נבחרי השנה תשפ"א: הנבחרת של המגזר

זוהי השנה ה-12 ששבועון 'מצב הרוח' ממקיים את מפעל בחירת 'איש השנה' של המגזר בתחומים שונים, ובכל שנה אנו נחשפים שוב למיגוון רחב של מועמדים, אנשי מעשה ואנשי רוח, כולם מטובי בניה ובנותיה של הציונות הדתית, המיטב שבמיטב.

התלבטנו רבות לגבי בחירת נבחרי השנה. אישים רבים במגזר הדתי לאומי בולטים בפעילותם המקצועית, החברתית והתרבותית, בחיים הציבוריים של מדינת ישראל – ואגב כך מייצגים, אולי גם שלא מרצונם, את כולנו. הנוהג הרווח במקומותינו, לתייג בני אדם, הופך כל סרוג למייצג/ת המגזר כולו, לטוב או למוטב. מי שסייע לנו בכך היו אתם, הקוראים. אתם סייעתם לנו לבחור הן את הנבחרים והן את הקטגוריות: יהדות, ביטחון, חינוך, בריאות, מוניציפלי, תקשורת, תרבות, משפט, אקדמיה, חברה, כלכלה, משפחה. אין ספק שתואר איש השנה מגיע להרבה יותר מאותם תריסר שזכו בו. המגזר מלא מזן אל זן ברבים וטובים, העושים מלאכתם נאמנה וראויים לכל שבח והוקרה. אבל, כידוע, לטבלה חוקים משלה.

השנה החולפת היתה רבת אירועים חלקם חסרי תקדים: מגיפת הקורונה שנדמה היה שחלפה מן העולם שבה והיכתה במדינה ובתבל, הסחרחורת הפוליטית נעצרה עם הקמתה של ממשלת אחדות שאיש לא צפה אותה מראש. המצב הביטחוני התערער עם הפרעות שערכו ערביי ישראל – אוייב שעד השנה איש לא שיער שיעז לצאת למלחמה בתוך המדינה. גם אירוע זה זכה להתייחסות בבחירת אנשי השנה.

מספרם הרב של הקוראים, שנענו לפנייתנו בפייסבוק ובאינטרנט, וגם באתר החדש 'חדר מצב' מבית 'מצב הרוח', והציעו מועמדים לתואר בתחומים שונים, מעידים על העניין הרב שמעורר מפעל זה בציבור הדתי-לאומי, ועל הערך והיקר שמייחסים לו.

מכל מקום, העניין הרב שעורר המיזם, אומרים אלי עציון ושוקי גולובינסקי, המו"לים של מצב הרוח, מעיד שמצב הרוח הפך לכלי תקשורת מרכזי במגזר. "אנו בהחלט גאים על כך. כמות המשתתפים מעידה על מעמדו והשפעתו של השבועון בקרב ציבור הקוראים. הדבר מעודד אותנו ליזום פרויקטים ייחודיים נוספים בשנה הקרובה".

ובהזדמנות זו, תודה לקוראים שנטלו חלק בבחירת נבחרי השנה, וביותר לכל קהילת קוראי 'מצב הרוח' הפרוסה בכל רחבי הארץ, ממטולה עד אילת, ולאחל להם, ולכל בית ישראל, שנה טובה ומבורכת, שנת גאולה וישועה, לפרט ולכלל. תכלה שנה וקללותיה ומגפותיה, תחל שנה וברכותיה, ובראש וראשונה בריאות טובה.

כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.

מערכת 'מצב הרוח'.

 

ביטחון: אלוף אליעזר טולדנו

המשימה: שהמתיישבים ישמרו על חיי השיגרה

חגי הוברמן

"אני לוקח אחריות". כך, בלי לנסות ולהטיל אשמה על מישהו אחר, אמר מפקד פיקוד הדרום אלוף אליעזר טולדנו להוריו של הלוחם בראל חדריה שמואלי, איש יחידת המסתערבים של מג"ב שנפצע לפני שבועיים באורח אנוש בגבול הרצועה. טולדנו אמר את הדברים כשהגיע לבקר את הלוחם המאושפז למחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים 'סורוקה'.

כל מי שמכיר את טולדנו, לא התפלא על כך שהוא לקח על עצמו את האחריות לאירוע, בלי לנסות ולהטיל את האשמה על מישהו אחר, הן מהדרגים שמעליו והן מהדרגים שמתחתיו.

ביישובי עוטף עזה, אליעזר טולדנו הוא אחד המפקדים האהודים ביותר, עוד מהימים ששירת כמפקד האוגדה. "כמפקד אוגדה בגיזרה היה קשוב לכל האתגרים של התושבים, של ההתיישבות", אומר אחד מאנשי הביטחון ביישובים. "הכל מאד עניין אותו. הוא דאג לכל דבר ועניין. מחובר לקב"טים של היישובים, ועושה הכל לפתור בעיות. למשל, הצורך לעבד את השדות הנושקים לגדר גבול הרצועה. גם בעיתות מתיחות, טולדנו דאג שחברי הקיבוצים יעבדו את שדותיהם עד התלם האחרון. הוא מאד רגיש לעניין הזה. רק כשיש משהו חריג באמת הוא מונע מהחקלאים להיכנס לשדות.

"טולדנו קשוב מאד לצרכי ההתיישבות גם במרכיבי הביטחון", מוסיף הגורם הביטחוני. "נכון שלא תמיד קיבלנו תשובה חיובית מלאה, כי גם לו יש אילוצים, אבל ההתייחסות שלו טובה מאד. החיבור שלו לראשי המועצות זה חיבור מדהים. הוא בקשר מתמיד עם ראשי המועצות".

לפני חצי שנה, בהרמת כוסית עם המתיישבים לקראת חג פסח, הדגיש טולדנו שהמשימה העיקרית שלו היא שהיישובים יחיו את חייהם בצורה השגרתית ביותר. "זה היעד שלי", הדגיש. "המשימה שלו שיישובי הדרום ימשיכו בשגרת חיים רגילה לחלוטין".

אליעזר טולדנו, בן להורים ילידי מרוקו, נולד וגדל בקריית מוצקין. למד בקריית החינוך אורט קריית ביאליק. הוא בוגר 'בני עקיבא' סניף קרית מוצקין, בו היה חניך ומדריך.

בנובמבר 1991 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושירת בגדוד 101 כלוחם, מפקד מחלקה, ומפקד פלוגה. בהמשך שימש קצין המבצעים (קמב"ץ) החטיבתי. לאחר מכן מונה למפקד פלגת ההכשרות בסיירת מטכ"ל. בשנת 2000 יצא ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. מבצע 'חומת מגן' קטע את לימודיו והוא חזר לצנחנים. ביוני 2005 הועלה לדרגת סא"ל וחזר לגדוד 101 הפעם כמפקד הגדוד.

ביוני 2006 מונה למפקד יחידת מגלן. שבועיים אחרי המינוי פרצה מלחמת לבנון השנייה. מגלן הייתה בין יחידות היבשה הראשונות שנתקלה במחבלים של חיזבאללה. על השמדת כ-150 מטרות חיזבאללה שונות, בין השאר עשרות משגרי רקטות, עוטרה היחידה על יד אלוף פיקוד המרכז.

ב-2011 הוא מונה למפקד חטיבת הצנחנים במילואים 226, ובהמשך כמפקד חטיבת הצנחנים הסדירה, עליה פיקד גם במבצעי 'שובו אחים' ו'צוק איתן'. "כל צה"ל סומך על הצנחנים", אמר ללוחמים לפני שנכנסו לעזה, והוסיף: "אל תתנו להם להרים את הראש".

