ופרוש עלינו סוכת שלום במשפחה

הייתי בת חמש כשהגיעה ילדה זרה לבית של סבתא שלי. "מה את עושה כאן?" שאלתי אותה, והיא ענתה לי: "זה הבית של סבתא שלי". "מה פתאום", עניתי לה. "זה הבית של סבתא שלי".

באותו רגע גילינו שתינו בהתרגשות שאנחנו בנות דודות. בעקבות נתק משפחתי שנמשך שנים לא הכרנו. אבל ברגע שהכרנו הפכנו לחברות הכי טובות ובילינו שעות רבות אחת בחברת השנייה, כל ילדותנו.

זה עתה יצאנו מצום יום הכיפורים. "על עבירות שבן אדם לחברו אין יום כיפור מכפר עד שירצה את חברו". אבל מה עושים כשכל צד מרגיש שחברו הוא זה שצריך לרצות אותו? מה אפשר לעשות כשקרע מאיים על הלכידות המשפחתית? אנחנו מרגישים בנח לבקש סליחה מחבר או אדם קרוב עימו נמצאים בקשר טוב, או לשלוח בקבוצות ווטסאפ בהן אנו חברים הודעה של 'סליחה אם פגעתי', אבל לא קל לבקש סליחה או לסלוח במצב שבו קיימת פגיעה אמיתית, ודווקא עם האנשים שהכי קרובים אלינו, עם המשפחה שלנו.

פנינו אל חג הסוכות. "ופרוש עלינו סוכת רחמים וחיים ושלום" אנחנו אומרים בתפילת ליל שבת. ונעמי שמר כתבה על שלומית הבונה 'סוכת שלום'. יש קשר הדוק בין סוכות לשלום – השלום הפנימי, השלום בבית.

למרות ההבדלים בינינו אנחנו ממשיכים להיות משפחה

הרב דוד סתיו, רב הישוב שוהם ויושב ראש ארגון צוהר עסק לאורך השנים בניסיונות גישור בין ניצים בתוך המשפחה. בשיחה עם 'מצב הרוח' הוא מדגיש שמשקעים קשים שחוו בני המשפחה הם הסוגיה הכי קשה לפתרון. "לצערי הרב אני מכיר כמה וכמה סיפורים כאלה. אלה סיפורים מאד עצובים. לפעמים זה בגלל תחושה של אח שההורים העדיפו אח אחד על השני, לפעמים בשל מריבות עסקיות שגרמו לכך שבני אדם ניתקו קשרים ולפעמים מריבות על ירושות.

"להגיד לך שאני הצלחתי לפייס ביניהם? ברוב המקרים לא. ברוב המקרים אנשים היו קשים וזה שוכב על מטענים מאוד מאד כבדים".

לשם מה בעצם פונים אליך?

"לפעמים אחד מבני המשפחה, לא מהניצים, ביקש את עמדתי. לפעמים ביקשו שאפַשֵׁר בין סיכסוכים כבורר. בדרך כלל לא השניים הניצים מבקשים את ההתערבות, אלא האחרים. לפעמים אלה בנות הזוג שלהם שרואות את האיבה מתפתחת והן בצער גדול מזה".

סביב מה נוצרים הסכסוכים? סביב כסף? דברים שבלב?

"פשרה בנושא כלכלי זו חצי צרה, כי הולכים אל הרב ויש פשרה והעניין נגמר. אבל אם שני אנשים עובדים ביחד ואחד מרגיש שהוא נותן את הנשמה והשני 'מחפף', זה משהו שאתה לא יכול לפתור בכסף. או ברגע שמישהו מרגיש שהעדיפו את אח שלו על פניו – דבר כזה נותן לו תחושה נוראה. כמעט שאין דרך ליישב מחלוקת כזו, אלא אם האח המועדף יבוא ויאמר כמה הוא אוהב את אחיו וכמה באמת מעולם לא ביקש מהוריו שיעדיפו אותו. זה מצריך המון ענוה והמון נכונות של אח. אם הנרטיב היה רק של אחד מהם, זה היה יחסית קל. הבעיה שבדרך כלל מתפתחים כמה נרטיבים. במקרה כזה מה שבאמת צריך זה ששני הצדדים יבינו כמה שניהם רוצים אחד את קרבת השני ועד כמה המריבה עושה רע לשניהם, למשפחות שלהם ולילדים שלהם. זו הנקודה החשובה. כל עוד הם לא יבינו שהם מזיקים לעצמם הם לא יצאו מזה".

