אחרי שבמשך קרוב למאה שנים מומחים לבעלי חיים מכל רחבי העולם ניסו לפענח את סוד הריצה תוך כדי עמידת הידיים בקרב גזע מסוים של ארנבונים, כעת מגיעה התשובה המדעית.
ארנבי ה"סאוטר ד'אלפור" (הארנבים הקופצים מאזור אלפור שבצרפת) תועדו לראשונה בשנת 1935 ומאז הם מעסיקים את עולם המדע, שכן בניגוד לארנבונים אחרים יש להם דרך אקרובטית וייחודית לנוע במרחבים.
כדי לגמוע מרחקים קצרים וכאשר הם נעים לאט, ארנבי ה"סאוטר ד'אלפור" הולכים על ארבעת הגפיים כשרגליהם האחוריות פוגעות ברצפה בזו אחר זו, ולא באותו זמן. אבל הדבר המדהים באמת קורה כאשר הם צריכים לנוע מהר יותר. אז, במקום לקפץ כמו כל ארנבון מצוי, הם פשוט מניפים את רגליהם האחוריות מעל ראשם ונעים קדימה על הרגליים הקדמיות באופן שמזכיר ריצה תוך כדי עמידת ידיים.
ניסויים שנערכו בהם כבר בשנת 1943 הראו כי חוסר היכולת שלהם לקפוץ אינה תוצאה של התנהגות נלמדת אלא של אלל רצסיבי - עותק הקיים בגן שאינו פעיל בשל מוטציה שעבר. עם זאת, עד לאחרונה איש לא ידע לומר כיצד בדיוק הוא מונע מהם לעשות את מה שעבור ארנבונים אחרים נחשב טבעי לחלוטין.
Thanks to a Genetic Mutation, These French Rabbits Prefer Handstands to Bunny Hops The unusually acrobatic sauteur...
Posted by Yoshio Kusaba on Tuesday, March 30, 2021
"הטכנולוגיה המודרנית אפשרה לנו לעקוב אחרי האלל הרצסיבי ולמצוא את הגן שאליו הוא משויך", אמר לייף אנדרסון, גנטיקאי מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה לאתר 'גיזמודו'. "ההשערה שלנו הייתה שמשהו לא תקין בעמוד השדרה בגלל חוסר התיאום בין הרגליים הקדמיות לרגליים האחוריות שלהם".
השערה זו הוכיחה עצמה כנכונה כשהסתבר שעיוות בגן בשם RORB - המסייע בהעברת מידע בין הצד השמאלי לצד הימני של הגוף וחיוני לתיאום תנועות הגפיים - ניטרל את יכולת הקפיצה שלהם.
או במילים אחרות, הגן המעוות גרם לארנבונים להתגמש יתר על המידה והפך את הקפיצה לבלתי אפשרית. תנועת עמידת הידיים של הארנבונים אינה המוטציה עצמה, אלא רק פיתרון יצירתי לחולשה גנטית שמונעת מהם את הקפיצה האייקונית הכל-כך אופיינית לבני מינם.
"מה שקורה בדרך כלל זה כשאתה זז הנוירונים האלו כל הזמן עובדים בתיאום כיווצי השרירים וקבלת משוב על איזון הגפיים השונות. התיאום הזה של כיווץ השרירים אינו קיים בארנבונים האלה", הסביר אנדרסון והוסיף כי התנועה לא גורמת לארנבונים כאב כלשהוא.
בתוך כך, נציין כי למרות שפתרון התעלומה אולי לא עושה רושם של פריצת דרך מדעית, מומחים אומרים כי הגילוי המדעי הזה בתחום הגנטיקה יכול לקדם את הידע שלנו לגביי אפשרויות תנועה נוספות בקרב בעלי חוליות.