ב-2015 קיבל טולדנו דרגות תא"ל כשהתמנה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. היחסים בין השניים היו מצויינים, וכעבור שלוש שנים הוא קיבל את תפקיד מפקד אוגדת עזה תפקיד שמילא עד אוגוסט 2020. אחת הכותרות הזכורות מהקדנציה שלו כאוגדונר הוא מכתב לקציניו שהגיע לתקשורת ובו דרש מהם למצוא יותר זמן להיות בבית עם המשפחה.

לפני חמישה חודשים החל לכהן כאלוף פיקוד הדרום - מינוי שנחשב לחריג, כיוון שלא נהוג למנות אלוף בתפקיד ראשון לפיקוד מרחבי (צפון, מרכז, או דרום). חבריו מאמינים שבסוף דרכו בצה"ל הוא ייכנס ללשכת הרמטכ"ל, כבעל הבית.

 

רפואה: פרופ' גבי ברבש

'חיים הרצוג' של המלחמה בקורונה

רם אבירז

לכל מלחמה יש את הפרשן המיתולוגי שלה. ותיקי הקוראים זוכרים שבמלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים היה זה האלוף במילואים חיים הרצוג, אביו של נשיא המדינה הנוכחי, ששידוריו ערב ערב ברדיו ובטלוויזיה העבירו לציבור את תמונת המצב המלאה של החזית. בחזית הקורונה היה זה פרופ' גבי ברבש.

ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל בי"ח איכילוב, איש השנה של קוראי 'מצב הרוח' בענף הרפואה, היה מהראשונים בקרב אנשי הרפואה בישראל שזיהה את הפוטנציאל הענק שבחיסונים נגד הקורונה ומאז לא חדל מפעילותו מעל כל במה אפשרית, לעידוד האוכלוסיה להתחסן. הוא זיהה הכי מוקדם שאפשר היכולות המדהימות והחדשניות של החיסון נגד הקורונה, בשעה שרבים בציבור, ואפילו בעולם הרפואה, הטילו ספק בעצם יעילותו, דווקא בשל היותו מוצר חדשני, בעל מיבנה אחר מכל הידוע עד כה לגבי חיסונים, וגם בשל הכנתו והוצאתו לשוק במהירות שיא במונחי עולם הרפואה.

ברבש, לשעבר פרופסור למינהל רפואי ואפידמיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וכיום מנהל תוכנית 'מניסוי לריפוי' של מכון ויצמן למדע, טרח להסביר במיפגשים עם הציבור – ישירות ובאמצעות התקשורת - את גודל ההישג המדעי הלא ייאמן שטמון במבנהו של החיסון נגד הקורונה, שלא דומה למבנהו של שום חיסון קודם; ולא פחות מכך את ההישג של מהירות הפיתוח.

הוא ידע להסביר שלהישג זה השלכות גם לגבי העתיד: "הרי תהיינה עוד מגיפות, וכעת כולם יודעים מה לעשות גם במגיפה הבאה: לשבת על מחשב, לבדוק את הרצף הגנטי - ותוך שבועיים אתה כבר יכול להתחיל לחשב את החיסון. זה ההישג המדהים של המגיפה, יחד עם העובדה שלמרות שלא כל המדינות שיתפו פעולה, הקהילה המדעית עשתה זאת - באופן חסר תקדים, ובלי חשבון של קרדיט. תוך עשרה ימים הריצוף הגנטי כבר היה בכל מעבדה בכל פינה בעולם. זו תעודת כבוד". לכך, הסביר, השלכות בתחומים רבים, מעבר לקורונה: "אנחנו כבר רואים זאת, בעיקר בטיפולים אונקולוגים: כבר יודעים ללמוד את הביולוגיה המולקולרית של הגידולים ולכן יודעים להתאים טיפול אישי לכל חולה, להאריך חיים ולרפא ממש".

פרופ' גבי ברבש, יליד תל אביב 1949, מצאצאי בעל התניא, החל דרכו בעולם הרפואה כעתודאי באוניברסיטה העברית. בשירותו הצבאי היה רופא מוטס בחיל האוויר, ומאוחר יותר סגן קצין רפואה של חיל האוויר.

את התמחותו כפנימאי סיים בהצטיינות בביה"ח איכילוב. לאחר שהוכתר כפנימאי מומחה יצא לביה"ס לרפואה ציבורית באוניברסיטת הרווארד, תוך התמקדות במדיניות וניהול רפואי, ועבר התמחות נוספת בקרדיולוגיה ובניהול רפואי, בביה"ח בית ישראל בבוסטון - מה שהכשירו לשמש לימים סגן מנהל ביה"ח ע"ש בתל השומר, וב-1993 למנהל המרכז הרפואי איכילוב ולימים מנכ"ל משרד הבריאות.

פרופ' ברבש שימש מנהל איכילוב ב-4 בנובמבר 1995, בעת שהובא לשם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל שנורה בידי מתנקש. אירוע אחר שבו השתלבה דמותו היה ב-26 בנובמבר 2013, כשנאלץ לבשר לציבור על מותו של אריק איינשטיין.

 

מוניציפלי: רמי גרינברג

להכיר כל בעיה בעיר בשמה הפרטי

יונתן דובוב

לפני כמה חודשים, הייתי צריך לשבת עם רמי גרינברג, ראש עיריית פ"ת. 3 דקות אחרי הסמס אליו, כבר התקשרו אליי מהלשכה בשביל לתאם פגישה בשש ורבע. רק כשראיתי את הזימון ביומן, התחוור לי שמדובר ב-6:15 בבוקר, שעה לגיטימית וסטנדרטית אצל גרינברג. האופציה השנייה לפגישות אישיות אצלו היא בין 22:00 לחצות.

אין לדעת מתי הוא ישן, ובכלל בשביל גרינברג אין שעה ביממה שהוא לא זמין או עובד. ביום שישי הוא מתפנק ומתחיל את היום רק ב-7 בבוקר בסיורים קבועים בכל שכונות העיר עם כל הצוות המקצועי. בלילות אפשר לראות אותו מצטרף לפטרולים של הפיקוח העירוני. הטלפון האישי שלו מוטמע על כל פרסום או סמס עירוני, ומידיעה אישית לא מדובר במזכירות, אלא בגרינברג עצמו. הוא מושקע כל כולו בניהול העיר, ומתייחס באותה רצינות לישיבת תקציב של מיליארדים ולפנייה של תושב שמתלונן על חתול דרוס בכביש.

אין אצלו עיגולי פינות, ויותר נכון - הוא מכיר את כל הפינות בעיר, ככה שאי אפשר לסובב אותו. אין לו גינוני כבוד. הוא מסתובב בלי עוזרים או מאבטחים, נוהג לבד, אומר את הכל בפנים, ולא איכפת לו מעצמו, במובן החיובי מבחינת התושב. מאז שנבחר לתפקיד הוא לא יצא לחופשה, וגם בפעמים הבודדות שיצא מפ"ת, זה היה לירושלים, פחות בשביל לצאת לבלות במחנה יהודה ויותר בשביל לדאוג לתקציבים למען העיר.

רמי גרינברג, בן 43, הוא מהדור החדש של ראשי הערים הצעירים והמעודכנים. דתי לאומי, ליכודניק בנשמה, נולד בנווה ירק, אבל מחובר לפ"ת בחבל הטבור. הוא התחיל כעוזר של מנכ"ל העירייה, נבחר בהמשך לחבר מועצה, וכיהן כיו"ר אופוזיציה לוחמני. גם בתפקידו שם - בהתנדבות מוחלטת - היה חורש את כל העיר, ומכיר כל תושב בשמו הפרטי וכל בעיה בשמה הציבורי. בבחירות 2018 ניצח ב-45% מקולות התושבים, והצליח לאחד סביבו קואליציה מקיר אל קיר של חרדים מש"ס, יש עתיד ומרצ. גם מבקריו מודים שמדובר בבולדוזר רציני, שמקדיש את כל עיתותיו לקידום העיר, וקצב העבודה הרצחני שלו משאיר רבים מאחור.

גרינברג הביא תנופת פיתוח, והבין שהטיפול בתושב הוא הראשון במעלה, ועם זאת לא חושש להתעמת עם תושבים שחושבים אחרת ממנו. הווצאפ והפייסבוק שלו פעילים 24 שעות ברציפות, וכל פנייה שם מטופלת. בכל רחבי העיר ניתן לראות כיכרות וכבישים חדשים, פרוייקטים שהיו תקועים שנים עוברים לביצוע, והקמה של גופים שיזרזו תהליכים, כמו מינהלת התחדשות עירונית ייחודית ואגף מקומי לתרבות הדיור שהפקיע את המונופול מהאגודה הארצית.

אי אפשר לשחד את גרינברג, וכל קבלן או איש עסקים שנפגש איתו יכול להעיד שהבן אדם לא רואה בעיניים שום דבר חוץ מטובת העיר, גם אם זה יפגע בו ברמה האישית.

בכלל, רמי גרינברג הוא מכונה של עשייה, שעובדת נונ-סטופ ולא מבינה למה שאר בני האנוש לא עומדים בקצב. באחת הפעמים שנפגשנו מחוץ לגולה במגרש החנייה, הוא גילה שם איזה גדר תיל מונחת. היינו רק שנינו, בלי אנשים או מצלמות מסביב. ראש העיר חזר לרכבו, הוציא מתא המטען סרט סימון אדום והתחיל לתחם את האיזור בשביל שאנשים ישימו לב ויישמרו מן המפגע. את הקרטונים שהיו מחוץ לפח הוא צילם, תוך שנובר בהם לגלות מי זרק ולדאוג שייקנס. זה אירוע שמסכם את רמי גרינברג - שמוכן ללכלך את הידיים, לא בשביל כבוד או פרסום, אלא נטו למען העיר, גם אם אף אחד לא רואה.

 

משפט: עו"ד רז נזרי

דעה חריגה במערכת המשפט

יונתן דובוב

נדמה שאין תחום שנמצא במחלוקת במדינה, יותר מאשר יחסי הכוחות בין הרשות השופטת למחוקקת. כל רשות מושכת לכיוון שלה, תוך ניסיון להפר את האיזון העדין שבין שתיהן.

בתוך כל מהומת האלוקים הזו, ממש באמצע ובעצם מעליהם, מצוי היועץ המשפטי לממשלה שמתפקד דה פקטו כרשות הרביעית - זו שפונים אליה כשאין הסכמות, או יותר גרוע מכך, כשהוא מנהל את כל שאר הרשויות שסרות למרותו. בכוחו להפיל ממשלות ואת ראשיהן, להתערב כמעט בכל פעולה שלטונית, משפטית או חוקתית, והמקרה הייחודי בעולם שבו התפקיד כולל גם יועמ"ש וגם תובע באותה נשימה, ובלי שכר נוסף.

גם בתוך מוסד היועץ המשפטי לממשלה, עיקר המחלוקות והאתגרים מתחוללים במישור הציבורי-חוקתי, שעליו ממונה המשנה ליועמ"ש, עוה"ד רז נזרי.

נזרי, בן 48, בוגר המסלול הקלאסי של הציונות הדתית: המדרשיה בפרדס חנה, מרכז הרב וחיספין, שירות צבאי בגולני. מתגורר בקסבה הדתית לאומית בגבעת שמואל, בוגר תואר ראשון ושני - איך לא? - במשפטים, כמובן בהצטיינות, ותחזיקו חזק שלא תופתעו, בבר אילן. מהרגע הראשון הוא נחת במשרדי היועמ"ש כמתמחה, ראה בכך את ייעודו המשפטי והמשיך להיות עוזרם של שלושה יועמש"ים: מזוז, וינשטיין ורובינשטיין, כששניים מתוכם הפכו לשופטי בית המשפט העליון.

לנזרי יש נגיעה כמעט לכל פרשה שהייתה במדינה: מתיקי שרון, אולמרט וקצב, דרך עמותות ברק ומרדכי ואנונו, חוק הלאום וסיכולים ממוקדים, ועד למשפטו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, בו הוא נכנס לעימות מול התובעת ליאת בן ארי, כשסבר שיש להאשימו במרמה והפרת אמונים בלבד, ולא בשוחד. למרות שעמדתו לא התקבלה, ניתן לראות לאורך כל דרכו המשפטית כי נזרי לא חושש להביע עמדה שונה, ויחד עם זאת להיות מקובל ואהוד על כל חלקי המערכת השלטונית. הוא נחשב לסמן שמרן, בוודאי בהתחשב בסביבתו במשרד המשפטים, ומאמין בנתינת אפשרות פעולה רחבה לדרגים נבחרים, וצימצום התערבות משפטית בהחלטותיהם. דווקא בתפקידיו השונים, הן בפלילי והן בחוקתי, קיימות נגיעות רבות לאישים בכירים ולמגוון פרשיות, ולמרות המטען הכבד והסיקור התקשורתי, ובניגוד לרבים מחבריו בפרקליטות, הוא זוכה לאמון רב בתוך ומחוץ למערכת. בעבר אף דחה הצעה להתמנות לפרקליט המדינה, ונשקלה מועמדותו ליועמ"ש הכנסת.

עם זאת ולמרות מעורבותו הציבורית הרבה, נזרי לא מרבה להתראיין ולהתרועע במפגשי וכינוסי הקליקה המשפטית. את עמדתו קוראים בעיקר בחוות דעת מקצועיות, ואת קולו בוועדות הכנסת השונות. שתיים מתוכן ממש בשבועות האחרונים, כשליווה את התוספת השנויה במחלוקת לפנסיה הצבאית, והודעתו כי חוקית ניתן למנוע שכר ממורים שלא התחסנו ולפיכך אינם יכולים להגיע למערכת החינוך. הוא מאותם אלו שעושים את עבודתם בשקט ובנאמנות, מתוך איזון בין המדינה היהודית לדמוקרטית, ונאמנות מוחלטת לציבור. לקראת תום כהונתו בסוף השנה של היועמ"ש המכהן, אביחי מנדבליט, נזרי בהחלט רואה את עצמו מועמד לתפקיד, בוודאי לאור הניסיון הרב והרחב שהוא צבר והוכיח לאורך השנים. אם זה אכן יקרה, נזכה ליועמ"ש שני ברצף עם כיפה על הראש, וכשראש הממשלה המכהן גם חובש אחת כזו סרוגה, זה יהיה האות הסופי להשתלבות של הציונות הדתית בכל עמדות המפתח במדינה.

