המערכת הפוליטית הגיעה ליום הבחירות, כשתופעה הבולטת בה היא הפסילות ההדדיות. איסוף כל הבטחות הפסילה, מצביע על מערכת סבוכה במיוחד של הפסילות, עד כדי הערכה שעמידה בכל ההבטחות עלולה להוביל בסבירות גבוה למערכת בחירות חמישית בקרוב.
המזמור 'דיינו' מההגדה, נראה על פי הפשט כרומז למעין פסילות של אבני יסוד ביהדות. החזרה על 'דיינו', כאילו אנו מסתפקים רק בחלק קטן מהמכלול, תוך ויתור כביכול, מעין פסילה של שאר היסודות בזהותנו. כיצד ייתכן לשיר שאילו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת דיינו? הניתן לדמיין יהדות ללא שבת? באמת היינו מסתפקים בהתקרבות אל הר סיני ללא קבלת התורה? וכיצד ניתן להסתפק בתורה ללא ארץ ישראל? והאם היינו מסתפקים בכניסה לארץ ומוותרים על בית המקדש?
פרופסור ישראל אלדד, בספרו 'הגיונות חג', הציע הסבר אקטואלי לימינו: כל אחד מפסוקי המזמור מסמל ומשקף קבוצה מסוימת בעם ישראל, שהמאפיין שלה הוא ויתור ופסילה של אחד מיסודות היהדות.
ישנם אלה השרים 'אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם ולא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם דַּיֵּנוּ'. מבחינתם עם ישראל יכול בכלל להישאר בגלות ובלבד שיתנו לו שם לעשות כסף.
אחרים מתמקדים בשורה 'אִלּוּ קָרַבְנוּ לִפְנֵי הַר סִינִי וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ'. מספיק לנו שעם ישראל הוא בן חורין והוא לא זקוק לתורה.
וקבוצה אחרת שרה 'אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיֵּנוּ' – אלה שמבחינתם אפשר להמשיך ללמוד תורה בחו"ל עד בוא המשיח ואין צורך בציונות.
וכך כל שורה ושורה משקפת קבוצה המתמקדת ברכיב אחד בזהות היהודית תוך דחייה, שלא לומר פסילה, של רכיב אחר.
מתעוררת השאלה מדוע בעל ההגדה מפרט לפרטי פרטים קבוצות שכולן בעלות תפיסה חלקית של השלם, פעמים תוך פסילת רכיבים בעלי משמעות קריטית לזהות היהודית, דווקא במזמור של חג הגאולה?
זאת תורת הגאולה הדתית הלאומית – לא רק זו הדתית הממתינה למשיח בפסיביות, ולא רק הלאומית המנותקת מההיבט הדתי ומסתפקת בממד הלאומי. גאולת מצרים והגאולה העתידית לא נועדו לאליטה קטנה מורמת מעם, לא רק לצדיקים גמורים ולבעלי האידיאלים הנעלים. כולם נגאלו ממצרים. גם אלה שהסתפקו רק בחלק מהזהות היהודית.
טועים אלה החושבים שיצליחו לקרב את הגאולה תוך היעדר התחשבות בחלקים האחרים בעם והצגת עמדות טהרנית. קירוב הגאולה ייתכן רק על ידי התחברות אל כל חלקי העם, כולל אלה שנפסלו כביכול במערכת הבחירות האחרונה. נדמה שכל המפלגות, ללא יוצאת מן הכלל, תסכמנה לומר על קיומה של מערכת בחירות נוספת: דיינו!