יש לך עצות איך לא להגיע למצבים כאלה? איך לצאת ממצבים כאלה?

"אנחנו צריכים לחנך את ילדינו שהמשפחה מעל הכל. גם כאשר יש מתחים ומריבות אין דבר כזה שלא מרימים טלפון ולא מתעניינים בשלומו של האח או הגיס וכדומה.

"אני רוצה לתת עצה מעשית מעצמי. יש לי אחים רבנים, חרדים, תלמידי חכמים, ברגע שהרגשנו שכשאנחנו עוברים לוויכוחים אידיאולוגים והדבר יכול לגרום למתח, החלטנו שכשאנחנו נפגשים מדברים על הכל, אבל לא  על המחלוקות האידיאולוגיות, כי אנחנו מרגישים שזה יכול להפריע לקשר הטוב.

"לא מכבר היינו במסגרת בר מצווה לנכד שלי. ביקרנו אצל בן דוד שלי שהוא אדמו"ר חרדי. אם היינו נתפסים לאידיאולוגיות, היינו כל הזמן מתקוטטים. אלא שכולנו מבינים שמשפחה זה דבר חשוב, וכיוון שזה דבר חשוב אנחנו רוצים לשמר אותו. למרות ההבדלים בינינו אנחנו ממשיכים להיות משפחה. אני אנהג בהם כבוד והם ינהגו בי כבוד.

"וברגע שהילדים שלנו רואים שאנחנו מכבדים גם את אלה שמתנהגים אחרת מאיתנו, הם לומדים אותו דבר ביחס אלינו. הם מבינים כמה אנחנו שמחים שהם באים לשמחותינו וכמה הם שמחים להזמין אותנו לשמחותיהם. אנחנו לא מתביישים בהם והם לא מתביישים בנו, אלא כולם שמחים אחד בשני. באותו רגע נוצר הבסיס לכך שמשפחה יכולה להמשיך להתפתח ולהניח בצד את כל ההבדלים.

"זה מתחיל בהתנהגויות שלנו כהורים, שמעבירים את המסר הזה אל הילדים שלנו, שהם יבינו שעל משפחה לא מוותרים".

השיטה הזאת תמיד פועלת?

"לא. אני לא יכול לתת עצה למישהו שבאמצע החיים גילה שההורים נישלו אותו מהירושה ופתאום הוא מגלה שאח אחד קיבל יותר כסף ממנו. אני מניח שיהיה לו כעס על ההורים, אני בטוח בזה. אבל לו ישמע לי, הוא לא יזרוק את הכעס הזה על אחיו.

"כשילדים רואים שהורים לא בקשר עם האחים שלהם בגלל כסף, ההשלכה שהם עושים מזה לעצמם היא דומה".

אין סליחה – אין פגישה

בסיפור של איילת (שם בדוי) הנתק לא נגרם בגלל סיכסוכים בין אחים אלא דווקא בשל מעורבות של גורם חיצוני – בת הזוג של אחיה נפתלי. המשפחה של איילת דתית, אם המשפחה נפטרה לפני שנים רבות והאחים כולם כבר פרשו מן הקן והקימו משפחות. בבית נותרו רק האב והאח הצעיר נפתלי. לפני שנתיים וחצי הכיר נפתלי את חברתו הנוכחית ומאז הם ביחד. לאחר שהנסיעות אליה התישו אותו החליטו השניים לעבור להתגורר בבית אביו, ומכאן העניינים רק התדרדרו.  

מספרת איילת: "הוא התחיל לצאת איתה. בהתחלה שמחנו, טוב שיש לו חברה. ואז היה שלב שהם באו לגור ביישוב עם אבא שלי, וכשהם באו לגור פה הכל התפוצץ. היא הייתה מתלבשת ממש לא צנוע. היא הייתה קונה מלא דברים. היא לא עובדת, היא לא עושה כלום עם עצמה, היא לא לומדת. באותה תקופה לנפתלי לא היה רכב. הוא היה כל הזמן לוקח את הרכב של אבא שלי ומטייל איתה בכל הארץ. בגללה, בגלל שהיא רצתה לצאת להסתובב.

