הזגוגית היא ג'ל שממלא כ-80% מחלל העין, שומר על צורתה ונקשר לרשתית בחלקו האחורי. עם הגיל, ג'ל הזגוגית הופך לנוזלי יותר ובשלב כלשהו עשוי להיפרד מהרשתית. מצב זה נקרא היפרדות זגוגית - posterior vitreous detachment (PVD) והינו מצב שכיח שמתפתח עם הגיל. עשויים להופיע גופיפים צפים (floaters) או הבזקי אור בעיניים שנוטים לחלוף עצמונית עם הזמן. מדובר במצב שאינו כואב ולרוב אינו מסתבך ולא מסכן את הראייה אך חשוב להיבדק על ידי רופא עיניים שיוודא כי אכן מדובר בPVD וכי לא נוצרו סיבוכים.
סימפטומים:
- גופיפים צפים (Floaters) זו יכולה להיות הופעתם הראשונה או החמרה ביחס למצב קיים שתורגש באופן פתאומי.
- הבזקי אור , בדרך כלל בצורת פסים בהיקף שדה הראייה
- טשטוש ראייה
היפרדות הזגוגית עשויה להימשך כמה שבועות עד כמה חודשים ובהתאמה גם הסימפטומים יכולים להימשך פרק זמן זהה אך הם נוטים לפחות באופן הדרגתי עם הזמן. כל עוד הסימפטומים לא מחמירים לאחר שהעיניים נבדקו ואובחנו עם PVD אין בדרך כלל סיבה לדאגה.
גופיפים צפים – תופעה נפוצה גם באנשים ללא PVD . מדובר בגושים צפים של תאים אשר מטילים צללית על הרשתית בכניסת האור לעין. עצם קיומם אינו פוגע או מסכן את העין אך הם עשויים לגרום לחוסר נוחות ולהפריע לחלק מהאנשים. המטופל יתלונן על נקודות שחורות קטנות שנעות עם הנעת העיניים, זבובים מעופפים, חוטים וקורי עכביש. התופעה נוטה להפריע יותר על רקע מסך בהיר או דף לבן. הגופיפים הצפים לא חולפים לחלוטין אך עם הזמן הופכים לפחות מורגשים כאשר המוח מתרגל אליהם ולומד להתעלם.
הבזקי אור – בעת התרחקות הזגוגית מהרשתית , הרשתית מגיבה לגירוי על ידי שליחת אותות למוח. עיבוד אות זה מתבטא כהבזק אור קצר, דבר שיהיה בולט יותר בתאורה חשוכה ועל רקע כהה. הבזקי האור נוטים להיעלם בשלב מוקדם יותר מהגופיפים הצפים והופכים לפחות תכופים ופחות מורגשים כאשר הזגוגית מתרחקת ומתנתקת לחלוטין מהרשתית.
כאמור הסימפטומים הללו אינם יחודיים לPVD ועלולים להעיד על מצבים אחרים כמו קרע ברשתית או על סיבוך של PVD (סיבוכים מתרחשים בפחות מ15% מהמטופלים עם PVD) ועל כן קיימת חשיבות רבה לבדיקה במידה ומופיעים ולהמשך מעקב בהתאם להנחיות רופא העיניים במידה ואובחן PVD.