הבוקר כשיצאתי מהבית, הרגשתי אותו. טופח בעורפי, מכה מעל ראשי ומקיף את כל הרחוב. הקיץ. זהו, סופית הוא הגיע. אחרי חורף די ארוך, ואביב שחרג ממנהגו והחליט משום מה להתנחל, פתאום בא הקיץ. באיחור אופנתי מדוגם, הפיל חום כבד ורבץ לנוח בכבדות. שם במדחן מטבעות עד אוקטובר, ועכשיו משאיר לנו להתמודד. אז לכבוד הקיץ שהגיע, הנה הוראות הפעלה לכל אלה שהספיקו לשכוח, שהוא בעצם העונה הדומיננטית והכמעט יחידה ששולטת פה במרחב הארצישראלי.
- חם, חם, חם – שלא תגידו שלא הזהרתי. הקיץ הזה (בדיוק כמו כל שנה) הולך להיות חם במיוחד, הביל ולח. אתם תמצאו את עצמכם ממלמלים בעודכם פולטים אדי חום, שכזה קיץ אתם לא זוכרים מאז שנות השבעים. לפחות היום, בשונה מאז, יש לנו מזגנים.
- מזגנים – נשים: הכינו את הסוודרים. גברים: לתפוס את השלט של המזגן, כי מרגע זה מתחילה מלחמת המינים הגדולה שנרשמה אי פעם בתולדות האנושות. אלה טוענות קר לי, בשיניים נוקשות, ואלה טוענים שחם מידי, ומורידים את הטמפרטורה בבית ובמשרד אל מתחת לאפס. ועכשיו טריק למין הסובל (ולא רק לפולניות שביננו), ): אם מקפיאים אתכן, קחו את השלט ותגידו שאתן מורידות טמפרטורה, אבל בעצם תורידו אחת ותעלו שתיים. המקפיאים, ישמעו את הציפצופים ויירגעו מהמחשבה שמגיעות רוחות הצפון, בזמן שבעצם שידרגתם את הטמפרטורה במעלה. אזהרה: אם יעלו על הטריק שלכן, אתן עלולות לסבול לאחר מכן מהקפאה עמוקה.
- מכונית – להיכנס לרכב חונה בצהרי יום קיץ לאחר שחנה בחוץ, זה כמו להתגורר בחממה. את הלחות מספק הגוף שלכם שמתפקד כטפטפות. לכל דבר. ההגה הוא קרקע לכוויות והמזגן שורף אנרגיה ואת הועצבים. עכשיו נראה אתכם נוהגים בביטחה ובראש צלול.
- מלחמות – כבר לא קורות בחורף. לא שאני רוצה להביא איתי בשורת איוב, אבל לפי התחזיות, הניסיון וגם החשק של החמאס והחיזבאללה, הקיץ הזה גם עשוי להיות חם. נא להכין את המיקלטים ולהתנהג בהתאם. למי שיש אפשרות להסתלק, שיכין דרכי מילוט. לרובנו הגדול שמתעקש להישאר כאן מסיבות ציוניות, ציניות וסתם מחוסר ברירה, נשאר בעיקר להתפלל.
- סנדלים – נכון שחם פה, . נכון שצריך לאוורר, אבל בואו נודה על האמת, : יש אנשים שסנדלים עבורם צריכים להיות מוצאים מחוץ לחוק. כי מה, לא סבלנו מספיק?!...
- יתושים – עכשיו הם בשיא שלהם. הם בפסגת הקריירה, בדיוק בתקופה הזו, כשהקיץ רק מתחיל לתת אותותיו, הם עושים קראחנה על העור שלנו, מתעללים בנו ומוצצים את דמנו ללא רחם. לא משנה כמה נתמרח, הם תמיד ימצאו איזו פינה נסתרת שעליה לא חשבנו ויעקצו אותנו שם במרוכז. תמיד יהיו את אלה שלא נעקצים כלל ואת אלה שאוכלים אותם. האחרונים יכולים להתנחם שהם כנראה הכי מתוקים.
- שריפה, אחים שריפה – כולנו יודעים שהשמש מסוכנת ומשתדלים להתמרח בכל הזדמנות. אבל מספיקה פעם אחת ששהיתם בשמש בלי לשים הגנה, וזהו. הלך עליכם. אין יותר חיבוקים עם קרובים ולא טפיחות על שכם. אין ישיבה נוחה ולא הישענות רגועה על כיסא. אתם נידונים לסבל ארוך, שתחילתו בבעירה וסופו בקילוף מגרד ומכוער.
- החופש הגדול – ראו הוזהרתם. וכל מילה מיותרת.
- געגועים – קיץ זו עונה של כיסופים. לגאולה, למשיח, לשלום, לשקט, לרווחה כלכלית, לגוף שהיה לנו פעם, לילדות, לחזרה ללימודים, לשיגרה, לחגים, לתפוז ולחורף. נגד געגוע אין תרופה, אבל בהחלט אפשר לומר, שהזמן משלה שהוא ירפא אותנו.
וסבתא אומרת:
קיץ זה לצעירים. לא לאנשים בגילי.
גם חורף לא.