בתחילת הפרשה מתארת התורה באופן מפורט את מידותיה וצורת בנייתה של התיבה, על אף שברור לכל, שהתיבה במידות הנוכחיות לא יכולה בשום אופן להכיל שניים מכל סוגי החיות בזמנו של נח, את האוכל שלהם ואת הזבל שהם מייצרים. התיבה היא נס, וככזאת, מה הטעם בבנייתה במידות מסויימות ובתיאור הכופר מבית ומחוץ? מה הטעם לבנות את האמה מלמעלה שתשמש כמרזב משני צידי התיבה והצהר המיוחד, כאשר כל הקיום שלה הוא ניסי? ואם לא היתה אמה מלמעלה - התיבה היתה דולפת, וכולם היו נספים במי המבול? האם יש משמעות מיוחדת למידות המסויימות של התיבה ולתיאור המפורט של בנייתה שהתורה טורחת ומפרטת את מידותיה ודרך בנייתה?
המידות הללו והתיאור של אורך, רוחב וקומה, מזכירות את כלי המשכן, שאף הם נאמדים באורכם, רוחבם וקומתם. האם גם בהם יש אלמנט ניסי של מעט המחזיק את המרובה כתיבת נח? בהחלט כן. על הארון בבית המקדש נאמר ש'מקום הארון אינו מן המידה', זאת אומרת, המקום שהיה נדרש על מנת להעמיד את הארון על פי מידותיו, בעת שהיו עליו הכרובים, גדול יותר מכפי שניתן לו בפועל, הוא עמד שם בנס ומעט החזיק את המרובה. מה שמזכיר את 'עומדים צפופים ומשתחווים רווחים' ביום הכיפור בבית המקדש.
התיבה וקיומה הם ללא ספק נס, וההתאמה לכלי המשכן בתיאור ובקיומם הניסי, מעלה את מדרגת התיבה למקום של חיים מעל הזמן ומעל הטבע. מעניין שהפעם היחידה הנוספת בתנ"ך כולו שמופיעה המילה 'תיבה' נכתבה ביחס למשה רבינו שהושם בתיבה על שפת היאור. תיבתו של נח ותיבתו של משה הן התיבות היחידות המופיעות במקרא. בשניהם הקיום הוא ניסי והיציאה של שניהם מהתיבה מביאה חיים להם ולעולם כולו.
גם במידות התיבה ישנו רמז לקיום ולחיים שאחרי המבול. מידות האורך והרוחב, 300 מאות אמה ו-55 אמה בהתאמה, מכוונים כנגד ימיו של נח לאחר שיצא מהתיבה - 'ויחי נח אחר המבול שלוש מאות שנה וחמישים שנה'. במילים אחרות, הקיום הניסי של התיבה ובחיים שאחריה, תלויים בבנייתה המדויקת במידות שה' נתן. אם אנו רואים את התיבה כמיקרו-קוסמוס, וכזאת היא אכן היתה, הרי שהנס לא יכול להתקיים, אם אין דאגה לפרופורציות הנכונות של אורך ורוחב על מנת שהיא תוכל להחזיק את המרובה. הנס חל רק על מאמציו של האדם, ככל שהוא יכול והאדם עצמו אינו סומך על הנס. המידות של התיבה הן הרמז להמשך חייו של נח, משום שהוא הבין שהקיום הניסי של העולם כולו, תלוי בו ובמידת הדיוק שלו. דורו, דור המבול, פרץ את כל הפרופורציות בחיי המשפחה וברכוש, והתיבה מחזירה את המידות הנכונות לחיי נח ומשפחתו.
ההבנה שקיומנו כאן הוא ניסי מחד, אבל תלוי בשמירת המידות הנכונות מאידך, היא אחת התוצאות של תיבת נח והמשכן: מעט המחזיק את המרובה, בתנאי שיישמרו המידות הנכונות והמדוייקות כפי שנמסרו מהקב"ה לבני האדם.
הרב מתניה ידיד, ראש תנועת הבוגרים בבני עקיבא ומרצה במדרשה לבנות באוניברסיטת בר אילן