"אז נתנאל (האח הגדול - א"א) העיר לה שהיא לא מכבדת את אבא שלי, ואיך שהיא מתלבשת, ושהיא לוקחת לאבא שלי את כל הכסף. היא נורא נעלבה, ודרשה מנתנאל שיבקש סליחה.

"זה היה לפני החגים, במהלכם היה מפגש משפחתי. קבענו מפגש בסוכות. נפתלי ביום המפגש התאדה. התקשרתי אליו. הסתבר שהם נסעו לבית מלון בנתניה, הכל על חשבונו. אמרתי לו: 'תשאיר אותה שם ותבוא לפה. אנחנו רוצים לדבר איתך'. אז היא נעלבה שאני נגדה, שאני רוצה להפריד ביניהם. מאז היא החליטה שגם אני צריכה לבקש ממנה סליחה".

אמרת לנפתלי שיבוא למפגש בלעדיה?

"אמרתי לו: 'היא לא רוצה לבוא איתך, תשאיר אותה בנתניה. תבוא אתה, נדבר איתך כמה שעות, תחזור'. היא לא רצתה להיות כי היא כאילו נעלבה מכולם. היא לא רצתה להיות במפגש, וכמובן שהיא מנעה את זה גם ממנו.

"אחרי זה קבענו מפגש בחנוכה. כולם התאמצו להגיע - והוא לא הגיע. הוא אמר 'אני אבוא אני אבוא', אבל בסוף דפק ברז. ברגע האחרון אמר: 'אני לא בא'. הכל בגללה. היא לא רצתה שהוא ילך, כי לא ביקשנו ממנה סליחה".

יש ביניכם קשר עכשיו?

"אף אחד לא ממש בקשר עם נפתלי עכשיו, הוא מדבר רק עם אבא שלי בטלפון. אני לפעמים מתקשרת אליו, לא תמיד הוא עונה לי. רק אם הוא נמצא בעבודה והיא לא לידו הוא יענה לי, אבל זה לא קשר ממש רציף. הוא לא מגיע למפגשים או ביקורים.

"יום העצמאות האחרון חגגנו לאבא שלי יום הולדת 70. עשינו על האש אצל סבתא שלי בקיבוץ. הוא לא הגיע, כולם הגיעו והוא לא הגיע.

אמרתי לו פעם: 'אני אשלח לך תמונות של הילדים', אז הוא אמר לי: 'לא, לא עדיף שלא תשלחי, שזה לא יפגע ברגשותיה'".

את אבא שלך הוא בא לבקר?

"כשהם נוסעים לקיבוץ, כי היא רוצה לפגוש את אחותה, אז הוא גם קופץ לאבא שלי.

"כל פעם היה מתקשר אלינו: 'תבקשו ממנה סליחה, היא נעלבה מכם, תעשו את זה בשבילי'. אמרנו לנפתלי: 'אין מה לבקש ממנה סליחה'. מה שאנחנו כל הזמן מנסים להגיד לו, שגם אם נבקש ממנה עכשיו סליחה, זה לא יגמר, כי היא תמצא כל הזמן על מה לריב".

הכל בסודי סודות

בסיפור של איילת אין עדיין סוף טוב. הנתק שהתחיל בעקבות מתחים בין האחים של נפתלי לבין חברתו, עדיין נמשך. השאלה שנותרה פתוחה היא, האם ניתן לאחות את הקרע.

רונית כהן זמורה היא מטפלת משפחתית שמטפלת בין היתר במקרים של ניתוק משפחתי, לטענתה הסיפור שהבאנו איננו נדיר. "אומרים שמשפחה לא בוחרים, נכון? אנחנו מצפים שבמשפחה שלנו תהיה לנו מערכת היחסים הכי קרובים אהובים ובטוחים, אבל לצערי זה לא כך. יש הרבה יותר ניתוקים וסיכסוכים משפחתיים מכפי שאנחנו יודעים, הם בדרך כלל נשמרים בסודי סודות. אנשים לא רוצים לחשוף, ומתביישים במערכת היחסים והמשפחה. כשזה מגיע לניתוק זה חלק של כאב גדול ביותר לשני הצדדים – המנתק והמתנתק – לא משנה איזה צד. כי נכנסות לכאן המון אמוציות שליליות בתוך המערכת המשפחתית".

