פרו ורבו במעבדה

אלברט איינשטיין אמר פעם: "כל המדע הוא לא יותר מזיקוק של החשיבה היומיומית". כמו המוח האנושי, גם המדע לא עוצר ולא נח לרגע. אחת לתקופה אנו נחשפים לפריצות דרך ותגליות מדעיות שונות המחפשים לתת פתרונות ומענים לחיים על פני האדמה.

רק בשנה האחרונה, כאשר נאלצנו להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה, נחשפה האנושות כולה ביתר שאת לחשיבות העליונה של המחקר המדעי, שמביא להצלת חיים.

מאז בריאת העולם חוקרים ומגלים בני האדם את הטבע ואת חוקיו. זה בדיוק מה שעושים חוקרי המחקר הבסיסי. הם עסוקים בבירור יומיומי ובחקירת התהליכים המתרחשים בטבע.

אחד האנשים הפעילים בכל נושא של התפתחות המדע, הוא פרופ' חיים ברייטברט, ביוכימאי החוקר תהליכים שמתרחשים בעולם החי. בשנת 1979 החל את עבודתו באוניברסיטת בר אילן במחקר ביוכימיה, בו הוא מנסה להבין מהם המנגנונים הביוכימיים המתרחשים בתאי הזרע לקראת תהליך ההפרייה.

"בתור אנשים מאמינים, אנחנו בעצם חוקרים את מעשיו של הקב"ה ואין מופלא מזה", אומר פרופ' ברייטברט, שהתמנה לאחרונה לנשיא מכללת אשקלון.

"ההבנה של התהליכים הביוכימיים המתרחשים בכל מערכות גוף האדם, הובילה את הרפואה להצליח להתגבר על מחלות שונות. לדוגמה: חולי סוכרת מקבלים טיפול בהורמון של אינסולין. במהלך שנים של מחקר התברר שהורמון האינסולין המופק מבעלי החיים, לא תמיד מתאים לבני האדם. אנשי המחקר פיתחו שיטה ביולוגית מולקולרית והצליחו להפיק מחיידקים אינסולין המתאים לבני האדם", מספר ל'מצב הרוח' פרופ' חיים ברייטברט.

הודעה מלאכותית עדיפה

כאשר הקב"ה בורא את האדם, הברכה הראשונה המיידית שהוא מברך אותו, כידוע היא "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ". אלא שגם לצורך קיום הברכה הזו, נזקק האדם למדע, שברבות השנים יכולת הסיוע שלו בנושא הולכת וגדלה. זה עיסוקו העיקרי של פרופ' חיים ברייטברט.

"כ-15 אחוז מהזוגות בעולם המערבי סובלים מאי פריון", הוא מספר. כ-50 אחוז מן המקרים תלויים בגבר. אני כביוכימאי חוקר את תאי הזרע ורוצה להבין מה לא בסדר כשהם אינם פוריים. אנו עוסקים בגברים שמצליחים לייצר תאי זרע, אך תאי הזרע שלהם אינם פוריים".

מה הסיבה?

"כדי להבין זאת צריך להבין את התהליכים הביוכימיים המתרחשים בתאי הזרע לצורך הפרייה.

"תא זרע חייב להיות בתנועה. רק כך הוא יפרה. זהו תנאי הכרחי, אך לא מספיק. הוא יכול להגיע תוך מספר דקות לביצית, אך תא כזה לעולם לא יפרה. הוא עובר תהליכים ביוכימיים במערכת הנקבית והתהליך הזה נקרא 'הכשרה'. בשלב הזה תא הזרע מכין עצמו לקראת החדירה לביצית לשם הפרייה".