 

יהדות: הרב אליעזר מלמד

דעה מקורית חסרת מורא ביחס לתנועה הרפורמית

חגי הוברמן

"אני מכיר את המציאות, ויודע שיש רפורמים שתומכים בשונאי מדינת ישראל, ודווקא מפני כך אני יותר מעריך ואוהב את מי שעלה לארץ ואת מי שפוקד את הכותל. ובכל אופן, גם מי שרחקו מאיתנו מאוד - כל עוד הם חפצים באיזו אחווה עימנו, מצווה להושיט להם יד ולקוות שיושיטו לנו יד בחזרה".

השורות הללו, שכתב הרב אליעזר מלמד, עוררו השנה סערה גדולה, דווקא בגלל מעמדו הייחודי של הרב מלמד. הרב מלמד אף הדגיש בנוגע למקום התפילה שהוקצה להם מדרום לרחבת הכותל, כי "נכון לקבוע שב'עזרת ישראל' יוכלו לקיים את תפילותיהם בכבוד הראוי. ואם יתרבו הבאים להתפלל תחת הנהגתם, יגדילו וירחיבו למענם את 'עזרת ישראל' ככל הנצרך.

 

ובני הציבור הדתי והחרדי השומרים על ההלכה והמנהג, אינם צריכים להצטער מכך שבני התנועות הללו מגיעים לכותל, אלא לשמוח על כך שעוד אחים יהודים קשורים למקום המקדש, ועוד אחים רוצים להתפלל לאבינו שבשמיים. ולהביט בעין טובה על כך, שלמרות שאנו חולקים על מה ששינו מההלכה, אנו יודעים לכבד ולהעריך את כל הדברים הטובים שבהם. גדול קידוש השם מחילול השם. ראוי לרב הכותל לקבלם בכבוד ולדאוג שלא יפריעו להם, ואם יצטרכו ספר תורה, לדאוג לכך בהדרת כבוד".

הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה, חגג לא מכבר 50 שנה. עיקר פירסומו בא לו מסדרת ספרי ההלכה 'פניני הלכה', שהפכו לפופולארים בציבור הסרוג, והטור הקבוע בשם 'רביבים' שהוא מפרסם בכל שבוע בשבועון  'בשבע'. על סדרת פניני הלכה שכתב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל. כן זכה בפרס הרב קוק על הסדרה.

הוא נולד בירושלים לרב זלמן ולרבנית שולמית מלמד – ממייסדי 'ערוץ 7' שהפך לכלי התקשורת הימני המובהק מעל גלי האתר, לפני שנסגר בהוראת בג"ץ. כבר בנערותו למד אצל הרב צבי יהודה קוק ובבגרותו למד בישיבת מרכז הרב שש שנים. את שירותו הצבאי עשה ברבנות הצבאית וכיהן כרב צבאי של חטמ"ר שומרון. הוא נשוי לענבל, חוזרת בתשובה. לזוג 13 ילדים.

הרב מלמד נחשב שנים לאחד המובילים את הפן החרד"לי בציונות הדתית. הוא היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת הנוער אריאל, שיש בה הפרדה בין בנים לבנות, והיה המזכ"ל הראשון שלה. הקים את סניף בני עקיבא הנפרד הראשון ברובע היהודי בירושלים והדריך בו. בפולמוס סביב שירת נשים בצבא, תומך הרב מלמד, בניגוד לעמדת הרבנות הצבאית, ביציאתם של חיילים דתיים מאירועים שבהם מופיעה זמרת, גם כאשר מדובר בטקס רשמי וממלכתי, ואף אם יקבלו פקודה מפורשת להישאר.

לכן כה הפתיעו דבריו בנוגע ליחס הטוב שיש לגלות כלפי בעלי הדעות הרפורמים והקונסרבטיבים. כמו לכל אורך דרכו, גם כאן אמר הרב מלמד את דבריו באומץ וביושר, ולא נרתע מפני תוקפיו.

מאידך, הרב מלמד רואה בשילוב תורה ומדע ערך חשוב, ודוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובבחינות הבגרות.

תגובת הרב מלמד על הבחירה בו: "תודה רבה על העידוד והחיזוק. מקווה שיהיה לי כוח להמשיך וללמוד תורה. מקווה להמשיך את כתיבת  פניני הלכה, ונזכה על ידי זה להגדיל תורה ולהאדירה".

 

חינוך: המחנך אלעד ברזילי

ניסה להציל את תלמידו – ונפצע קשה מפורעים ערבים

מנחם רהט

אתמול, יום חמישי, 24 שעות לפני שמוסף זה רואה אור, עבר אלעד ברזילי, מורה ומחנך תושב עכו, ניתוח ראש שלישי, במרכז הרפואי בנהריה, כדי לפתור בעיה קשה שלקה בה במהלך פרעות הדמים בעכו בחודש מאי השנה – אפאזיה, שמכונה בעברית שַׁתֶּקֶת, לאמור: פגיעה מוחית קשה במנגנון הדיבור באופן שמונע מן האדם התבטאות חופשית, כאחד האדם.

לרגל הענקת התואר איש השנה בחינוך למחנך התורני אלעד ברזילי, בן 37, מתיכון אמית קנדי עכו, ביקשנו לשוחח עמו. אך הוא התקשה מאוד לדבר. הוא הבין כל מילה, ירד לעומקו של כל ניואנס, אך התקשה מאוד להגיב. "קשה לי לדבר הרבה", הוא השיב  בהברות קטועות, בנימה מתנצלת. הוא הוסיף כמה מלים לגבי הניתוח הצפוי, אבל ניכר היה שכל הברה היוצאת מפיו קשה עליו כקריעת ים סוף. מסתבר שגם עצם פעולת הדיבור, יכולת בסיסית שכל תינוק רוכש כבר בשלבי חייו הראשונים, איננה בגדר המובן מאליו. יש מנהיג לבירה.

אלעד ברזילי, מורה אהוב לתלמוד ותושב"ע בתיכון קנדי עכו בנים, שעלה לעכו עם רעייתו יעל מקרית מוצקין לפני למעלה מעשור, הוא אחד מן הפצועים הקשים במהומות שחוללו ערביי עכו במהלך ימי שומר החומות. רק השבוע שיגר לו אחד התלמידים שזכה בציון גבוה בבגרות לתושב"ע: "אלמלא העזרה שלך, המורה אלעד, הציון הזה לא היה בא לעולם". ויש עוד בקרב תלמידי ומורי קנדי שיודעים להעריך את תרומתו בעיקר בתחום לימודיו הקודש.

כמחנך ותיק בקנדי, נדהם גם אלעד מעוצמת האיבה שהפגינו מחבלי עכו כנגד יהודי העיר, למרות יחסי הידידות ששררו בעכו בין יהודים לערבים כל השנים. עכו היא מהערים הבודדות בישראל, שבה שררו יחסי שכנות מצויינים בין כל העדות. תופעה שכיחה בעכו היא, שבאותם בנייני מגורים מתגוררות זו לצד זו משפחות יהודיות, מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות ובאהיות. גם בתי העסק של היהודים והערבים 'מעורבבים' זה בזה, בשוק העכואי הנודע, באזור הנמל העתיק, ובשאר חלקי העיר.

