תרבות

חתן פרס נובל לרפואה 2021: מדען שסבו וסבתו נמלטו מרדיפות אנטישמיות ברוסיה

ועדת פרס נובל הכריזה על שני זוכים בפרס נובל לרפואה. אחד מהם, פרופ' דיוויד יוליוס, הוא נכד למהגרים יהודים שנמלטו מרוסיה הצארית "במרדף אחרי חיים טובים יותר"

פרופסור דיוויד יוליוס
צילום: באדיבות אוניברסיטת קליפורניה

מכון קרולינסקה בשוודיה הכריז השבוע על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2021: דיוויד יוליוס - פרופסור לפיזיולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו - וארדם פטפוטיאן - ביולוג מולקולרי ומדעי מוח מהמרכז למחקר סקריפס בסאן דייגו.

ועדת פרס נובל ציטטה את המחקר של יוליוס ופטאפוטיאן ושיבחה אותם "על תגליותיהם של קולטני טמפרטורה ומגע", אשר שיפרו את הטיפולים בכאב הנגרמים ממגוון מחלות.

"תגליות פורצות דרך אלו תרמו באופן משמעותי להבנתנו כיצד מערכת העצבים שלנו חשה חום, קור וגירויים מכניים", כתבה ועדת הפרס בהודעת הזוכים.

יוליוס, שסבו וסבתו נמלטו מרדיפות אנטישמיות ברוסיה הצארית, נולד בשנת 1955 וגדל בברייטון ביץ' - בחלקו הדרומי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק - שבה התגוררה אז אוכלוסייה גדולה של מהגרים יהודים רוסים.

לימים, יוליוס תיאר את השכונה כ"משטח נחיתה למהגרים ממזרח אירופה כמו סבי וסבתי, שברחו מרוסיה הצארית ומהאנטישמיות במרדף אחרי חיים טובים יותר".

זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2021
זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2021
צילום: איור באדיבות מכון קרולינסקה

יוליוס הוא בוגר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ואת הקריירה המקצועית שלו הקדיש לחקר האופן שבו החושים שלנו מאפשרים לנו לקלוט ולפענח את העולם סביבנו.

איברי חישה כמו עיניים, אוזניים, פה וכף יד מאפשרים לנו לשמוע להריח ולטעום. הפרס השנה נוגע לגילוי היכולת שלנו לסומטוסנסיטיזציה - היכולת המאפשרת לחוש במגע תנועה ובטמפרטורה.

סומטוסנסיטיזציה מאפשרת לנו לשלוט במגע, מיקום הגוף ותנועה. המידע הזה זורם מהעור לאיברים אחרים, ומקשר אותנו לעולם הפנימי והחיצוני. למשל, כשאנו שותים בקפה, המידע נע מהעור שמרגיש את הטמפטורה של הכאב אל המוח, וכאשר אנו אוכלים חריף, התחושה היא של בעירה. אנו מתחילים להזיע, והמוח חושב שקיים שינוי בטמפרטורת הגוף.

יוליוס ועמיתיו החל לחקור את הקפסאיצין - החומר הכימי שבפלפלי צ'ילי שגורם להם לשרוף - כדי לחקור כיצד קצות העצבים האנושיים מרגישים חום, מגע וכאב.

יוליוס בדק מאות חלקיקי די אנ איי הקשורים לפעולת הקפסאיצין, עד שהצליח לזהות את הקולטן לחומר קפסאיצין, trip V1, שנמצא כ"תעלה" המעבירה יונים. כשהתעלה הזו "נפתחת" באמצעות הקולטן, הגוף מגיב לחום ומפרש אותו ככאב.

לאורך השנים, קולטנים אלו נותרו בלתי ידועים - עד לתגליתם של זוכי פרס נובל.

בנוסף, המידע על מיקומנו במרחב מאפשר לנו להבין שאנחנו נמצאים במצב של ישיבה או עמידה. כל אלה שייכים לאותה מערכת עצבית.

תגובות