עיקור כלבה - מדוע ניתוח זה כל כך חיוני?

למה חשוב לעקר כלבה?

בעלי החיים החיים לצידנו, עם כל האהבה והמקום שאנחנו נותנים להם בחיינו, תלויים בנו לחלוטין, ולכן, האחריות לנוחותם ולבריאותם הפיזית והנפשית מוטלת על כתפינו. אחריות זו עשויה להיות קלה מאד (למשל, במקרים בהם אנחנו בוחרים עבורם מיטה או קולר), אבל היא עשויה להיות גם מעט מורכבת יותר (למשל, כשאנחנו צריכים להחליט על עיקור כלבה, סירוס כלב, או, במקרים העצובים יותר - על ההחלטה לבצע המתת חסד לכלב קשיש וסובל). והיות ואין המדובר ביצור המסוגל להביע את רצונו והעדפותיו, או, לכל הפחות הוא אינו מסוגל לעשות זאת בשפה המובנת לנו, חלה עלינו האחריות לבחור ולעשות את הדבר הנכון ביותר עבורו.

עיקור כלבה - מדוע ניתוח זה כל כך חיוני?

ניתוח עיקור כלבה טומן בחובו לא מעט יתרונות, אולם נתמקד בשלושה העיקריים מביניהם:

האספקט הבריאותי:

מחקרים מוכיחים כי עיקור כלבות בגיל צעיר (ככלל, בסביבות גיל 6 חודשים, אבל כפוף להחלטת הווטרינר בהתאם לסוג הכלבה, גודלה והתפתחותה הפיזית) מסוגל למנוע כמעט לחלוטין (קרוב ל-90%) התפתחות של סרטן העטינים. הוא אף מונע לגמרי את סרטן הרחם והשחלות - בעיה נפוצה מאד בכלבות מבוגרות. עיקור כלבה אף ימנע לגמרי את התפתחותן של דלקות הרחם שנגרמות בשל השינויים ההורמונאליים בגופה של כלבה שאינה מעוקרת. דלקות רחם נחשבות למצב המעמיד את הכלבה במצב מסכן חיים, והמסתיים, במקרה הטוב, בניתוח חירום מסוכן ויקר. במקרה הגרוע, הוא מסתיים במותה של הכלבה, דבר, שכאמור, יכול להימנע בקלות.

האספקט ההתנהגותי:

כלבות בעת ייחומן מושפעות מהשינויים ההורמונאליים החלים בגופן וגורמים, הן לשינויים פיזיולוגיים והן לשינויים התנהגותיים. בעת הייחום, הכלבה מפרישה מאיבר מינה הפרשות דמיות המושכות כלבים זכרים רבים לאזור הבית. הטיולים עימה, בקלות רבה, עלולים להפוך למרחץ דמים בין כלבים. זאת, מאחר וריחה של כלבה מיוחמת מגיע למרחקים והוא מושך כלבים זכרים שאינם מסורסים (הנה, סיבה ראשונה טובה לבצע סירוס כלב) מכל הסוגים, הגדלים ורמות התוקפנות לאזור הבית בו היא גרה. גם הכלבה עצמה, בעת הייחום, הופכת לחסרת מנוחה, קולנית ונבחנית.

רוצים לדעת כמה זמן ה"כיף" הזה נמשך?

ובכן, כלבות, לרוב, מתייחמות לראשונה בין גיל 6 חודשים ל-12 חודשים. כל ייחום, בממוצע, נמשך כ-21 יום, ומרבית הכלבות חוות לפחות 2-3 תקופות ייחום בכל שנה. רוב הכלבות תתייחמנה עד גיל מבוגר מאד, וחלקן הגדול, אפילו תתייחמנה עד לסוף חייהן (וזה, בניגוד להופעתו של הייחום הראשון) כבר אינו תלוי בגודלה של הכלבה.

אמנם, במקרים מסוימים, תוצענה זריקות שנחשבות "נוגדות ייחום", אבל ישנם לא מעט מחקרים המוכיחים קשר ישיר בין זריקות כאלה לבין סרטן הרחם והשחלות, כך שלמעט במקרים בודדים, מרבית הווטרינרים לא ימליצו עליהן, אלא דווקא על ניתוח לעיקור הכלבה.

האספקט האחראי / האידיאולוגי / הסביבתי / ההומאני - לא באמת משנה איך נקרא לזה:

בכל שנה מומתים עשרות אלפי כלבים חסרי בעלים. ההערכות מדברות על כ-100,000 בשנה, אבל, כנראה מדובר על הרבה יותר, מאחר והסביבה המודרנית שבה אנחנו חיים, סובלת מפיצוץ אוכלוסין של בעלי חיים נטושים שמתרבים. הכלבים, מעצם היותם מבויתים, מסתדרים פחות טוב עם הסביבה האורבאנית, והרוב המוחלט של גורי הכלבים ימצא את מותו ברעב, במחלה, בדריסה, בהתעללות, בצמא ובעוד אינספור סיבות וגורמים שלא נפרט על מנת שלא לצער אתכם מעבר לנחוץ.

נכון, אין לכם, אישית, את האחריות הישירה למצב, אבל סירוס כלב שלכם (בדיוק כמו עיקורה של הכלבה שלכם), יכול למנוע מגורים נוספים להיוולד לתוך מעגל הסבל הידוע מראש הזה. ולא, אין לכם מה לדאוג, זה לא אומר, שמתישהו, כבר לא יהיו כלבים בכלל בעולם, זה רק אומר, שהכלב או הכלבה שלכם יחיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר וטובים יותר, מבלי להוסיף עוד גורים לרחובות ולמכלאות.

בסיכומו של דבר

לעיקורה של כלבה (כמו גם לסירוסו של כלב זכר) יש את כל הסיבות הנכונות להיות המעשה הנכון שלכם, כבעלים אחראים הדואגים לשלומו ולבריאותו הפיזית והנפשית של בעל החיים החי לצידם!

נכתב על ידי קומבה – וטרינר עד הבית