גלעד אברהמוף, בן 17 מישיבת בני עקיבא בנתניה, הוא חתן התנ"ך העולמי לשנה זו. אברהמוף גבר על 16 המועמדים בחידון התנ"ך העולמי שנערך היום (חמישי) במסגרת אירועי יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל. בגמר החידון לקחו חלק 16 מועמדים שהעפילו למעמד, מתוך מועמדים רבים מכל רחבי העולם שהתמודדו בחידון.
למקום השני בחידון הגיע דביר ברח"ד, תלמיד הישיבה התיכונית בקרית אתא, למקום השלישי בנימין רום תושב ארצות הברית ולמקום הרביעי עמית אלגזר תלמיד מקיף יא' באשדוד.
האירוע התקיים בתאטרון ירושלים, במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת, יריב לוין, ושר החינוך, יואב גלנט.
דברי נתניהו בטקס: "התנ"ך הוא מצפן למנהיגות"
בסיום הטקס העניק ראש הממשלה נתניהו את תעודות ההוקרה לזוכים ונשא נאום:
"לפני 2,700 שנים טבע הנביא ישעיהו ביטוי מיוחד – 'חוסן ישועות'. ישעיהו התכוון לחוכמה של עם ישראל, לאמונה שלו, אבל היום צמד-המילים הזה – 'חוסן ישועות' – מקבל משמעות נוספת: בזכות מבצע החיסונים לקורונה, הבאנו ישועה מן המגפה העולמית. חזרנו לחיים, וחזרנו, לשמחתי, גם לחידון התנ"ך במתכונת כמעט רגילה. אני מקווה שבשנה הבאה שוב נראה כאן איתנו את המשתתפים והמשתתפות מחוץ-לארץ. אני מתכוון לא על המסך, לא מרחוק, אלא מקרוב – במדינת ישראל, בבית.
ביום העצמאות לפני 40 שנה הלך לעולמו המשורר הגדול אורי צבי גרינברג ז''ל – משורר גדול מגדולי השירה העברית. זכיתי להכיר אותו אישית משום שאבי והוא היו מאוד מיודדים. אורי צבי גרינברג חי את התנ''ך בכל נימי נפשו. הוא הביט אחורה, ביראת כבוד, אל ענקי ספר-הספרים, וכך הוא כתב: "יש בידיעתי המורא", כלומר הפחד, "מה רבה האחריות לכתוב עברית לאחר יחזקאל. אחרי מה שהנביאים הגידו פעם בכתב, אין מגיד אחריהם אלא מזדנב". כך הוא כתב. ולמרות זאת אורי צבי גרינברג קובע מיד: "אני מאמין בנס המהפכה העברית ששמה 'ציונות' – שיבת ציון – שעוד לא באה לסיומה". זוהי בדיוק המהות של התנ''ך. אוצר כביר של רוח, ערכים, זהות, אהבת האדם, אהבת הארץ; אמונה; ובד בבד – תביעה להמשכיות. כל דור בתורו נדרש להוסיף פרקים לסיפור המופלא של עמנו, שתקומתו מחדש בארץ-ישראל היא באמת פלא בין העמים.
לאחרונה השתתפתי באזכרה ליוסף טרומפלדור וחבריו, נופלי הקרב בתל חי, לפני 101 שנים. עשינו זאת למרגלות פסל 'האריה השואג', שמבטא את הייעוד התנ"כי: "גור אריה יהודה". הרגשתי באותו רגע, שאכן חוללנו מהפכה אמיתית בתולדות ישראל. הרי בספר תהילים נאמר: "תעיתי כשה אובד". מצד אחד שה, כבשה אבודה ונרדפת בין 70 זאבים – כפי שהיינו בגלות: חסרי ישע, חסרי כוח, חסרי מגן. ומצד שני – אריה. אריה, שנעמד מחדש על רגליו במולדת, בגבורה ובזקיפות-קומה.
יחד אנחנו מחזקים את עוצמת מדינתנו בכל התחומים, יחד אנחנו הופכים אותה לכוח עולמי. אין פה הפרזה, אנחנו הפכנו והופכים את ישראל לכוח עולמי בכל-כך הרבה תחומים ואנחנו יוצאים ראשונים בעולם מהקורונה.
שני הפסוקים הללו – "תעיתי כשה אובד", ו"גור אריה יהודה" – עמדו גם לנגד עיניו של חמי היקר, שמואל בן-ארצי ז''ל, אביה של רעייתי שרה. שמואל היה חלוץ, הוא היה האיש היחיד, שקיבל גם את אות 'האצ"ל' וגם את אות 'ההגנה'. הוא היה מחנך בנשמתו ואחד ממפיצי בשורת התנ"ך בזמננו. הוא היה מורה תנ"ך וחוקר תנ"ך. חוקר מעמיק, מתמצא, בקיא. הוא היה שותף פעיל למעבר מגלות לגאולה, מתהום לפסגה, משה – לאריה.
שמואל הנחיל את אהבת התנ''ך לבננו אבנר, שלפני 11 שנים ישב על הבמה הזאת והוכתר כסגן שני לכלת התנ''ך העולמית. אני חייב להגיד לכם שרעייתי ואני, שאנחנו יושבים פה כל שנה, אנחנו רואים את ההתרגשות של ההורים ואנחנו מכירים את זה. התרגשות עצומה לקראת הסוף. עכשיו, כיוון שאני רואה את האושר בא' וב-ע', שלימוד התנ"ך מעניק למשפחתנו. מדי שבוע במשך שנים ארוכות למדנו, אבנר ואני, את פרשת השבוע. אני נוהג לומר, שעד גיל 12 אני לימדתי אותו, ומגיל 12 זה התהפך ללא חזור. אני חייב להגיד שהאושר הזה בשתי האותיות, האושר הזה בשני המובנים שלו גורם לי לרצות שכולם ילמדו תנ''ך – הן הצעירים והן המבוגרים – ולכן חידשתי את חוג רה"מ לתנ"ך על-שם חמי שמואל בן-ארצי ז"ל, ובמקביל חידשנו את חידון התנ''ך למבוגרים בחנוכה.
אני רוצה לגלות לכם סוד קטן: התנ"ך הוא מצפן יוצא מן הכלל למנהיגות. זהו מורה-דרך מופלא שמלמד מאין באנו – ולאן אנו שואפים להגיע: גבוה ורחוק. אני מברך את כל המשתתפים בחידון, ובראשם את הזוכים. גם אתם הגעתם גבוה ורחוק.