על פי נתונים שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2000-2018 חל גידול במספר הצעירים הישראלים שגרו אצל ההורים. כך בשנת 2018, מתוך 96.1 מיליון צעירים בגיל 18-34, כחצי מהם (978 אלף) גרו עם ההורים ללא משפחה משלהם. 42% מתוך הצעירים גרו עם משפחה משלהם, ורק 7% מהצעירים הם רווקים שגרים לבד או עם שותפים.
במקביל, נמצא כי יותר צעירים גרים ללא משפחה משלהם - בן/בת זוג וילדים, נתון שמתחבר לגידול במספר הרווקים מתוך אותם צעירים, ולדחייה של החתונה לגילאים מאוחרים יותר. מתוך אלו שגרים עם הוריהם - 96% הם רווקים. כמו כן, בגילאים יותר מבוגרים, יותר צעירים עוזבים את ההורים. כך בקרב צעירים בגילאי 30-34 רק 13% גרים עם ההורים.
גברים גרים יותר עם ההורים מאשר נשים
מבחינה מגדרית, נמצא כי גברים צעירים גרים יותר עם ההורים מאשר נשים צעירות (56% גברים, 44% נשים). עוד עולה מהנתונים, כי נשים מתחתנות לפני הגברים. כך, ליותר נשים צעירות יש משפחות, מאשר לגברים, כאשר לחצי מהנשים בגילאי 18-34 יש משפחה משלהם, בהשוואה ל-35% מהגברים.
למידת האמונה הדתית השפעה מכרעת על דפוסי המגורים של הצעירים בישראל. כך למשל עולה מהנתונים כי בקרב צעירים בגילאי 25-34 שגרים לבד או עם שותפים, פי 2.7 הם צעירים חילוניים בהשוואה לצעירים המגדירים עצמם דתיים או דתיים מאוד. בנוסף, בקרב צעירים בגילאי 18-24, 40% מכאלו המגדירים עצמם חרדים - גרים עם ההורים. בגילאים מאוחרים יותר, לא ניתן למצוא חרדים שגרים עם ההורים שכן החרדים נוהגים להתחתן ולעזוב את בית ההורים בגיל יחסית מוקדם.
(אחוז הגרים עם הוריהם, לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל ואורח חיים מבחינה דתית, 2018)
משבר הקורונה הביא יותר צעירים לגור אצל ההורים
הנתונים בדו"ח מתייחסים לשנים 2000-2018, כלומר, לפני פרוץ מגפת הקורונה. בדו"ח מציינים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי יש לשער שמגפת הקורונה שהחלה לפני כשנה, רק העלתה את מספר הצעירים הישראליים שגרים אצל ההורים. זאת בגלל המשבר הכלכלי שהביאה המגפה, אחוזי האבטלה הגבוהים וקריסה של עסקים רבים.
כמו כן, העובדה שהלימודים בהשכלה הגבוהה עברו למתכונת של למידה מהבית, גרמה לסטודנטים רבים להישאר לגור אצל ההורים ולחסוך את תשלום שכר הדירה.
ואכן, בנתונים ראשוניים משנת 2020, חלה עלייה בקרב צעירים רווקים שגרו אצל ההורים, בעיקר בגילאי 18-24.