במהלך הפרעות, בעיקר בימים ה-10 וה-11 במאי, אירגנו חיות אדם הפגנות שיטנה בחוצות העיר העתיקה. בתגובה התארגנו יהודים להפגנות נגד, עם דגלי ישראל. אל המפגינים הצטרפו תלמידי תיכון קנדי. מורי ביה"ס, במגמה למנוע מהתלמידים להיכנס לעימותים עם המחבלים, החליטו להתלוות אליהם. ביניהם היה גם המורה אלעד. בשלב מסויים – כך מספרת רעייתו יעל, אחות ברמב"ם ואם ארבעת ילדיהם – הבחין אלעד כי אחד התלמידים נטש את החבורה ורץ לבדו אל העיר העתיקה התוססת והזועמת. במגמה להגן עליו, רץ אלעד בעקבותיו. תוך כך נקלע אלעד למארב של פורעים צמאי דם, שערכו בו לינץ' שכלל מטחי סלעים, אבנים, קרשים, ברזלים, מכל הבא ליד. הפוגרום הסתיים בפציעתו הקשה ובחילוצו לביה"ח בנהריה מורדם ומונשים, פצוע אנוש. למזלו התאושש והחזיר לעצמו חלקית את כושר הדיבור (שאבד בתחילה לגמרי).

מאז הפרעות במאי אושפז אלעד לשיקום בבית לווינשטיין, והשבוע כאמור חזר לביה"ח בנהריה שהציל את חייו, לניתוח שלישי. בני משפחתו ורופאיו אומרים, כי הוא עוד יזדקק לשורה של ניתוחים עד שישוב לאיתנו, אך ספק אם יוכלו להחזיר אותו לביה"ס.

 

תקשורת: חן ארצי סרור

הקול העיתונאי מתוך הציונות הדתית – ומחוצה לו

יונתן דובוב

בגיל 33, חן ארצי סרור היא העיתונאית הכי מצליחה במגזר, למרות שהיא מאתגרת אותו בכל פעם מחדש. כזו שמדברת בקול על פמיניזם דתי בלי להתבייש ומקובלת על כל המיינסטרים המגזרי, מוכרת ומוערכת אבל לא בברנז'ה, עם זהות שמורכבת ממזרח ומערב, ומתיישבת בול באמצע.

מאז ימי סיוון רהב מאיר לא נתקלנו באשת תקשורת כמוה, שמצליחה לחשוב מחוץ לקופסה, ולנסח את המחשבות שלה במילים, בבהירות ובמהירות. היא חתומה על הספר 'הדתיות החדשות' שהעלתה על הכתב והממפה את המהפיכה הנשית בחברה הדתית בלי להתנצל ובלי תיוגים, והחיפוש הבלתי מתפשר אחרי הסיפורים החשובים הביא השנה את מי שהתחילה כרכזת הכתבים של ידיעות אחרונות, אל פסגת השאיפות העיתונאיות בישראל - קבלת כפולה במוסף לשבת, באותה שורה עם קולגות כמו עמית סגל, נחום ברנע ונדב אייל, והפכה את הטור הקבוע שלה במוסף לקול הצלול של המושתקים ואלו שלא תמיד מקבלים את ההכרה וההוקרה הראויים להם.

ארצי סרור לא מפחדת לגעת במוגלות ולפוצץ אותם. בדיוק להיפך. היא לוחמת צדק אמיתית, כזו שלא מסתתרת רק מאחורי מקלדת, אלא תרד לשטח בשביל להבין בדיוק מה קורה. כך היא הגיעה ללוד לראות מקרוב את הפרעות ולבקר אצל משפחות יהודיות וערביות ולשמוע את כל הצדדים. כך שהתה בתחנה המרכזית בתל אביב בשביל להביא את הקולות של התושבים וגם הנרקומנים. כך בילתה שבוע שלם בטנק עם הצוות השיריון הנשי הראשון בצה"ל. וככה תהיו בטוחים שכל מילה שיוצאת לה מהידיים היא חוותה לפני כן בעיניים.

ארצי סרור מתגוררת במזכרת בתיה, ועיקר כתיבתה הוא סביב סוגיות דת ומדינה, יהדות, החברה הישראלית וזכויות נשים. בעבר גם ערכה את העיתון פעמיים בשבוע. היא גם כותבת ומרצה במיזם 929, הגישה תכנית שבועית בכאן רשת ב' על התנ"ך, ועם פינת קבועה בארון השירים היהודי בכאן 11. השנה היא גם מונתה למנהלת התכנית היוקרתית לתרבות יהודית בקרן מנדל, אחד מהתפקידים הבכירים במוסד שמטפח את מנהיגי העתיד. האמון הרב שניתן בה להוביל את התכנית בגיל כה צעיר, רק מעיד על היכולת שלה לייצר שיח ברמות שונות, בלי לשפוט אלא להכיל.

גילוי נאות, הייתי עם חן שנה שלמה בתכנית הזו. שם הכרתי את חן, הבן אדם הכי חריף ומדוייק שיצא לי לפגוש. מנתחת מצבים חברתיים כמו כירורגית סוציאלית, מוכנה לשמוע ביקורת ואף לחשב מסלול מחדש אם היא משתכנעת. השאלות שלה נוקבות ולא מתפשרות, וכל מרואיין שעבר אצלה מעיד שאי אפשר 'לערבב' אותה. היא ישירה ולעניין, מגיעה מוכנה ויודעת על מה לשאול, וגם על מה לא - מוטיב חשוב לא פחות בראיונות - מעמיקה בחומר ויודעת אותו גם מתוך שינה, ובניגוד לאנשי תקשורת אחרים במעמדה, היא לא מעורבבת בקליקות ולא תראו אותה בהשקות נוצצות. כנראה שרוב הקוראים פה לא יזהו אותה ברחוב, וזה בדיוק המקום שבו היא רוצה להיות - בתוך העם, ולא מעליו.

חן ארצי סרור היא הקול הייחודי של הציונות הדתית, זו שיודעת להיות חלק מהמגזר ועם זאת הכי מחוצה לו, שלא מקבלת שום דבר כמובן מאליו, ונלחמת בשביל לשנות אותו מהיסוד. ועם כל ההישגים שלה, היא נשארת צנועה אבל כולם יודעים שהעתיד המפואר שלה עוד לפניה. תזכרו איפה קראתם את זה בפעם הראשונה. 

 

אקדמיה: הרבנית דבורה עברון

"אני פמיניסטית הלכתית"

חגי הוברמן

לפני מספר חודשים יצרה אוניברסיטת בר אילן תפקיד שלא היה בה מיום הקמתה ועד השנה: 'מנהיגה רוחנית'. באוניברסיטה רצו להרחיב את השיח היהודי בקמפוס, כחלק מתפיסת העולם שלה.

התפקיד הוטל על הרבנית דבורה עברון,  מנהלת המכון למנהיגות הלכתית ברשת אור תורה סטון. דבורה עצמה פחות מתחברת לתואר 'מנהיגה רוחנית', והיא מעדיפה להיצמד לתואר הרשמי, המסורבל במקצת, 'קול תורני פמיניסטי בקמפוס'.

דבורה לבית לנדאו נשואה ליובל עברון, בן קיבוץ סעד (גיסתה היא מנכ"לית הקבה"ד שרה עברון), תושבי מצפה נטופה בגליל. היא ילידת ארה"ב, עלתה ארצה עם הוריה בשנת 1969, בהיותה בגיל 7. גדלה בפתח תקווה, חניכה בסניף בנ"ע 'מלאבס' שבט עמיחי. בצבא שירתה  בנח"ל בגרעין התורני 'גלעד' לשדמות מחולה. במסגרת הגרעין שירתה כקומונרית בבת-ים והיתה חברת מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא. בתנועה ריכזה סמנריוני הדרכה.

