הצצה נדירה אל יכולת ההישרדות המופלאה של העם היהודי מול הקמים עליו לכלותו, מספק לנו בימים אלה בלוג 'הספרנים' של הספרייה הלאומית, שגילה בגנזיו מאות צילומים נדירים שהוברחו ארצה אחר השואה וטרם פורסמו, על אודות מערכת חינוך יהודי מפוארת, שקמה יש מאיין בהונגריה, שמרבית יהודיה סיימו חייהם במשרפות אושוויץ בחודשים האחרונים של המלחמה.
ההיסטוריון ד"ר יוחאי בן גדליה, מנהל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, מזכיר בבלוג 'הספרנים', כי שארית הפליטה בהונגריה מנתה אחרי מלחמת העולם השנייה כ-150,000 יהודים. כל שאר יהודי הונגריה, 565,000 איש ואישה, נשלחו ברכבות המוות למזרח, בתקופה קצרצרה שלקראת סוף המלחמה: בין מאי ליולי 1944.
אחרי המלחמה מצאה הונגריה את עצמה תחת שלטון קומוניסטי. רבים משארית הפליטה ניסו לעזוב את המדינה לארץ ישראל ולאמריקה, ורבים גם הצליחו, עד שבשנת 1949 נסגרו השערים, ונאסרה פעילות ציונית.
לנותרים לא נותר אלא לשקם את החיים היהודיים, תוך שימת דגש מיוחד על החינוך היהודי, שהותר גם תחת השלטון הקומוניסטי (בניגוד למדינות אחרות שמצאו עצמן תחת המגף הסובייטי). יתירה מזו: בהונגריה נוצר מצב יוצא דופן שבו יהודים הצליחו להשתלב במשטר החדש, ואף מילאו בו תפקידים בכירים.
ד"ר בן גדליה מציין כי לארכיוני הספריה הלאומית הגיעו בחשאי מאות תצלומים המתעדים את החינוך היהודי בהונגריה בעשור שלאחר השואה. הם נחשפו רק בימים אלה, לרגל פתיחת שנה"ל תשפ"ב.
איך הגיע אוצר נדיר זה ארצה? – מסתבר כי התצלומים הוברחו ארצה באמצעות מה שלימים ייקרא 'לשכת הקשר-נתיב', שפעלה מטעם מדינת ישראל לחיזוק הזיקה הציונית והיהודית בקרב היהודים שמעבר למסך הברזל. חלק מן התצלומים אף הובאו באופן רשמי לנציגות הישראלית הדיפלומטית שפעלה אז בבודפשט.
לדברי בן גדליה, ניתן להתרשם ממאות הצילומים כי בהונגריה שלאחר השואה הצליחה שארית פליטה לקיים מגוון זרמים חינוכים שייצגו את מגוון הזרמים הדתיים שאפיינו את יהדות הונגריה, גם לאחר החורבן. הם מתעדים את תהליך הלימוד בכיתות, לצד פעילויות חגים ותמונות קבוצתיות. "אחד הדברים החשובים העולים מן הצילומים, היא הזיקה החזקה לארץ ישראל בקרב שארית הפליטה ועל החינוך היהודי והציוני בהונגריה", הוא אומר.
בן גדליה מציין כי השלטון הקומוניסטי בהונגריה הטיל הגבלות קשות על החינוך היהודי, ואף על פי כן הוסיפו להתקיים בעשור שלאחר השואה מסגרות חינוך יהודיות של הזרמים השונים, כולל ישיבות חסידיות. עם זאת, חלק מ'תלמודי התורה' היו יותר דומים באופיים לבתי ספר יהודים כלליים ולא היה להם איפיון חרדי.
אך משפרץ ב-1956 'המרד ההונגרי' נגד השלטון הקומוניסטי, שדוכא באמצעות פלישה סובייטית, גברו המגמות הלאומניות האנטישמיות וחודשה הגירת היהודים מהמדינה. לגבי שארית היהודים שנותרו מאחור, הגבילו השלטונות הקומוניסטים את החיים הלאומיים במדינה, והוחרפו היחסים עם ישראל, שנותקו סופית ב-1967.
בן גדליה: "התצלומים הנדירים השמורים בספריה הלאומית, והונגשו באתר בתמיכת הקדש לסלי וורה קלר, מספקים הצצה נדירה אל בתי הספר היהודיים בהונגריה אחרי השואה, לפני ירידתו הסופית של מסך הברזל".