"סמכויות שפעם היו רק לרמטכ"ל או למפקד חיל האוויר להפעלת תקיפה אווירית הועברו למפקדי האוגדות"

השאלה-תְּהיה 'איפה היה חיל האוויר בשמחת תורה?', מלווה את מדינת ישראל כבר שנתיים ושלושה חודשים, מאז טבח שמחת תורה תשפ"ד. אחד הלקחים שהפיקו בחיל כבר לפני שנה, היה הקמת מדור הגנת הגבולות בחיל האוויר בחודש פברואר אשתקד. מדור שלא היה קיים עד אז.

"אני אחראי על כל משימת הסיוע והשותפות לכוחות היבשה בהגנת הגבולות הקרקעיים", אומר ל'מצב הרוח' רס"ן ט', המפקד הראשון והמקים של מדור הגנת הגבולות.

"כחלק מהתחקיר בחיל האוויר, אנו עוסקים בבניית תוכניות אוויריות בשיתוף האוגדות וחיבור לאוגדות, למוכנות לאירוע מתפרץ בגבולות. אנחנו כרגע בשלב של בניית כשירות, עם תוכניות אופרטיביות מבצעיות שעומדות על השולחן, והעלאת הכשירות בכלל הגבולות, גם בחיל האוויר וגם בכוחות הירוקים".

מה זה שונה בעצם ממה שהיה עד עכשיו? הרי חיל האוויר תמיד הגן על הגבולות בשמיים, והגיש סיוע לכוחות הקרקע. מה השינוי?

"השינוי העיקרי זה שינוי תפיסתי. בשמחת תורה אוגדת עזה בגדול קרסה, וחיל האוויר לא ידע, ולא הייתה לו את הכשירות לפעול בריק הזה. בנוסף, הרבה רכיבים במענה לא התאימו למציאות החדשה.

"הדבר הראשון שהשתנה, זו ההבנה שצריך להתכונן לאירוע כזה. כתוצאה מההבנה הזו הכוננויות עלו במאות אחוזים: 200 ויותר אחוזים בכלל הפלטפורמות, הרבה יותר סד"כ זמין שיכול להגיע בזמן הרלוונטי.

"דבר שני זו ההבנה, שאם בשעה הראשונה היינו מצליחים להביא כוח אש וכוחות קרקעיים בצורה משמעותית לעוטף, אולי לא היינו מצליחים לעצור את האירוע, אבל הסבירות שהיינו מצליחים למזער אותו, ולהפוך אותו לאירוע הרבה יותר קטן ומוּכל, היא הרבה יותר גבוהה.

"אנחנו מתמקדים באימונים בהבאת הכוחות והאש האווירית לאירוע כמה שיותר מהר, ולא כמו שהיה בשביעי לאוקטובר. היו באותו יום מטוסי קרב באוויר, אבל לקח הרבה מאוד זמן עד שהם תקפו, ולקח עוד יותר זמן עד שהם תקפו בצורה רלוונטית אל מול המתקפה של האוייב. תקפנו מנהרות ופיקוד של החמאס בתוך הרצועה, אבל לא תקפנו בגבול.

"היום אנחנו מבינים שאם תוקפים אותנו בקו הגבול, אנחנו צריכים לתקוף בקו הגבול, ולא לתקוף מטרות בעומק. בסוף, האוייב בוחן אותך שנים, בודק את המחזוריות שלך, והוא יפתיע בנקודה שאתה הכי חלש בה. ולכן חיל האוויר, ככוח העתודה העיקרי של צה"ל בהגנת הגבולות, צריך להיות שם בשביל לעזור להגן ולהכות בחזרה בזמן קצר, ועם אפקטיביות כמה שניתן, בעיקר כשמדובר בהפתעה, כשאתה מופתע וחלש".

תחת מי אתם פועלים בחיל?

"תחת יחשת"פ (היחידה לשיתוף פעולה). היחשת"פ היא היחידה בחיל האוויר שמתאמת בין חיל האוויר לאוגדות ולחטיבות. משימת ההגנה ישבה בכלל במחלקת השתתפות, שהיא אחראית על תוכניות אופרטיביות גדולות יותר מול הפיקודים. במסגרת האירגון החדש, משימת ההגנה עברה לאוגדות בגבולות, ולכן טבעי שמשימת ההגנה בחיל האוויר תעבור ליחשת"פ. הממשק שלנו הרבה יותר טוב עם האוגדות, והרבה יותר שוטף.

