. המפלגה השנייה בגודלה אפילו לא מתקרבת אליה.

מסיבה לא ברורה בוחרים להציג בחלק מהתקשורת את ההישג הזה ככישלון. ישנם עוד 22 מנדטים שימליצו על נתניהו (ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית) ועוד 7 מנדטים שלא החליטו (ימינה). סה"כ 59 מנדטים.

מנגד, 57 מנדטים מבקשים להחליף את נתניהו (יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ והרשימה המשותפת). בנוסף ישנם 4 מנדטים של רע"מ שעוד לא הביעו עמדה בעד או נגד אלא מחכים למשא ומתן עם מי שלא יהיה.

מה שמדהים הוא שיש שמציגים את זה כ-61 שלא בחרו בגוש נתניהו. רק שלא ברור מי אמור להחליף אותו מכיוון שישנם 114 שלא בחרו בגדעון סער, או 82 שלא בחרו ביאיר לפיד. זו דרך מעוותת להציג את המציאות כי הדמוקרטיה הישראלית היא פרלמנטרית ובנויה על קואליציה של הסכמות.

חשש שרוב זמני ישבש את כללי המשחק

בעשור האחרון החריף הוויכוח בין הימין לשמאל בנוגע להכרעת הרוב מול זכויות מיעוט. תומאס ג'פרסון וג'יימס מדיסון קיימו לפני כמאתיים שנה את הדיון הזה והגיעו למסקנה שיש אמת בשני הצדדים. דמוקרטיה היא הכרעת הרוב, אבל אסור לרמוס את זכויות המיעוט.

שתי הנקודות החשובות שמפספסים בדיון הזה בישראל הוא מיהו אותו רוב, ומיהו המיעוט.

החשש מעריצות הרוב היה מבוסס על כך שרוב זמני שבכוח המקרה הגיע לשלטון ישתמש בכוחו הזמני לשבש את הכללים הבסיסיים של החברה.

את הקואליציה להחלפת נתניהו, דהיינו "גוש השינוי", מציגים כאילו שמדובר במקשה אידיאולוגית אחת, אבל מדובר בגוש שכל עניינו להתנגד לנתניהו. אותו רוב זמני רוצה לשנות חוקי יסוד במדינה.

לא מקשה אידיאולוגית אחת. מיכאלי, ליברמן ולפיד

צילום: מארק ישראל סלם/ פול

רוב זמני, שהושג למטרה קצרה, ללא חיבור של ממש, פועל נגד קבוצת המיעוט כדי להשיג כוח פוליטי ועל ידי כך משבש את כללי המשחק – זו ההגדרה של רמיסת זכויות המיעוט. בדיוק מעריצות הרוב הזו חששו.

הדרך לשמור על זכויות המיעוט היא הגנה על חירויות הפרט של האדם, ושמירה על כללי משחק הוגנים המוסכמים מראש.

לעניין זכויות המיעוט – לא מדובר רק בנשים (שהן במקרה רוב מספרי בישראל), ערבים או הקהילה הלהט"בית. מיעוט הוא גם מי שחושב אחרת. למשל, אלו המאמינים שחפותו של אדם עומדת לו, או אלו החוששים מהפיכה שלטונית, בניגוד לתוצאות הבחירות, עקב האשמות שאינן עולות לכדי הרשעה.

השמאל דורש שינויים דרמטיים רק כדי לפגוע באדם אחד

המחוקק הישראלי התייחס לזה בכובד ראש. לעומת שר המתפטר, מטפל בענייניו וחוזר לתפקידו, המשמעות של ראש ממשלה שמתפטר היא הפלת הממשלה. בנוסף, במידה ויצא זכאי בסופו של ההליך, הוא לא יקבל בחזרה את תפקידו כראש הממשלה. המציאות הפוליטית כולה השתנתה.

השמאל מבקש לבצע שינויים דרמטיים במערכת רק כדי לפגוע באדם אחד – בנימין נתניהו. יממה לאחר מכן החיבורים האלו יתפוררו לפירורים קטנים שלא יכולים לעמוד יחד. הסיבה למהלך הזה היא כדי לפתור את הבעיה של חוסר ההכרעה שישראל עומדת בפניה מאז שליברמן החליט שהוא ונתניהו כבר לא חברים.

בנוגע ללגיטימיות המהלך אפשר להסכים או לא להסכים, אבל העובדה שיש מוכנות לשבור את כללי המשחק רק כדי להשיג הון פוליטי זמני, לרמוס את מי שחושב אחרת ולשנות חוקי יסוד, צריכה להטריד מאוד את כל מי שהטיף במשך שנים לשמירה על זכויות המיעוט. אבל נראה שכשמדובר בשמירה על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב – השמאל מדבר אך ורק מהפוזיציה.