כאן מגיע הפיתוח הייחודי של פרופ. ברייטברט. "פיתחנו שיטה אבחנתית (דיאגנוסטית) מיוחדת שבאמצעותה אנו יכולים לומר לרופא, מתי הוא צריך לבצע הפריית מבחנה ומתי ניתן לטפל בתאי הזרע ולבצע הזרעה מלאכותית. למה זה חשוב? יש שתי שיטות להפריית מבחנה. הראשונה – ערבוב ביצית עם תאי זרע, כאשר את הביצית המופרית שותלים ברחם האישה. השנייה – הרופא לוקח מתחת למיקרוסקופ תא זרע בודד ומזריק אותו לתוך הביצית, ואת הביצית המופרית שותלים ברחם האישה. האחרונה בין השיטות היא הנפוצה כיום. הבעיה היא שקשה לבחור תא זרע ולהחליט שהוא התא הנבחר המתאים להפרייה.

"לגבר פורה מעביר לאשתו  כעשרים מיליון תאי זרע. למה צריך כל כך הרבה תאי זרע אם רק אחד מפרה בסופו של דבר? יש בטבע תהליך של סלקציה, ברירה טבעית שבו תא הזרע הטוב ביותר מפרה. כל זה לא מתרחש כאשר מזריקים תא זרע בודד לביצית. במקום לבצע את זה, אפשר לטפל בתאי הזרע ולעשות הזרעה מלאכותית כלומר הרופא מזריק לאשה תאי זרע, כך יש סיכוי גדול יותר שהתא הטוב ביותר יפרה.

ומה עדיף לדעתך לעשות?

"לשיטתי עדיף לבצע הזרעה מלאכותית כדי להגדיל את הסיכויים שההפרייה אכן תתרחש בצורה הקרובה ביותר לתהליך הטבעי. מתברר שחלק גדול מהגברים שאינם פוריים, סובלים מכך שתאי הזרע לא עוברים נכון את תהליך ההכשרה. בשיטה האבחנתית שפיתחנו אנחנו יכולים להצביע על אלו שעברו את תהליך ההכשרה, ואלו שלא. וזה הסיוע שאנחנו מגישים לרופאים. אנו מכווינים אותם באבחנה של תאי הזרע.

"השבחת הזרע יכולה להיעשות בדרכים רבות. יש גם השפעות לתזונה של האדם, אכילת חומרים משמרים וצבעי מאכל, סביבה ואקלים. לצערנו ככל שחולפות השנים, חלה ירידה באיכות הזרע. יש מחקרים שגילו שהימנעות מחשיפה לזיהום אוויר, תזונה נכונה הכוללת הימנעות ממאכלים מלאכותיים, יכולים להועיל לאיכות ולכמות של הזרע. אנחנו במעבדה מנסים ובודקים חומרים שיכולים לתת מענה ולפתור בעיות. אם תהליך מסויים לא מתבצע, כי יש אנזים לא פעיל הגורם לכך שחומר מסויים לא נוצר בתא הזרע, אנו נחדיר לתא הזרע חומר שיעילותו הוכחה ונבדקה והוא יעבור את תהליך ההכשרה, ויצליח להפרות בסופו של תהליך. זאת החשיבות העצומה של המחקר והבנת התהליכים הביוכימיים המתרחשים בגוף האדם. היכולת של החוקרים, המבוססת על אבחנות בדוקות, להנחות את הרופאים ולהצביע על תהליך ביוכימי שאינו תקין ולהביא מענים ביוכימיים לפתרון הבעיה", מסביר פרופ' חיים ברייטברט.

עם אנשי המעבדה

צילום: באדיבות חיים ברייטברט

"תפקידנו לפרסם את תוצאות המחקרים שלנו, במאמרים שמתפרסמים בעיתונות המחקר בכל העולם. זה מצריך מאתנו, החוקרים, להמשיך לקרוא, ללמוד ולהתעדכן כל הזמן. לא לעבוד לחינם על מחקר שמישהו כבר חקר בעבר. בתחום המחקר, הכל צריך להיות מקורי וראוי לפרסום. ככה אנחנו מתקדמים עקב בצד אגודל", מסביר חיים ברייטברט.

