פנקס הבוחרים הוא סיפור תקומת ישראל

בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בבחירות לאספת הנבחרים ב-1920, הכיל פנקס הבוחרים כ-24 אלף איש - בבחירות הקרובות המספר הזה רחוק מאוד ממנדט יחיד

  • פורסם 11/03/21
  • 19:59
  • עודכן 11/03/21
מנחם בגין נואם באסיפת בחירות בת"א בשנת 1948
צילום: הנס פין, לע"מ

בבחירות הקרובות יכלול פנקס הבוחרים הרשמי המלא כ-6,580,000 בוחרים.

יש לשים לב שמדובר במספר הרשמי של כלל הרשומים כבעלי זכות בחירה. בפועל, המספר הריאלי של הבוחרים נמוך בדרך כלל בכ-10% בגלל אותם מצביעים שאינם חיים דרך קבע בישראל. אולם אחוזי ההצבעה נמדדים מפנקס הבוחרים המלא.

אחת השאלות המרתקות היא, באיזו מידה היקף הבוחרים שיהיו בישראל ביום הבחירות יהיה גדול יותר מאשר שנת בחירות רגילה. סוגים שונים של אזרחים שבדרך כלל נעדרים כאן ביום בחירות, עתידים לשהות בישראל באופן יוצא מן הכלל: סטודנטים שלומדים בחו"ל אבל המעבר לזום אִפשר להם לעשות זאת מהארץ; תרמילאים שלא יצאו לחו"ל, בעלי עסקים, סתם מטיילים, ישראלים שחזרו בגלל החיסונים ועוד. אפשר להוסיף זאת לעוד אחד מהמשתנים הנעלמים שעשויים להשפיע על הבחירות.

מעט מאוד מתייחסים לפנקס הבוחרים הישראלי כמקור לסיפורה של תקומת ישראל, לא רק מאז הקמת המדינה, אלא מאז התגבשותו של הישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט הבריטי.

לקראת הבחירות לכנסת הראשונה ב-1949, פנקס הבוחרים כלל מעט יותר מחצי מיליון בוחרים. בתוך שנתיים וחצי בלבד, לקראת הבחירות לכנסת השנייה בקיץ 1951, כבר הכיל פנקס הבוחרים מעט יותר מ-900 אלף בוחרים, כמעט כפליים. שינוי דרמטי זה נשען על תהליך חסר תקדים בתולדות ההגירה בעידן המודרני: ישראל הכפילה את אוכלוסייתה בתוך זמן קצר של שנים ספורות. במילים אחרות: כל ותיק שחי כאן בזמן הקמת המדינה קלט עולה חדש. לא היה תקדים בעולם הדמוקרטי ש-40% מהמצביעים הם חדשים במערכת.

נקודה מרתקת נוספת היא העובדה שלשינוי כה עצום בהיקף בעלי זכות ההצבעה, כמעט ולא הייתה שום השפעה על התוצאות האלקטורליות: מפא"י נותרה המפלגה הדומיננטית, החרדים והדתיים שמרו פחות או יותר על כוחם, וכך רוב הכוחות המפלגתיים של אז. זוהי דוגמה מרתקת לשינוי דמוגרפי עצום שלא השפיע מיידית, ושעתיד להשפיע בהדרגה ובאיטיות ולהגיע לשיאו רק כעבור שנות דור, במהפך הפוליטי של 1977.

פנקס הבוחרים של שנות השמונים והתשעים מספר לנו על גלי העלייה מבריה"מ לשעבר. בשנת 1988 נכללו בפנקס הבוחרים 2 מיליון ותשע מאות אלף בעלי זכות הצבעה. בתוך ארבע שנים, לקראת בחירות 1992, הם גדלו בחצי מיליון, ובחצי מיליון נוספים לקראת בחירות 1996, מיליון בוחרים בתוך פחות מעשור.

תקומת ישראל ניכרת משני הקצוות ההיסטוריים: בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בבחירות לאספת הנבחרים ב-1920, הכיל פנקס הבוחרים כ-24 אלף איש, מספר הרחוק מאוד אפילו ממנדט יחיד בכנסת הקרובה. כן נרבה וכן נפרוץ.

 

 

תגובות