את אוניברסיטת בר אילן פגשה לראשונה אחרי הצבא, כשלמדה לימודי ארץ ישראל וחינוך לא פורמלי. במקביל למדה במדרשה בבר אילן. דבורה הוציאה תעודת הדרכה בדרמה ובימוי חובבים שהוביל אותה בפסיכודרמה. במקצועה היא פסיכודרמטיסטית, ועבדה בנושא זה משך 10 שנים במרפאה ובמחלקה פסיכיאטרית בבית החולים בצפת.

בשנת 2006 קיבלה פניה מהמדרשה באורנים להנחות ב'ניגון נשים' – בית המדרש לנשים דתיות וחילוניות. בהמשך ניהלה את 'ניגון נשים' במשך 10 שנים, ניהול שמשך אותה ללמוד גמרא. כך הגיעה ללמוד ב'בית מורשה' בירושלים, אצל הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי.

דבורה  ניהלה בבית מורשה את תוכנית ההלכה לנשים. "תמיד רציתי ותמיד אהבתי לימוד תורה ולימוד הלכה", היא מספרת. בתום 6 שנות לימוד בבית מורשה קיבלה תעודה של מורת הלכה. הבוחנים היו הרב אורי כהן מכולל 'מרץ', הרב חיים אמסלם שבחן אותה בלשכתו בכנסת, ראש ישיבת הר עציון הרב ברוך גיגי, הרב אליישיב קנוהל זצ"ל, הרב דוד סתיו, הרב עמית קולא, הרב דוד ביגמן ממעלה גלבוע, והרב אליעזר מלמד שבחן אותה גם בכתב וגם בעל פה. "ב-2015 היו שש נשים שקיבלו תעודת מורת הלכה משלושה מוסדות שונים. "במקביל למדתי במחזור הראשון של 'רבנות ישראלית', התוכנית המשותפת של המדרשה באורנים ומכון הרטמן, תוכנית שמביאה תחת קורת גג אחת נשים וגברים מביוגרפיות רוחניות ופרקטיות יהודיים שונים: דתיים, חילוניים, רפורמים, קונסרבטיבים. דתיים מכל הזרמים וחילונים מכל הזרמים. הלימודים נעשים חלקם במכון הרטמן וחלקם במדרשת אורנים".

דבורה, מה המשמעות של היותך 'רבנית'?

"יש לי תעודה של מורת הלכה. התואר 'רבנית' הוא תהליך חברתי, לא מוסדי. כשקם אירגון 'בית הלל', הם החליטו שכל הנשים שיתקבלו לבית הלל יקבלו את התואר 'רבנית'. במקביל נשות רבנים ביישובים החליטו שאינן רוצות להיות 'רבניות' רק בגלל בעליהן. כך נוצר תהליך חברתי. המוסדות נותנות תעודת מורת הלכה, מורת הוראה. בקהילות קוראים להם 'הרבנית'".

מה משמעות התפקיד שלך בבר אילן?

"המינוי הוא מינוי צופה פני עתיד. ביטוי של אמון בי ובמה שאני מביאה איתי לתפקיד. זה תפקיד שהולך ונבנה. יש לו שני כיוונים: הראשון להיות כתובת עבור נשים וגברים, סטודנטים ואנשי מינהל שרוצים ללמוד, להתייעץ, עם מי שמביאה את הקול התורני המורכב. השני – להביא את הקול הפמיניסטי לכנסים, לימי עיון, לכל מיני פעילויות רשמיות של האוניברסיטה. 'פמיניסט' זו תפיסת עולם ששואפת להביא ריבוי קולות. אני פמיניסטית הלכתית, כל הפעילות שלי מעוגנת בהלכה".

על הבחירה בה היא אומרת: "אני מופתעת מהבחירה בי. אני מקווה שאוכל לעמוד באמון הזה ובכך להצדיק גם את המינוי של האוניברסיטה וגם את הבחירה של 'מצב הרוח'. תודה רבה ושנה טובה".

 

חברה: עו"ד צילית יעקבסון

למנוע אלימות כלפי נשים – גם במגזר החרדי

מנחם רהט

מעטים הם האנשים בישראל, ומן הסתם מעטות יותר הנשים בישראל, שמתנדבים לעסוק בצרכי ציבור באמונה, ללא כל קריצה לכיבודים או להצדעות המתלווים לעיתים למשימות הללו.

אחת מנשות החייל הללו, שעוסקת בצרכי ציבור באמונה ולשם שמים בלבד, היא עו"ד צילית יעקבסון, יו"ר עמותת בת מלך, שממלאת תפקידה בהתנדבות זה 9 שנים, והצליחה לחולל שינוי רחב היקף במגזר הדתי והחרדי – בכל הנוגע לטיפול המתבקש בסוגיית האלימות כלפי נשים.

צילית נשואה למאיר יעקבסון, אם ל-8 ילדים וסבתא לנכדה.

יעקבסון שמה לה למטרה להגיע לכל אישה במגזר, כולל בקבוצות הסגורות שבו. היא יוזמת מהלכים מול רבנים, רבניות ואישי ציבור במגזר, ומגיעה אפילו אל הבלניות במקוואות, פאניות ועוד 'סוכנות שטח', בכדי להעמיק את המודעות לנושא האלימות במשפחה.

מעבר למתן סיוע מיידי וליווי נשים לאורך תקופת שהייתן ושיקומן בשני המקלטים של 'בת מלך' – וכל אישה בישראל, אם אינה מלכה הרי היא בת מלך - יזמה יעקבסון פרוייקטים ייחודים לליווי נשים גם לאחר יציאתן מן המקלטים בדרך לחיים עצמאיים ומסייעת להן בהתמודדות מול אתגרי הקהילה.

תקופת הקורונה הוכיחה עד כמה המגזר החרדי דורש הסברה ייעודית ושיח בגובה העיניים, אבל מתוך עמדה מכילה של הבנה לצרכיו ולתרבותו. יעקבסון הצליחה להוביל מאז פרוץ משבר הקורונה, ברגישות ובאנושיות, כמה וכמה מהלכים להעלאת המודעות לתופעה במגזר החרדי, במטרה להגיע לציבור רחב ככל הניתן ובעיקר לנשים הסובלות מאלימות במשפחה.

עמותת בת מלך, המפעילה שני מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה וילדיהן מהציבור הדתי והחרדי, עושה זאת בשיתוף משרד הרווחה. המקלטים מספקים הגנה פיזית, סיוע נפשי ועזרה משפטית לנשים הסובלות מהתעללות פיזית, מינית, נפשית, כלכלית או רוחנית ע"י בעליהן, והינן בסכנת חיים. במהלך השנים שהו במקלטי בת מלך למעלה מ-1,300 נשים וכ-6,500 ילדים, שהשתקמו והשתלבו בחזרה בחברה, הודות לטיפול המסור והסיוע המקיף להן זכו במקלטים.

אישה המגיעה עם ילדיה למקלט מקבלת את כל צרכה במהלך השיקום: החל בהגנה פיזית, טיפולים באמצעות עו"ס, ליווי משפטי, הכוונה וסיוע במציאת תעסוקה או לימודים ליום שאחרי, חינוך פיננסי להתנהלות כלכלית נכונה לאחר היציאה מהמקלט, וכמובן מענה לצרכים הפיזיים: מזון, חיתולים ומגבונים, פורמולות לתינוקות, ביגוד, טואלטיקה, מצעים ומגבות, טיפולי שיניים ועוד.