ארבעים שנות מחקר

במשך ארבעים שנה מוביל פרופ' ברייטברט מחקר בתחום פוריות הגבר בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. "אני אחד מתוך עשרות אנשי מחקר המשתייכים לקבוצות מחקר בעולם המדע. אני משתתף בכנסים בינלאומיים, כותב מאמרים ומעביר הרצאות. זה מחקר שנעשה בקנה מידה עולמי. כל העולם מתמודד עם בעיות של אי פריון, גם בסין אגב", מספר פרופ' ברייטברט.

וכמו שאין בית מדרש ללא חידוש, יספר פרופ' ברייטברט שהמחקר מעניין ומרתק כל פעם מחדש, כי כל הזמן מתגלים ממצאים חדשים.

"יש לי קבוצה של תלמידי מחקר שעושים תואר שני ושלישי, ובתהליך הלמידה. אנחנו מגלים ממצאים חדשים כל הזמן, ואלה מתפרסמים במאמרים שאני כותב ומפרסם.

"כמי שמצוי בתחום המחקר הביוכימי כבר ארבעים שנה, אני משתדל לא להיות שבוי בקונספציות. זאת הסיבה שאני נהנה לחקור עם תלמידי מחקר בתחילת דרכם. הם מגיעים רעננים, ללא ידע קודם, ופתוחים להביא רעיונות יצירתיים למחקר", אומר פרופ' ברייטברט.

בנוסף למחקר ולהוראה שימש פרופ' ברייטברט  במגוון תפקידים בכירים באקדמיה, אך לאורך כל השנים הקפיד להמשיך ולנהל מעבדת מחקר באוניברסיטת בר אילן שפועלת גם בימים אלה. בדיוק כמו טייסי המילואים, המקפידים על שעות טיסה שבועיות, כדי להישאר כשירים ומעודכנים.

יש כאלה שפעילות ספורטיבית מרגיעה אותם וישנם אחרים שדווקא צלחת פטרי, חיידקים ומבחנות, הם אלה שנותנים להם הרגשה של חיות ואושר עילאי. "ביומיום אני עסוק עכשיו בעבודת ניהול כנשיא של המכללה האקדמית אשקלון. יחד עם זה יש לי מעבדת מחקר פעילה באוניברסיטת בר אילן והיא מעין חדר בריחה עבורי", אומר פרופ' חיים ברייטברט.

דור ההמשך

פרופ' מן המניין, חיים ברייטברט, בן 77, תושב פתח תקוה, גדל בשכונת קרית-שמואל שליד חיפה, נשוי לשושנה, מורה ומחנכת בגמלאות. שניהם בוגרי גרעין נטעים של בני עקיבא. בשירותם הצבאי בנח"ל היו ממקימי היאחזות מעלה גלבוע, שהפכה בהמשך לקיבוץ דתי.

לשושנה ולו חמישה ילדים, למעלה מעשרים נכדים וכמה נינים.  כאן משום מה, איש המחקר האבחנתי (דיאגנוסטי) מבקש לא לתת מספרים מדוייקים ומשאיר בידי נתונים כלליים: "בשביל הברכה, את יודעת", הוא אומר וצוחק.

משפחת ברייטברט בהרכב מלא

צילום: המשפחה

לשאלתי האם המחקר עבר לדור ההמשך, הוא עונה: "הבן הבכור שלי אייל הוא גם ביוכימאי ומשמש סמנכ"ל חברה שעוסקת במחקר מחלת הסרטן".

קשה לפספס את ההתלהבות ואת האור בעיניים של פרופ' חיים ברייטברט כשהוא מדבר על עבודת המחקר שלו הנמשכת על פני ארבעה עשורים. "האמת היא שגם אחרי שנים של מחקר במעבדה הבנתי שככל שאני יודע יותר, אני מבין שאני לא יודע", מסכם פרופ' ברייטברט.

ואולי במשפט היחיד הזה הוא סיכם את מהות המדע כולו.