מה גורם לאנשים לנתק קשר מבני משפחתם?

"ניתוק לא בא בדרך כלל אחרי מריבה חד פעמית. זה תוצאה של מצב מתמשך, של קונפליקטים מתמשכים לאורך זמן. לעתים הורה בוחר להתנתק מהילד כאקט כוחני , הוא רוצה להשתמש בכח שלו שהילד יעשה משהו שמתאים לתפישה שלו או לרצון שלו. ההתנתקות באה כסנקציה לפני כל דבר. למשל: אתה לא מתחתן עם בת זוג מסוימת. אם תתחתן איתה אנחנו לא נהיה בקשר. הכל כדי להשיג שליטה וכוחנות.

"הייתה לי לא מזמן בחורה שהגיעה לטיפול: הם רצו לקנות דירה במקום איקס וההורים רצו שיגורו לידם. מאחר שהיא קנתה דירה במקום איקס ולא במקום שהם רצו, ההורים ניתקו איתה את הקשר. עברנו איתם תהליך וניסינו להבין – מה הפריע להם, מה הסיבות שהם רוצים שהבת תגור במקום מסויים ולא במקום שהיא בחרה? מה זה היה בשבילם? ואז כשביררנו את הרגשות יכולנו ליצור קרבה.

"הרצונות של ההורה והילד צריכים להיות שונים, וצריך לקבל את השונות של הרצונות האלה. אני לא צריכה להתאים את עצמי לילד והילד לא צריך להתאים את עצמו אליי. כדי לחוש אהבה והערכה לא צריך להיכנע לתכתיבים ולרצונות של השני. כשהגבולות לא ברורים נוצרים ניתוקים.

"סיבה נוספת  היא כשיש יחסים של איפה ואיפה של ההורים כלפיי האחים, כשילד אחד מקבל יותר. זה לא חייב להיות כסף. זה יכול להיות תשומת לב זה יכול להיות עזרה. כל מיני דברים כאלה.

"סיבה נוספת לניתוק היא ציפיות. למשל, ילד מצפה שההורה יעזור לו בשכר לימוד, או יסייע בטיפול בילדים, ויש פער בין הציפיות ביניהם.

"לגבי הניתוק -  אנחנו יודעים איך הוא מתחיל, אבל אנחנו לא יודעים אף פעם איך זה יגמר וכמה זמן זה יימשך.  "למעשה הניתוק משאיר את הבעיה בלתי פתורה ונשאר כעצם בגרון. התחושות של אכזבה, בגידה, כאב צער הולכים ותופשים מקום גדול יותר ככל שהזמן עובר".

בדומה לדבריו של הרב דוד סתיו, גם רונית מדגישה את הדוגמה האישית, ואת העובדה המצערת שניתוק משפחתי נוטה לחזור על עצמו מדור לדור. "כשאני בודקת את הנושא עם המשפחות, בדרך כלל יש כאן משהו שנקרא העברה בין דורית. בדרך כלל במשפחה שיש נתק, אם אני בודקת, אנחנו רואים שגם בדורות קודמים הפתרון של נתק קיים. הורים שיש ביניהם נתק, חשוב מאד שיטפלו בנתק וינסו בכל כוחם ליצור איזה מקום להידברות, כי אחרת זה יעבור גם לדור הבא.

"עצם ההתעסקות בנתק ולא לתת לנתק להישאר כנתק, מלמד את הדור הצעיר שדברים שצריכים להיפתר, לא להשאיר קונפליקטים בלתי פתורים. צריך לבנות את הגשר. לפעמים צד אחד רוצה לסיים את הנתק והצד השני לא. צריך להשאיר ערוץ תקשורת פתוח שאולי הוא יתרצה בהמשך.

"חשוב לצאת מהנתק – זה חשוב לכולם. זה מאפשר להשתחרר מתחושת מועקה, זה מפנה את הרגשות לזרימה של חיים, מכניס רגשות חיוביים יותר טובים יותר, משחרר מועקה".

איך עושים את זה?

"אפשר לנסות ליצור הידברות בין המנותקים בינם לבין עצמם, ולפעמים צריך לבוא לחדר טיפול".

אנשים שנמצאים בתוך נתק יסכימו לשתף פעולה וללכת לטיפול?

"תמיד יש אחד שרוצה. ולפעמים רק אחד בא והוא יוצר שינוי".