יהדות

הדלקת נרות חנוכה - לא על חשבון הזולת

עשיית מצווה איננה עילה לגרימת נזק לזולת. לדעת הרמב"ם, עצם עשיית המצווה לא מקנה לאדם שום זכות לפגוע בזולת.

  • הרב משה צבי וקסלר
  • פורסם 27/12/19
  • 12:00
  • עודכן 10/02/21
צילום: Photo by cottonbro from Pexels

אחד האתגרים הגדולים, המונחים לפתחו של כל אדם, זו התחושה שבעשיית מצווה כלשהי, האדם מקבל לגיטימציה לעשות דברים שעלולים לפגוע באחר, בין בגוף בין ברכוש. מדי פעם אני נשאל על-ידי בוגרי הישיבה, המשמשים קצינים בצה"ל, על המלצות להתנהלות בפעילות מבצעית, כשתיתכן פגיעה ברכוש. 

או למשל, אדם הבונה סוכה ולצורך כך משתמש בשטח ציבורי, כגון גינה ציבורית, ועל ידי כך הדשא הציבורי עלול להינזק. האם מותר לו לעשות כן כשאין לו מקום אחר לעשות סוכה? 

לעניין זה הבה נבחן את המשנה בסוף פרק 'הכונס' במסכת בבא קמא. לפנינו מחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה: האם חנווני שהניח נר חנוכה בחוץ לצורך קיום מצוות חג החנוכה, חייב על הנזקים שהנר הזה עלול לגרום, כגון: אם עבר במקום גמל עמוס פשתן, שנשרף מחמת הנר? לדעת תנא קמא החנווני חייב, ולא חילק תנא קמא בין נר חנוכה לנר רגיל. לעומתו סובר רבי יהודה, שחנווני שהניח נר חנוכה בחוץ פטור מלשלם נזקו, משום שהנר הודלק לצורך מצווה.

הרמב"ם בהלכות חובל ומזיק (פי"ד, הל' י"ג) פוסק כדעת תנא קמא, שכל מי שהניח נר בחוץ, אחראי לתוצאות: "הניח החנווני נרו מבחוץ החנווני חייב... ואפילו נר חנוכה היה לו לישב ולשמור".לדעת הרמב"ם, עצם עשיית המצווה לא מקנה לאדם שום זכות לפגוע בזולת. יש כאן אמירה ערכית משמעותית, שגם אם אדם עושה משהו חיובי כמצווה ואם על ידי עשיית המצווה יזיק לשני, צריך לפצות על הנזק. עשיית מצווה איננה עילה להזיק לאחר. 

האם לשיטת רבי יהודה, האומר שבקיום מצוות 'נר חנוכה' לא צריך לפצות אם גרם נזק כלשהו, נכון יהיה לומר שבכל מעשה מצווה, אין האחריות מוטלת על עושה המצווה, אם הזיק כדי עשייתה? 

לדעת רבי בצלאל אשכנזי, בעל ספר 'שיטה מקובצת', בשם הרשב"א, הדבר אמור רק לגבי נר חנוכה, שיש בו דין מיוחד של 'פרסומי ניסא', ובחג החנוכה צריכים הציבור לקחת בחשבון שיש נרות דולקים ברשות הרבים, אבל אם אדם יבנה סוכה ברשות הרבים, אין לו רשות להזיק, ואם יזיק חייב.

למדנו, שלחנוכה יש מעמד הלכתי מיוחד וכן אין מעשה מצווה מכשיר לעשות דברים הפוגעים ומזיקים. יש לשים לב לפרטים הקטנים, גם כשעוסקים במעשה גדול, כפי שלמדנו ממשה רבינו, שעל אף שהוטלה עליו שליחות גדולה של הוצאת עם ישראל ממצרים, בכל זאת הלך לבקש מחותנו יתרו רשות, מאחר שלא רצה לפגוע בכבודו ומשום הכרת הטוב על הכנסת אורחים שנהג בו; ולדברי הרב חרל"פ, אם יתרו לא היה נותן לו רשות, משה רבינו לא היה הולך, כי גאולת-ישראל לא תבנה בפגיעה בזולת.
בימים אלו של זיכרון הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה עימנו בימים ההם, נקבל על עצמנו להיזהר ב'בין אדם לחברו' - בגוף ובנפש - ונזכה שהקב"ה יעשה עמנו ניסים ונפלאות בזמן הזה ואור חדש על ציון יאיר, אור של אמונה, אור של כבוד הדדי ושל כבוד הזולת, ובימים אלו של בחירות שלישיות נזכה לבנין בית המקדש השלישי, אכי"ר. 

שבת שלום וחנוכה שמח!

 

הרב משה צבי וקסלר מכהן כראש הישיבה התיכונית "נווה הרצוג" בבני ברק.

תגובות