אורות התחיה במקום 'כוחות האופל'

לצורת הפתיחה של מערכת הבחירות על ידי ראש הממשלה המיועד יאיר לפיד יש שורשים עמוקים והיסטוריים בשמאל. לא הייתה לו שום בעיה לכתוב ברצף את המשפטים העוקבים הבאים: "לחזור לרעיון של אחדות ישראלית. לא לתת לכוחות האופל לפרק אותנו מבפנים".

במשך דורות שלמים, עוד מאז תקופת הישוב, התאפיין השמאל בתחושות האדנות והבעלות על החברה, על המדינה, על השלטון, על הממלכתיות ועל הדמוקרטיה עצמה. על הכול. חלק ניכר מהשליטה הזאת הייתה באמצעות מכבסת מילים אדירה. רק לדוגמה, לקראת בחירות 1981 כבר היה ידוע שמנחם בגין חתם על הסכם עם מצרים, שהוא עומד לפנות ישובים אך לא פינה אף בכיר ממשרדי הממשלה שנותר שם מימי מפא"י. זה לא עזר לו כאשר השמאל הזהיר מפני 'הפאשיזם' שבפתח.

מאז הקמתה לפני שנה, תוארה הממשלה הצרה שנשענה על 61 בלבד, והצרה במיוחד לאחר אובדן הרוב המינימלי, כממשלת אחדות. מושג שתיאר מאז ומתמיד ממשלות שנשענו על קואליציות ענקיות ועל הכוחות המרכזיים במערכת, הפך למושג המתאר ממשלת מיעוט. מושג שבהקשר הישראלי הקיף את רוב הכוחות הציוניים מיועד לתאר עתה אחדות של מיעוט הנשען על חורשי רעתה של המדינה.

'כוחות האופל', צמד המילים הבולט שאיתו בחר ראש הממשלה המיועד יאיר לפיד לתאר את האופוזיציה, הבהיר היטב מהו הקו של מערכת הבחירות המפחידה, מפחידה מאוד, שעומדת לפתחנו. והיא מפחידה כי מדובר במי שאמור להיות ראש הממשלה לכל אורך מערכת הבחירות.

הן לפיד והן בנט בחרו לאחרונה לתאר את האופוזיציה כמפעילה 'מכונת רעל'. זר שהיה נוחת כאן היה עלול לחשוב ש'מכונת הרעל' המדוברת של 'כוחות האופל' עומדת בהנגדה למילות הנימוסים המכבדות שנציגי קואליציית רק-לא-ביבי משתמשים בהן. חלק מאותה הנגדה נשען על תיאור עצמי שקרי כאילו השמאל הוא 'ממלכתי' לעומת המחנה הלאומי שכביכול איננו ממלכתי.

הבחירה של לפיד לפתוח את מערכת הבחירות בצמד מילים של סוכן ומפיץ שנאה, היא המשך ישיר למגוון דברים שכבר שמענו בקרב רבים מאנשי רק לא ביבי, הן משמאל והן מאלה המתעקשים לתאר את עצמם גם כיום כימין.

כמה דוגמאות, באמת רק דוגמאות, מפי אלה שמעיזים לדבר על 'מכונת רעל' ו'כוחות האופל': הנסיך לשעבר בני בגין תיאר את הליכוד כמפעל לזיהום אוויר. ליברמן דיבר על טפילים שאותם, יחד עם נתניהו, יש להעמיס על מריצה ולזרוק למזבלה. רק מתיאוריו על החרדים אפשר לכתוב חוברת נאה על מכונת הרעל. הגנרל 'מזהה התהליכים', יאיר גולן, כבר לימד אותנו שהוא לכל הפחות הפנים היטב את מושגי אותם תהליכים. כך תיאר את אנשי המחנה היריב 'תתי אדם', ואת נתניהו כ'מחלה ממארת'.

האתגר הגדול של המחנה הלאומי הוא בכך שרוב אמצעי התקשורת משתפים פעולה עם  הניסיון ליצור את ההנגדות השקריות הללו. אפשר רק להצטער על כך שחלק מאנשי המחנה הלאומי נגררים לשיח הזה. לא מן הנמנע שמי שיפתיע בבחירות הוא מי שדווקא יציג שיח ענייני, מנומק וממלכתי. אל מול הדיבורים של השמאל על 'כוחות האופל', הימין צריך להציג את אורות התחיה.