שנת הקורונה היתה מאתגרת ביותר בבת מלך. המקלטים, שהיו מלאים עד אפס מקום, נאלצו להתאים את הפעילות כך שיעמדו במגבלות הפיזיות שהטיל משרד הבריאות. להתמודדות עם דאגות וחרדות קיומיות, נוספה לנשים שברחו ממעגל האלימות, בעיית הקורונה. בת מלך נאלצה למצוא בזמן קצר מאוד מענים לכ-40 ילדים בכל מקלט. ילדים אלה אינם הולכים למוסדות החינוך כך שהם שוהים כל שעות היממה במקלט ומתמודדים עם עוד ועוד מורכבויות. 

בנוסף לכל זה חל גידול עצום בפניות לקו הסיוע בבת מלך – בימים שסביב הסגרים, החל"תים והלחצים השונים שגרמו לעליה ברמת ובחומרת מקרי האלימות במשפחה בכלל המגזרים.

בחודש מאי 2020, אחרי הסגר הראשון, נרשמו 400% יותר פניות לקו הסיוע של בת מלך, ואחרי הסגר השני הגיעו אל בת מלך 600% יותר פניות מתקופה מקבילה אשתקד. בעקבות כך הרחיבה בת מלך את קו הסיוע שלה בתוספת עו"סיות ובעורכות דין נוספות, אשר מעניקות ייעוץ ראשוני, סיוע והכוונה לנשים נפגעות אלימות במשפחה.

נשים רבות מתעניינות במקלטים של בת מלך, כמוצא אחרון במצבים של אלימות קשה. לפיכך מציגה בת מלך את כל הדרכים להגיעה אליה, באתר המפורט של בת מלך באינטרנט (לְגוֹגֶל: בת מלך) וכן בעמוד של בת מלך בפייסבוק.

 

כלכלה: רמי לוי

"להיטיב עם מי שאתה משרת אותו"

חגי הוברמן

לרמי לוי היתה סיבה טובה להיות מרוצה השנה. רשת השיווק שלו סיכמה את הרבעון השני של 2021 כשהרווח הנקי זינק בכ-69% לעומת אשתקד לכ-61 מיליון שקל - בעקבות השיפור בתנאי הסחר, יעילות המרכז הלוגיסטי, תרומת המותג הפרטי והמשך חיסכון בהוצאות התפעול.

הרשת מפעילה כיום 55 סניפי דיסקאונט (מחירים מוזלים) ועוד ידה נטויה. בכוונתה לפתוח סניפים נוספים השנה ובשנה הבאה.

בשיחה עם 'מצב הרוח' מתגאה רמי לוי דווקא ברכישת הבעלות על חברת התעופה 'ישראייר', חברת התעופה הישראלית השלישית אחרי אל-על ו'ארקיע'. "אנחנו הולכים לייצר חבילות לצרכן כדי להוזיל מחירים", אומר לוי. "זו האסטרטגיה שלנו, וזה המוטו שלנו לכל אורך הדרך. אני מאמין שלטווח ארוך – הקורונה הרי לא תהיה כאן כל החיים - הקשר שאנו יוצרים בין כרטיס המועדון שלנו, לבין הלקוח, לבין החבילות שלנו, לטווח ארוך זה יתפוס את הציבור".

חברת רמי לוי גם מפעילה כיום שני מרכזים רובוטיים במרכז ת"א ובבאר שבע, המיועדים למכירות מקוונות בלבד. מרכז רובוטי נוסף אמור להיפתח בפתח תקווה. "מדובר בחנויות אוטומטיות, ללא כוח אדם", אומר רמי לוי ל'מצב הרוח'. "חנות אוטומטית ראשונה ברוטשילד בתל-אביב. נקים חנויות כאלו במקומות נוספים, מעונות סטודנטים, בניינים, קיבוצים, מושבים – בכל מקום שנוכל לפתוח חנות שתוכל לתת מענה 24 שעות לאותם צרכנים שאין להם סניפים קרובים במקומות מגוריהם, לתת גם להם שירות. כך נוכל לשרת את הצרכן  24 שעות ביממה. גם באינטרנט ניתן לצרכן ייעוץ טוב יותר ולהוזיל לו את המחירים".

'רשת רמי לוי' שיווק השקמה, בניהולו של רמי לוי, פועלת 45 שנה כרשת חנויות דיסקאונט בתחומי המזון והטואלטיקה. בכל סניפיו הקים בתי כנסת לרווחת הקונים והעובדים. הוא מאמין שזו הסיבה לברכה בעסקיו.

רחמים עבוד-לוי, בן 66, לא חלם בילדותו שיזכה להיות בעל השליטה ברשת המרכולים 'רמי לוי שיווק השקמה', ברשת הסלולרית הווירטואלית 'רמי לוי תקשורת', ברשת המרכולים ובתי הקפה 'קופיקס' ובכ-76% מחברת התעופה ישראייר.

הוא  נולד למשפחה ממוצא כורדי מאורפה שבטורקיה, שעלתה לירושלים. עקב הדיסלקסיה שממנה סבל, הושאר לוי בכיתה ד' שנה נוספת, ומשכשל במבחן הסקר בסוף כיתה ח' ובמבחני הקבלה לפנימיית מכמורת, עבר לבית ספר מקצועי, שבמסגרתו החל לעבוד בגיל 14 בתפעול מריצות בעיר העתיקה של ירושלים עבור העירייה.

את דרכו העסקית החל לאחר שהשתחרר מצה"ל ב-1976, בחנות קטנה ברחוב השקמה שבשוק מחנה יהודה, מחסן בגודל 40 מטר רבוע, שבעבר הפעיל סבו. עם הזמן יצר קשרים ישירות עם הספקים, מה שאיפשר לו להרוויח את פערי התיווך, הוא הגדיל את שטח החנות מ-40 מ"ר למעל 100 מ"ר, ולאחר שנתיים החל לשווק גם למסעדות, בתי מלון ולקוחות עסקיים אחרים.

רמי לוי כיהן בשנים 2003–2018 כחבר במועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת 'ירושלים תצליח' בראשות ראש העיר לשעבר ניר ברקת.

ללוי פעילויות עסקיות נוספות בתחום הנדל"ן בישראל ובבולגריה, ובתחום הביטוח. בין השאר רכש את פרוייקט הולילנד בירושלים ולאחרונה קיבל אישור לבניית שלושה מגדלים נוספים במתחם.

לוי, תושב ירושלים, נשוי לעדינה ואב לארבעה. ילדיו חזרו בתשובה.

על בחירתו כאיש השנה הוא אומר ל'מצב הרוח': "תודה רבה. זה נותן לי חיזוק לדרך להטיב עם מי שאתה משרת אותו. חלק מזה שבחרתם בי זו האסטרטגיה של להיטיב עם מי שאתה משרת אותו".

 

תרבות: עקיבא תורג'מן

קול נוסק במוזיקה

יונתן דובוב

ה-שנה של עקיבא הייתה אמורה להיות בכלל הקודמת. הוא עמד רגע לפני הפריצה הגדולה, ובדיוק הגיעה הקורונה ונדמה שהרסה את הכל. אבל רק נדמה. כי היא רק חידדה את הנסיקה המטאורית של עקיבא, תוך שהוא קוטף כמעט כל תואר אפשרי בתעשייה המקומית. 'אל תעזבי ידיים', הגיע למקום הראשון במצעד גלגלצ, והביצוע שלו בקיסריה עם ישי ריבו זכה למיליוני צפיות. במקרה הייתי בהופעה הזו. החשמל שנכנס איתו לבמה סחף את הקהל, שחלקו לא הכיר את עקיבא, אבל נשאב לתוך הקסם שלו.

עקיבא משלב באופן מושלם בין קול קטיפתי לטקסטים עמוקים, וחוץ מלהיות פרפורמר אדיר הוא גם כותב למגוון אמנים אחרים. כמו את 'שלמים' - השיר של עידן חביב, ששבר שיאים במצעדים ובפלטפורמות המוזיקה, ולא רבים יודעים שעקיבא עומד מאחוריו, כולל הלחן. את השיר הזה זכיתי לשמוע בהשמעת בכורה דרך האייפון בפורים 2020, כשכולנו מבוסמים ולא קולטים שמדובר במפגש אחרון לזמן הקרוב.

עקיבא נולד בדימונה, למשפחת תורג'מן הידועה. אביו הוא ראש הגרעין התורני בעיר, ואחותו היא המוזיקאית רוחמה בן יוסף. עקיבא התגלגל בין ישיבות שונות והרכבי חתונות, עד שהגיע לבית הספר הגבוה למוזיקה 'מזמור', שם הכיר את נאור כרמי שהכניס אותו לעניינים כחלק מההרכב של 'הלב והמעיין'. החל מ'צמאה', דרך במות רבות - כולל בגולה כמובן, ועד להיכלי התרבות השונים. הקהל כבר מכיר את המילים בעל פה, כולל את אלו שפחות מוכרים, וגם מי שלא, נשבה מיידית בקסם של עקיבא. למרות מעמדו הנוסק במוזיקה, הוא נשאר עם רגליים על הקרקע. אין לו מיליגרם של התנשאות, ולהיפך - הבן אדם רק עכשיו חזר ממילואים של חודש, לא מבקש הנחות סלב, זמין בטלפון האישי, ולמרות שיש לו בוקינג מסודר מהמשרד של אור דוידסון (שמנהל בין היתר גם את ישי ריבו ודודו טסה), הוא יתקשר בעצמו בשביל לקבוע הופעה, או יציאה. רק בשבוע שעבר הוא סימס לי שכבר הרבה זמן לא נפגשנו וחייבים לקבוע לאיזה מעיין.

הכישרון האמנותי שלו מצליח לשלב בין עולם האמנות לאמונה באופן הרמוני, והקהל שלו נע על כל הרצף של החברה הישראלית - מחרדים ועד אתאיסטים, כשכל אחד יכול להזדהות עם המילים מהמקום שלו. הוא פיצח את סוד הישראליות המסורתית, זו שיכולה להיכנס בכל דלת ואוזן בישראל ולהרגיש בבית. באותה נשימה הוא שר על קשיים באמונה ובזוגיות, ניגוני חב"ד וברסלב בטאצ' עדכני, על לך לך וקרוסלה, והכל מסתדר באופן מושלם בליינאפ. פשוטים ושלמים הם לא רק שמות לשירים שלו, אלא דרך החיים שלו באופן כללי. 

עקיבא לא מאמין בתכניות ריאליטי, אלא בעבודה קשה. הוא התחיל מלמטה, עם 20-30 איש, שלאט לאט צמחו ל-200300-, ועכשיו בקלות ולמרות הקורונה הוא מפוצץ גם 3,000 איש בלי בעיה, וכמובן בהתאם להוראות המשתנות תדיר.

ואם ככה הוא מצליח בעידן מגיפה עולמית, נשאר רק לדמיין מה יקרה כשהכל יחזור לשגרה. היום עקיבא עומד בשורה אחת עם מיטב אמני ישראל, ועדיין הוא רק בתחילת הדרך, כשהעתיד הגדול באמת עוד לפניו.

 

משפחה: שליש גן עדן

האפליקציה שפרחה דווקא בעידן הקורונה

ינון אבישר

השנה היוצאת היא שנת העשור למהפכה שחוללת תכנית שליש גן עדן בשוק הפנויים והפנויות בישראל, בעיקר במגזר הדתי לאומי. למרות היותה גם שנת הקורונה, נרשם בה גידול ניכר בהיקף ההיכרויות ברשת, וזאת בניגוד לירידה בהיקף ההתקשרויות בעולם הרחב בשנה זו, בשל אי הוודאות שהחדירה הקורונה לעולמנו. בישראל הקורונה הועילה לקדם שידוכים, אולי מפני שכיום, במלאות עשור לפעילותם של אתר ואפליקציית שליש גן עדן, אין כמעט אדם שלא שמע על הטריגר שחולל מהפכה בקרב הפנויים והפנויות במקומותינו.

מאחורי שליש גן עדן עומדים בתאל ואסף נבון, שייסדו אותו ומנהלים אותו יחד. לאחר מספר ניסיונות פחות מוצלחים של שידוכים עבור חברים, הם הגיעו למסקנה, שחסר בשוק הפנויים והפנויות אתר מגזרי איכותי שיאגד את מיטב בניה של הציונות הדתית. הנרטיב אותו הזוג נבון בחר, הוא התמקדות בעיקר בהקמת בתים בישראל. האתר מתגאה ביותר מ-10,000 זוגות שהכירו בו, מאז הקמתו.

האתר מפרסם מידי שבוע מספר סיפורי חתונה מרגשים, שמעידים על הצלחת המפעל. "רק בשביל להדגים את עוצמת הפעילות", אומרים אסף ובתאל נבון, "ניתן לומר שאפשר ליישב עיר קטנה בישראל באמצעות כל אותם זוגות שהכירו בשליש גן עדן".

ויש גם פיקנטריה בין שלל סיפורי ההיכרויות שהניבו האתר והאפליקצייה: שלושה אחים שהכירו בזה אחר זה באתר; אחיות תאומות שהכירו כל אחת בנפרד; ואפילו עשרות מחבריהם האישיים של הזוג נבון.

אחת המשימות החשובות שלקחו על עצמם הזוג נבון בתקופת הקורונה, היתה להביא את מהפכת החתונות והקשר הרציני אל כל הקהילות היהודיות שמחוץ לגבולות ישראל. זאת בשעה שחלק ניכר מהאתרים הכלליים והיהודים בעולם אינם מכווני מטרה – להכיר ולקשר בין בני זוג פוטנציאליים בעולם היהודי. בתקופת הקורונה הם הקימו את האפליקצייה Jsmart, שמטרתה ליצור קשר בין יהודים ברחבי תבל המועמדים לשידוכים, לא רק לפי רמת דתית תואמת פחות או יותר, אלא גם לפי סגנון אישי של מוזיקה, מאכלים אהובים, מוזיקאים מועדפים ואישיים שמעוררים בהם השראה, ועוד. האפליקציה עלתה תוך זמן קצר למקום ראשון בהורדות בישראל, עם כמעט 1,000 נרשמים ביום.

שני בני הזוג נבון, מסכמים: "אנחנו מאוד מתרגשים מהבחירה. רואים את האנשים שמפארים את הרשימה הזו מידי שנה וזה בהחלט מחמם את הלב ונותן כח לעוד עשייה. תחום השידוכים מצריך המון אמונה ויכולת לטעון את עצמך בכח כל פעם מחדש. גם לעוסקים בשידוכים וגם לפנויים פנויות, טבע האדם, דווקא ברמתו הגבוהה, היא שהוא רוצה את הדבר הכי מדוייק, נכון ומתאים עבורו, ולכן הדרך למציאת החצי השני עוברת דרך הרבה מהמורות. אין ספק שהבעות אמון כזו של קוראי מצב הרוח נותנות לנו המון כח במשימה שלנו".