עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן

ערב סוכות, הוא זמן מיוחד. זמן שבו מארחים את כולם, שמתקבצים יחד למקום אחד מאולתר. הארעי והקבוע מתערבבים. זהו זמן גם שבו כולנו בשומרון נערכים לקבל את עשרות אלפי התיירים, שמגיעים מדי חג לשומרון, ומוחקים יחד את הקו הירוק ברגליים, כדי להתחבר לנופים, לאתרים, לשורשים, לאדמה, לבית של עם ישראל שנמצא גם בשומרון. 

 בשנים האחרונות אנחנו מצליחים, לשמחתי, להביא כל שנה לשומרון, תיירים לא רק מהארץ אלא מהעולם כולו. אנחנו מתרגשים לראות את התיירים מארה"ב, גרמניה, סין, יפן ועוד, צובאים על השומרון ובאים לראות ולגעת בארץ התנ"ך. לצערי יש עוד כאלו בארץ, המתכחשים לכך שהשומרון הוא ארץ האבות, ומנסים להילחם בשומרון בכל הכוח. לפעמים החכמה יכולה להגיע אלינו דווקא מבחוץ, מגורמים חיצוניים. ואת החכמה הזו אנחנו רואים כשאנחנו רואים את התיירים מכל העולם מתרגשים ממזבח  יהושע בן נון שעליו קראנו בפרשת השבוע רק לפני מספר שבתות; מהגן הלאומי שומרון העתיקה, שלצערי בימים אלו נבזז ונהרס ללא הפרעה על ידי הרשות הפלשתינית; ומהתחנה הראשונה בארץ ישראל שבה חנה היהודי הראשון, אברהם אבינו: אלון מורה, שכם, שבה גם קיבל את ההבטחה הראשונה: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".   

מול עינינו מתגשמת הנבואה אותה קראנו רק לפני שבוע בקריאת התורה של ראש השנה: "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן".  לא מדובר רק באמירה ספרותית יפה, אלא במציאות מעשית ויומיומית. הרי השומרון מתמלאים כרמים, ואיתם צצים היקבים המשובחים שמצדיקים את השם הטוב שניתן ליין מאזור השומרון בתקופת בית המקדש: "אלפא ליין", ועד היום הזה זוכים בפרסים בינלאומיים, מדי שנה. 

השנה, כשתתלבטו לאן לצאת עם הילדים בחג, בחרו בשומרון. בחרו בנופים היפים, בחרו במורשת שצומחת מההר, ובנבואות שמתגשמות. ביקבים ובמעיינות. אנחנו מחכים לכם.

רק לפני כמה ימים זכינו גם לקחת חלק במבצע ענק של אחדות ישראל: מבצע 'אחים בדם', שמטרתו שבירת השיא הישראלי בתרומות דם ביום אחד במקום אחד. את המבצע הזה עשינו יחד עם חטיבת שומרון ומד"א, וזכינו להוכיח, שאם רק משלבים ידיים בעם ישראל, אין מטרה שהיא גבוהה מדי או קשה מדי. הצלחנו לא רק לשבור את השיא הישראלי אלא גם לעבור אותו בהרבה, וזה בזכות המוטיבציה של הרבה אנשים למען הצלת חיים ולמען עם ישראל. לשאלה שחזרה שוב ושוב לפני המבצע: מי יבוא עד חטמ"ר שומרון לתרום דם? –  ניתנה תשובה ניצחת. הציבור בישראל הצביע ברגליים, והגיע מכל רחבי הארץ כדי לתת יד למאמץ. 

אנחנו עומדים בפתחם של ימים לא ברורים לעם ישראל, התחושה ארעית מאוד, מול השאלה: האם תקום ממשלה טובה למדינת ישראל? האם תקום ממשלה? 

באופן אירוני, דווקא בימים הללו שבהם אנחנו חוגגים את הארעיות, אנחנו יודעים שאנו כאן כדי להישאר לתמיד. כאן האמירה שעם הנצח אינו מפחד, איננה רק מליצה. הקמנו את ההתיישבות בשומרון נגד כל הסיכויים. הגענו לשומרון לאזור ריק מיהודים.  ראשון הגיע גרעין אלון מורה שפרץ את הדרך לאחיזה בכל יו"ש. הם היו מתי מעט, וכיום ההתיישבות ביו"ש מונה חצי מיליון יהודים, כ"י. ב'מלחמת אוסלו', ה'אינתיפאדה השניה' בפי האוייב, שהחלה לפני 19 שנה, חיו במועצה האזורית שומרון 17,000 איש. היום חיים רק במועצה כמעט 50,000 תושבים.  

הוכחנו שאיננו מפחדים מקשיים מכל הסוגים והמינים, ולרגע לא שיעמם לנו. התמודדנו עם הטרור הערבי, שילמנו בדמם של טובי אנשינו באחוזי נפגעים ששום מגזר או אזור במדינת ישראל מעולם לא שילם, התמודדנו במקביל גם עם בעיות חשמל, מים, תשתיות, תחבורה, גזירות מדיניות מבית ולחץ בינלאומי חובק עולם. ההתיישבות ביו"ש הוקמה למעשה נגד כל כדור הארץ. 

מול  כל הקשיים, תפגשו פה  אוכלוסייה יהודית גדולה, שקיבעה   עובדות בשטח -  עובדה פיזית ועובדה פוליטית. תלאותינו לא תמו ועלינו לעמוד על המשמר, אך אנו גדולים יותר ורבים יותר, וקביעת השומרון היהודי כעובדה לדורות קלה היום יותר מאי פעם. אני מזמין אתכם לבוא לשומרון בחג הקרוב, לראות בהגשמת הנבואה, בניצחון ההתיישבות; ליהנות מיקבים משובחים, ממעיינות, גנים לאומיים שמספרים את הסיפור שלנו ושל המקום הזה, ולקחת לרגע חלק בפלא הזה של תקומת השומרון.

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון