פרופ' זהבית גרוס היא דיקנית הפקולטה לחינוך, וראש ההתמחות לניהול ופיתוח מערכות חינוך לא פורמליות באוניברסיטת בר אילן. בנוסף היא גם ראש קתדרת אונסק"ו לחינוך לערכים וסובלנות ע"ש ד"ר יוסף בורג וראש מרכז סאל ון גלדר לחקר ספרות השואה והוראתה. פרופ' גרוס היא מומחית בינלאומית ואחת החוקרות המובילות בעולם בחקר חינוך דתי והוראת והנחלת שואה במערכות חינוך שונות בארץ ובעולם.
גרוס נבחרה לאשת השנה בתחום החינוך, בזכות פרוייקט מחקר והתערבות שהובילה בשנה האחרונה במימון קרן טראמפ לקידום מצויינות מתמטית, בקרב בנות דתיות בחינוך הממלכתי-דתי. המיזם משלב חקר זהות דתית, העצמה מגדרית ועיצוב סביבות למידה שאינן מבקשות 'פשרה' בין מצויינות לימודית לבין מחוייבות למסורת היהודית ולהלכה היהודית. פרופ' גרוס הקימה צוות מקצועי המורכב ממומחיות בחקר הוראת המתמטיקה מהאקדמיה ומפקחים ומדריכים מהחמ"ד שישמו את המודל האקולוגי-חינוכי תורני שפיתחה.
במלחמת שמחת תורה הקימה פרופ' גרוס עם סגל הפקולטה והסטודנטים לחינוך, בשותפות משרד החינוך, עיריית רמת-גן ומכבי העולמי, את בית הספר לילדי המפונים בכפר המכביה. שם, במרכז המפונים, היא פיתחה והטמיעה את 'הפדגוגיה של נחמה' - גישה חינוכית חדשנית המשלבת מקורות יהודיים ודינמיקה קבוצתית להתמודדות עם אובדן, חרדה וטראומה, המתבססים על מקורות היהדות ופרשות השבוע. פרופ' גרוס העבירה למפונים שהגיעו מהדרום והצפון שיעורי תורה קבועים שחיברו בין פרשות השבוע לבין עיבוד רגשי ורפלקטיבי, מתוך אמונה שהלכה ומחשבה יהודית יכולות לשמש מקור כוח, משמעות ויציבות בשעת משבר. המודל שפיתחה הוצג בכנסים בינלאומיים באוניברסיטת קורנל באוגוסט 2024, חודש אח"כ באוניברסיטת בוקרשט, וכעבור עוד חודש באוניברסיטת וינה. בפברואר השנה הוא הוצג גם באוניברסיטת אוקספורד, וזכה להערכה בזכות התרגום הממשי של היבטים רוחניים ומסורת דתית לכלים פדגוגיים-ריגשיים אפקטיביים בעידן של אי-ודאות.
לפרופ' גרוס היתה יוזמה מרגשת נוספת במלחמה. היא עבדה בהתנדבות עם בני נוער מ'קפה לנוער' במתנ"ס נתניה דרום. במסגרת הקונספט של 'פדגוגיה של נחמה' היא עבדה איתם על שיר שכתבה, 'שם וכאן', המתמודד עם שאלות קיומיות שהיו לבני נוער ולמפונים מיד אחרי טבח שמחת תורה. את השיר הלחין קובי אשרת שהתרגש מהמילים ובמיוחד מההשוואה בין המצב הקשה של תחילת המלחמה וסיטואציות קשות מתקופת השואה. יחד עם בני הנוער, אחרי עבודת עומק, הם יצרו תוצר מוסיקאלי מרגש שעלה ליוטיוב והופץ בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. לקראת יום השואה השיר הופץ יחד עם מערך שיעור מלווה במסגרות החינוך הבלתי פורמלי בבתי הספר בישראל. את השיר שרה הזמרת אושר בניסו.
נוסף לכל אלו, פרופ' גרוס שותפה בארבעה פרוייקטים בינלאומיים באירופה, ארצות הברית, אוסטרליה ואסיה פסיפיק: הונג קונג, סינגפור, ניוזילנד וסין. מאמריה מתפרסמים בכתבי עת בינלאומיים מובילים והיא מוזמנת להרצות באוניברסיטאות יוקרתיות רבות ברחבי העולם, בהם הרווארד, קולומביה, אוקספורד, אוניברסיטת וינה, וגם אוניברסיטת סיאול בדרום קוריאה ואוניברסיטת סינגפור.
אחד ההישגים הבולטים בקריירה של פרופ' גרוס הוא הובלת פרויקט אונסק"ו להוראת השואה – יוזמה בינלאומית פורצת דרך שיצרה לראשונה בהיסטוריה מסגרת חינוכית גלובלית לנושא זה.
בחודש מאי השנה, בעיצומה של המלחמה וחרם אקדמי קשה, היא קיימה כנס בינלאומי בזום בשיתוף בית הספר להוראת השואה ב'יד ושם' בנושא הוראת השואה בעידן הבינה המלאכותית. בכנס השתתפו חוקרים רבים מסין, דרום קוראה, תורכיה, הונג קונג, ניו זילנד, אוסטרליה, דרום אפריקה, ארה"ב, קנדה, ונציגות כמעט מכל מדינות אירופה.
בצד הוראת השואה, פרופ' גרוס ערכה מחקרים חלוציים על אנטישמיות בבתי ספר ממשלתיים באוסטרליה. מחקריה, שנערכו הרבה לפני שהנושא עלה לכותרות, חשפו גילויי אנטישמיות קשה כלפי תלמידים יהודים במערכת החינוך הציבורית. תוצאות המחקר צוטטו בפרלמנט האוסטרלי, בבתי המשפט ובכלי התקשורת.