אף שהתקשורת חדלה מלסקר את המצב הנפיץ בערים המעורבות, בהיעדר 'אקשן' ואירועים חדשים נפיצים, מסתבר שמתחת לפני השטח עדיין רבה המתיחות וגם נמשכים מעשי האלימות של הערבים כלפי היהודים בערים אלה. רק השבוע נזרקו בקבוק זכוכית אל בית הכנסת 'אביר יעקב' וילדים שהיו בדרכם לבתי הספר ספגו קללות, נאצות והפחדות. המשנה לראש העיר לוד, נתנאל איזק, מסיעת הליכוד בעיריה (שהצטרף למחנה ח"כ סער), אמר ל'מצב הרוח' כי עשרות משפחות יהודיות כבר עזבו את לוד, וחוששים מגל עזיבה גדול יותר בימי החופש הגדול.
גם בעכו המצב נפיץ והמתח רב, ואולם בשל גורם בלתי צפוי שנכנס לתמונה. מבקרים ישראליים אמנם חדלו לפקוד את עכו, וכמאמר השיר 'ככר השוק ריקה', אך את מקומם תפסה במפתיע תיירות ערבית שלא הייתה מוכרת בעכו עד לפרעות תשפ"א. מורה הדרך הוותיק מאיר שוורץ, שסייר השבוע בעכו, סיפר ל'מצב הרוח', כי את עכו מעולם לא הציפו כל כך הרבה תיירים ערביים, שמגיעים בהסעות מאורגנות מכל רחבי ישראל, כדי להפגין נוכחות ולקבוע עובדות בעיר המעורבת, וגם כדי לפצות את בעלי העסקים הערבים, שנפגעו בהיעדר תיירים יהודים שפירנסו אותם בכבוד.
עמיתו, מורה הדרך איל דודסון, מרצה ללימודי א"י במכללות הרצוג ואורות ישראל, אשר מכיר את עכו מקרוב בזכות אחיו וגיסתו, מאיר ותמר דודסון, המתגוררים בעכו, ושמפעל חייהם: מלון עכותיקה וחנות אמנות עור, הועלו באש בידי הפורעים הערבים, סיפר: "נמל עכו מלא ועליז בהמוני תיירים, ערבים ישראלים. מבירור קצר שעשיתי גיליתי שזו כנראה תיירות ממומנת שנועדה לתמוך בבעלי העסקים הערביים. תוכלו לשער מי מממן את גל התיירות הזה".
דודסון סיפר כי אחיו וזוגתו, אף שאיבדו את מפעל חייהם הכפול, את מקור פרנסתם, החליטו לא לעזוב ולבנות הכל מחדש. אולם מאיר תופיק, תושב עכו, סיפר בדאגה ל'מצב הרוח', שיהודים מתחילים לארוז ולעזוב את העיר. "שנים חיינו בשלום ובשלווה. עכו היתה סמל ומופת לדו קיום. אבל כשהשתן עלה לראשם של שכנינו, נשכחו יחסי השכנות הטובה. ערבים שהיינו עימם בידידות עמוקה הדריכו את הפורעים רעולי הפנים הכין גרים יהודים שצריך לשרוף והיכן חונים רכבים בבעלות יהודית שנדונו עד ידם לשריפה".
בכניסה לאולמות האבירים המתויירים בעכו ניצבת תחנת המשטרה שרופה ונטושה, גלעד לפחדנות המשטרתית, שבשעת מבחן עליונה לא הצליחה להגן על יהודי העיר. כזכור התראיין מפקד משטרת עכו בעיצומו של גל הפרעות בטלוויזיה, וטען כי המשטרה העדיפה לנקוט ב'מדיניות של הכלה', שתוצאותיה היו ההתפרעויות הבלתי אנושיות משל שכנים ערבים כלפי שכניהם היהודים.
לדברי דודסון, מתפרסמות על דלתות המסגדים והבתים הערבים בעכו כרזות ענק, עם פרצופים של גברים צעירים. "אלו המחבלים", אומר דודסון בצער, "שרצחו את אבי הר אבן ואת דו הקיום בעכו". המודעות קוראות לשחרר את העבריינים מן המעצר.
על אף המתיחות הרבה בעכו, מנסה הרב הראשי הרב דוד לאו, להרגיע את הרוחות בעיר וקיים מפגש שיזם רב העיר הרב יוסף ישר, עם ראשי העדות האחרות, המוסלמית, הנוצרית והבהאית, בקריאה: ״נחצו קווים אדומים האחריות עליכם שלא ישנו המראות הקשים״. במפגש ראשי הדתות בעכו השתתפו השייח׳ סמיר עאסי והשייח׳ עבאס זכור; האב אנדראוס בחות׳, האב תאופיק בו מרעי והאב עפיף מח׳ול.
ראשי הדתות אמרו כי ברצונם להגיע לבתי הספר היהודים ולהרגיע את הרוחות, והרב הראשי בירך על יוזמתם אך הוסיף: "זו יוזמה חיובית, אבל בראש ובראשונה מצופה מהם להגיע לבתי הספר מהם יצאו הפורעים שהיכו אנשים חפים מפשע והעלו באש בן אדם ורכוש. על כל אחד לדאוג בקהל שלו ולדאוג שמה שהיה פה לא יהא עוד לעולם, בקריאה ברורה שאין ולא תהיה הצדקה לשום סוג של אלימות משום סיבה".
מערב פרוע בלוד
ומעכו ללוד. נתנאל איזק אמר ל'מצב הרוח' כי המצב בלוד ממש בלתי נסבל: "הפכנו למערב הפרוע. אלימות ערבית חוגגת. חוסר משילות וחוסר הרתעה משווע. אין אכיפה ואין פחד מהמשטרה. הנשק הבלתי חוקי, המצוי בכמויות אדירות בבתי הערבים, משמש לילה לילה עד עכשיו לירי בלתי חוקי, לשם הפחדה ותצוגת שליטה ערבית. נערים ערבים יורים מידי לילה זיקוקים מפחידים, רק כדי להתגרות במשטרה, ולכאורה לומר לה: 'לא תוכלו ללכוד אותנו, ואם תלכדו, מה כבר תעשו לנו?'. אם יהודי ישיב בירי במקרה סכנה, מיד ייעצר ויואשם. המשטרה הפכה את הקרבן היהודי לתוקפן. האם ברעננה למשל ייקח אדם נשק ויירה באוויר כדי להפחיד? הרי האיש ייעצר תוך שניה. האם בהרצליה יוכל נער צעיר, נטול הכשרה, להתעסק חופשי בירי זיקוקין שהם חומרי נפץ לכל דבר?".
איזק: "לצערי הפכה לוד, עיר במרכז הארץ, 5 דקות מנתב"ג, לסוג של 'עוטף עזה', שסופגת עוד ועוד מהלומות, מבלי שתהיה כאן משילות והרתעה. הטרדות היהודים בלתי נפסקות. רק השבוע הטילו בקבוק זכוכית על קיר בית כנסת, יורים צרורות וזיקוקים כל לילה, מיידים אבנים על רכבים חונים בשכונת גני אביב. התחושה היא שאנחנו בסגר, כמו בגלות, בגיטו. הערבים חוגגים בשיטת איש הישר בעיניו יעשה. מניפים כאן דגלי פלשתין חופשי חופשי, זורקים בקבוקי תבערה ובקבוקי זכוכית, מקללים יהודים שמסתגרים בערבים בבתיהם ופוחדים להוציא את האף. אין הגנה על היהודים, אין יד חזקה ואגרוף ברזל כלפי הפורעים. היהודים מופקרים לגורלם והאנרכיה חוגגת".