הדפיקות על דופן המכונית שלי הסיטו את עייני מלהתבונן בשימשה האחורית. פלג גופי העליון מסובב אחורה, רגלי האחת מגביהה קלות את גווי כדי שאוכל להיטיב ולראות את הכביש הנפרס תחתיי, ורגלי השניה על הברקס, עוצרת ומרפה חליפות. כך מנווטת את דרכי ברוורס ברחוב צר ומתפתל, חסום על ידי משאית, שאילצה אותי לחזור לשוב חזרה.
ושוב אותם אותן דפיקות , שלוש אם להיות מדויקיםמדוייקת. בצידי הרכב על הכביש עמד אדם, גבר שניסה להפנות את תשומת ליבי אליו, ונקש על רכבי. ראיתי אותו קצת לפני כן, עומד מרחוק ומביט בי, אבל עכשיו הוא עמד בסמוך לרכב שלי, ולאחר שזכה בתשומת ליבי, הוא נופף בידיו לכוון אותי. אחרי שירדתי את כל הכביש ברוורס, ממש לפני היציאה לכביש הראשי, הוא החליט שהגיע הזמן להציל את האנושות ואותי מעצמי ברכבי.
אני, לא זוכרת שביקשתי ממנו להתערב בנהיגה שלי, אבל הוא התנדב לפלוש למרחב הפרטי שלי. דופק על דופן הרכב וצועק הוראות על איך לסובב את ההגה, לקחת הכל ימינה ואולי הכל שמאלה. אני החלטתי להתעלם. למרות שלדעתי הוא היה קרוב להתקף לב, נאלץ להתבונן באישה נוסעת רוורס מבלי גבר שידריך אותה.
ככה הם גברים. כבר השלימו עם העובדה בעל כורחם, שמחצית מהרכבים על הכביש נהוגים בידי נשים. לכן כל עוד את אישה ואת נוסעת ישר, נותנים לך לעבור בשקט. אבל אם את צריכה לבצע עקיפה, לנסוע ברוורס, והנורא מכל - להיכנס לחניה, מיד קופץ צי גברי שמתנדב לחלץ אותך ממצבך האומלל, לעזור לך לנווט את דרכך ולתת לך הוראות איך הכי כדאי לך לנסוע.
מעט מאוד גברים ייתקלו בתופעה הזו שמישהו זר ייגש ויכוון אותם. אבל נשים, יש המון. כל אישה שאי פעם החזיקה הגה בידיה נתקלה בגבר, ולא חשוב איזה, כל גבר, בכל גיל ומעמד. נקודת המוצא היא שאין לך אפשרות לנווט את דרכך לבד, והוא, זה שיציל אותך וילמד אותך לנהוג. איזה מזל שהוא בדיוק נמצא שם להראות לך את הדרך.
התפיסה שנשים נוהגות פחות טוב מגברים, נעוצה בתיאוריה הגברית שנשים פחות טובות במכניקה, והצד הטכני שלהן פחות מפותח. התיאוריה הזו כל כך רווחת וכל כך מבוססת בקרב הציבור, עד שנשים רבות מאמינות בה בעצמן, ומראש מחשיבות את עצמן ככישלון בתחומים הללו. יש נשים שאכן אין להן יכולת טכנית, אבל גם לצידן יש גברים שאין להם שום מסוגלות מכנית וטכנית מכל סוג שהיאשהוא. התיאוריה הזו מכשילה נשים וגורמת להן לאבד את ביטחונן העצמי המינימלי, הדרוש להפעיל כל מכשיר, ובוודאי שנדרש בנהיגה.
כי כשאת חסרת ביטחון, קשה לצאת לעקיפה, להיכנס לצומת סואן או להחנות ברוורס, מבלי לדפוק את האוטו. כי כששוללים לך את הביטחון בכישורים שלך וביכולות שלך, זה כמעט כמו לשלול לך את הרישיון. זה להשריש בך תחושה, שלעולם לא תצליחי לעשות את זה מספיק טוב. עובדה, מזל שהייתי פה לנווט אותך בחניון, כי אני בטוח שהיית דופקת את הרכב או משפשפת את הפנס.
ועכשיו הגברים ידאגו להגיד, מה הבעיה, תגידי תודה שמישהו בא לעזור לך. ותשברי כבר ימינה.
אגב, שמתם לב שנשים תמיד מתייחסות לרכב שלהן בלשון זכר? הרכב שלי, האוטו שלי. גברים, תמיד יקראו לה מכונית.
נסיעה טובה.
וסבתא אומרת:
אישה תמיד צריכה לשבת ליד הנהג.
רק ככה אפשר להגיד להם איך לנסוע....