תרבות

ראה אור: הראי"ה בפרשה - מדרשותיהם של תלמידי הרב

מה למד הרב קוק מן הפסוק "קדושים תהיו" שפותח את פרשתנו 'קדושים'? ומה הבין מן הפסוק "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" שבהמשך הפרשה? ומה למד אוהב ישראל הגדול מן הפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך"?

דרשותיו של הראי"ה קוק על פסוקי התורה והרעיונות הנשגבים הגלומים בה, פזורים לאורך כל כתביו, אלה שהתפרסמו ואלה שטרם. אבל היאך יגיע אליהם המעיין, המעוניין ללמוד על התייחסותו של הרוא"ה הגדול לפסוקי פרשת השבוע של אותו שבוע שבו היא מעיין?

הרב יוחנן פריד, מנהל 'בית הרב' בירושלים, הוא זה שיזם לפני עשר שנים מדור ייחודי באתר 'בית הרב' המוקדש מידי שבוע לפרשת אותו שבוע, ושמו 'הראי"ה בפרשה'. כך נצטברו באתר, על כל אחת מפרשות התורה, כעשר דרשות שכתבו תלמידי חכמים שוחרי הגותו של הראי"ה, ובסך הכל למעלה מ-500 דרשות מרתקות, כתובות בלשון השווה לכל נפש. חלקן חתומות בידי תלמידי חכמים מובהקים, צורבים ותיקים, חלקן בידי מחנכים ידועים – ראשי ישיבות ור"מים – בישיבות שרוחו של הראי"ה שורה עליהן, וחלקן בידי אברכים ותלמידי ישיבות, צעירי הצאן, המעמיקים בתורת הראי"ה.

מפעל 'הראי"ה בפרשה' הוא יפה ומועיל, אך מה יעשה יהודי המבקש דווקא בשבת לעיין בהתייחסויותיו של הראי"ה לפרשת אותו שבוע?

למענם יזם הרב יוחנן פריד, לקט של כ-300 מהדרשות שבמאגר, כתובים בידי כ-120 תלמידי חכמים, וכולם נדחסו לשני כרכי 'הראי"ה בפרשה', על פי סדר פרשת השבוע. מדובר ביותר מ-800 עמודים מחכימים, גדושים מזן אל זן בפניני הגותו ופרשנותו של הראי"ה, שנבחרו ע"י העורך והוארו במראי מקומות, ועוטרו עיטורי סופרים בדמות ציטטות מדוייקות מכתבי הרב שיש בכוחן להאיר את רעיונה המרכזי של כל דרשה.

אל שני הכרכים נלווית חוברת מהודרת 'אורות בפרשות' (93 ע'), שהופקה בסיוע מכללת 'אורות ישראל' לחינוך, שבה לוקטו ונערכו מראי מקומות וציטטות מכתבי הרב לגבי כל פרשה, וכן לקט של נושאים המוזכרים בדרשות השונות, והכל לתועלת המחנך והדרשן. רצונך לדעת כיצד התייחס הרב ללשון הקודש? – אתה מופנה לפרשת נח. מהו מושג כלל ישראל? – עיין בפרשת מטות. ומהי קוממיות בעיני הרב? – לך לפרשת בחוקותי, וכן הלאה.  

ומכאן לשאלות שהבאנו בראש הדברים. הרב ארי יצחק שבט, מהמרכז התיעודי ב'בית הרב', והרב אביעד מושקוביץ מישיבת כוכב השחר, מנתחים יחסו של הראי"ה לקדושה האישית, שעל פי הרב ניצבת בראש סולם המידות האנושיות ומקורה באור התורה ומידת הפרישות. לגבי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם", כותב הרב פרופ' נריה גוטל, כי בעיני הרב זצ"ל נטיעת עץ פרי בא"י היא התדבקות במידותיו של הקב"ה. ובאשר ל"לא תשנא את אחיך בלבבך" כותב הרב ש"י לוי מישיבת מרכז הרב, כי מצוות התוכחה המוזכרת באותו פסוק, מדריכה את הצדיק ויוצרת ערבות הדדית ויצירה משותפת, בבחינת "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

הראי"ה בפרשה,

814 ע', הוצ' 'בית הרב' רח' הרב קוק 9, י-ם,

90 שקל

תגובות