איטליה, שבה מצוי הוותיקן, מרכז הקתוליות העולמי, שלפחות בעבר היה המפיץ אנטישמיות בעולם, היא המקום הטוב ביותר ליהודים לחיות בה, מבחינת הביטחון, המאבק באינטשמיות וחופש הדת. כך עולה ממחקר כלל אירופאי שנערך על ידי המכון למחקרי מדיניות יהודית בלונדון ופורסם השבוע בוועידה שכונסה בבודפשט, על ידי מרכז הארגונים היהודיים באירופה.
הדיווח על תוצאות המחקר ודיוני הוועידה נמסר על ידי כתב ה'ג'ואיש כרוניקל' הלונדוני פליקס פופ.
הרב מנחם מרגולין, יו"ר המרכז, שארגונו יזם את ביצוע המחקר, אמר שהמטרה של פרסום המחקר היא לסייע לקהילות היהודיות לרוחבה של אירופה להיאבק על שינוי חיובי במצבם על מנת לשאוף להגיע למצבן החיובי של הקהילות הראשונות בדירוג שנמצא במחקר.
בהתאם לתוצאות המחקר נמצאת הקהילה בהונגריה, שהייתה בעבר מדינה קומוניסטית, במקום החיובי השני; ואילו על המקום השלישי מתחרות בריטניה, דנמרק ואוסטריה.
רבה הראשי של הונגריה הרב שלמה כובס אמר בוועידה, שהנתונים השונים של המחקר מציגים לא רק את רמת הדעות האנטישמיות בקרב האוכלוסיה, אלא גם את רמת האלימות נגד היהודים. "בשנים האחרונות הרגישו היהודים בהונגריה שמצבם הכללי משתפר ואנחנו שמחים לראות שהמחקר שהוזמן על ידי מרכז הארגונים היהודיים באירופה, תומך בהרגשה הלא אוביטקיבית שלנו". הרב כובס הוסיף ששיתוף פעולה הדוק בין הקהילה היהודית והממשלה ההונגרית בתקופה האחרונה הבשיל תוצאות חיוביות מהירות במידת הביטחון, וכן גרם לשינויים בחוקה ובמשפט ובטיפול המשטרתי באנטישמיות.
עורך המחקר ד"ר דניאל סטטסקי אמר בוועידה לגבי בריטניה, שאמנם הממשלה מממנת את פעילות הארגון למאבק ומעקב אחרי האנטישימיות, אבל אין היא מממנת את ההגנה הפיזית על יהודים, שזו משימה יקרה מאד ויש קושי לתחזק אותה. סטטסקי הדגיש עוד ש"במגמה לפתור את בעיית האנטשימיות, עליך להגדיר היטב את כוונותיה".
נשיאת הקהילה היהודית בבלגיה רג'ין שווולסקי–שלשזני, התייחסה למצב בבלגיה, שרק לאחרונה בוטל בה האיסור על השחיטה היהודית, ואמרה שרבים מעמיתיה הלא יהודים, נחשבים לבורים בנוגע לחיים יהודיים, ולמרות שחלק ניכר מהפעילות האנטישימית קשורה בישראל, רבים מהסטודנטים בבלגיה אינם יודעים מה הוא יהודי ומה היא ישראל. "למרות זאת, כאשר מופיעים שטפונות וגשם עז באירופה, ישראל היא האשמה כמובן..."
בסיכום הדיון אמר הרב מרגולין שהמטרה של המחקר אינה לגרום להתנגשות עם ממשלה זו או אחרת באירופה, אלא להקים תשתית מחקרית על איכות החיים היהודיים במדינות השונות, ולהביא לשיתוף פעולה בין מנהיגי הקהילות וראשי הממשלות במגמה להפעיל צעדים מעשיים, ולהתגבר על האתגרים של קיום החיים היהודיים באירופה.