פרשה ופירושה

נפתלי אילה שלוחה: זריזות בעבודת ה'

הזריזות היא דרך חיים, שחייבת ללוות את עולמנו הרוחני. הזריזות אינה המלצה לסגנון בעבודת ה', אלא שייכת לעצם העבודה

  • הרב יאיר שטבון
  • פורסם 13/12/13
  • 12:00
  • עודכן 10/02/21
מערת המכפלה, חברון
צילום: מארק ניימן, לע"מ

חז"ל מספרים לנו, שבשעה שבאו בניו של יעקב לקבור את אביהם במערת המכפלה, עיכב בעדם עשו בטענה שהזכות להיקבר במערה שמורה דווקא לו.

במהלך דין ודברים בפתח המערה, נדרשו הבנים להביא את שטר הקניין של המערה ממצרים. למשימה נבחר נפתלי, אשר היה ידוע בשל זריזותו.

המדרש מעלה תמיהה. שהרי מכל עבדי פרעה הרבים שליוו את מסע הלוויה, האם לא יכלו לשלוח אחד מהם למצרים? האם נפתלי ניחן בכושר גופני מופלא עד כדי כך, שרק הוא היה מסוגל לבצע משימה זו?

הרמח"ל בספרו מסילת ישרים מבאר את מידת הזריזות כך: "ועניינו של הזריזות מבואר שהוא ההקדמה למצוות ולהשלמת עניינן", לאמור: מידת הזריזות היא האטמוספירה לקיום המצוות.

לא מדובר רק בעשיית מצוות במהירות, אלא בעמדה נפשית: כיצד אני ניגש למצוות? האם אני מחכה שהמצוות 'יפלו' עלי? או שאני מחפש אותן? הזריזות היא הלהט, האש הבוערת, שהופכת את קיום המצוות מפעולה טכנית לפעולה חיה.

נפתלי הוא 'איילה שלוחה' - שליח שאינו מחכה שיטילו עליו משימות.  שליח פעיל. כמשפט השגור בצבא: "אחריות לא מקבלים. אחריות לוקחים".

תכונתה של האיילה, שבין רגע היא יכולה לעבור ממצב של מנוחה מוחלטת לתנועתיות מהירה. ומדוע? משום שהיא תמיד מודעת לעובדה שהסכנה קיימת. עם התודעה הזו היא חיה וכך היא שורדת.

נפתלי מחכה למצוות, לשליחות. ברגע שהוא מזהה יכולת לפעול ולעשות, הוא מיד מגיב ללא כבדות ולאות.

הזריזות היא דרך חיים, שחייבת ללוות את עולמנו הרוחני. אחרת, מסביר הרמח"ל,  השחיקה היא בלתי נמנעת והיצר אורב. הזריזות אינה  המלצה לסגנון בעבודת ה', אלא היא שייכת לעצם העבודה. כך מוטבע באופיו המיוחד של עם ישראל, ירושה מאבותינו הקדושים. 

אברהם אבינו מחכה מחוץ לאוהל ומחפש הזדמנות להכנסת אורחים. הוא לא ממתין שהאורחים יפתיעו אותו אלא הוא אותם. כך גם בעקידת יצחק: אברהם אבינו זריז היה, דהלוא ממנו למדים אנו, דזריזים מקדימים למצוות, דכתיב: "וישכם אברהם בבוקר". 

אברהם אבינו כולו מידת הזריזות. השמש זורחת והוא איננו מתעורר בכבדות, אלא בזריזות. אצל אברהם אבינו סעיף א' בשולחן ערוך, זו דרך  חיים: יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר

לקראת סיומו של חומש מופלא זה בו פגשנו את אבות אומתנו, נשאף לגלות את טבענו המיוחד, מתוך הכרה בתכונות הטבועות בנו ורק דורשות גילוי. ביניהן מידת הזריזות למצוות, הטבועה בנו מאז ימי אברהם אבינו ו"נפתלי אילה שלוחה".

שבת שלום.

הרב יאיר שטבון, ראש ישיבת אמי"ת אלירז, פ"ת

תגובות