"בנינו תוכניות לכלל הגבולות. הן עדיין לא שלמות, ויש עוד הרבה עבודה עליהן, ובעיקר המון תרגול ואימונים, בשביל להבין מה צריך לשפר".

מה זה אומר 'שיתוף פעולה' במתכונת החדשה?

"ראשית, הכפלנו ושילשנו את הכוננויות בכלל המערכים. יותר מטוסי קרב, יותר מסק"רים, יותר 'זיקים' וכדומה, וכנ"ל מסוקי פינוי והתערבות.

"דבר שני: ניסינו לחשוב, ואנחנו עדיין מנסים ומשפרים את זה, איך אנחנו מביאים את מרב האש והאפקטיביות בשעה הראשונה של האירוע. כי לפני זה התוכניות התמקדו, כמו שאמרתי, ברחוק מהגבול, במחשבה של 'בוא נהרוג אויב ונפגע בתשתיות שלו רחוק'. עכשיו אנחנו מתמקדים במטרות, שאנחנו יכולים לתקוף יחסית מהר, בשביל לשבש כמה שניתן את כוחות האוייב ואת המתקפה של האוייב. מדובר בביזור סמכויות, שפעם ישבו אצל הרמטכ"ל, או אצל מפקד חיל האוויר, ועכשיו יושבות אצל מפקדי האוגדה, כל אחד בגיזרתו. הסמכויות לתקיפה בכלל הגזרות ובכלל הכלים, יושבות אצל מפקדי האוגדות.

"סוגי המטרות, כמו שאמרתי, מתמקדים בשיבוש קרוב לקו גבול, קרוב למתקפת האוייב. כך בתאי השליטה. לפני השביעי באוקטובר היה בחיל האוויר תא שליטה שהתעסק בכלל משימות חיל האוויר. היום יש לנו תא שליטה נוסף שפתוח 24/7, שתפקידו הוא רק סיוע לכוחות הקרקע. משקיעים תא שלם, מכלול שלם, שעד לפני השביעי לעשירי לא היה קיים. תא השליטה שקרס בשביעי לעשירי, והיה מאוד לא רלוונטי, עכשיו הוא מתוגבר, והרבה יותר כשיר למשימה הזאת.

"אנחנו מתרגלים הרבה, כי בלי תרגול, אי אפשר לבנות כשירות".

רס"ן ט'. צילום:דובר צה"ל

בונים כלים להתמודדות במצב של חוסר ודאות

מה ההבדל המשמעותי בין התרגילים אז והיום?

"לפני שמחת תורה תירגלנו אירוע נקודתי: חדירה למוצב אחד, או משהו דומה. עכשיו אנחנו מתרגלים תרחישים מאוד מאוד עצימים וגדולים, בחוסר ודאות, בתמונת מצב חסרה, ומנסים לבנות את הכלים,  בתרגול וחשיבה על התוכניות. לבנות כשירות וכלים בעצם להתמודד עם מצבים של חוסר ודאות, של חוסר תמונת קרב, של מה קורה על הקרקע".

הרי זאת הייתה הבעיה העיקרית. אתה אומר: הסמכות בידי מפקדי האוגדות. אבל בשמחת תורה לא הייתה אוגדה. אז איך בכל זאת תפעלו בלי אוגדה? היום, אם האוגדה קורסת, מי יפעיל את חיל האוויר?

"ראשית, גם המענה אצל האוגדות השתפר. כלקח מקריסת אוגדת עזה גם הן נותנות את המענה בצורה שונה, ומבטיחות את הרציפות התפקודית שלהן. אבל חיל האוויר קיבל על עצמו, מהמטכ"ל, מהרמטכ"ל אפילו, את היכולת ואת הסמכות לתקוף גם אם אין הפעלה ישירה של האוגדה, במקרים בהם נדרשת אש. אם אני רואה אוייב בעין, ואין אף אחד מהאוגדה שיכול להכווין אותי, ואני בוודאות מזהה שזה אוייב, יש לי את הסמכות לתקוף".

ואם אתה לא יודע אם זה אוייב?

"אז יש עוד כל מיני כלים שאנחנו מפתחים. אבל בהקצנה, אם אני רואה שיירת טנדרים מסוריה שנוסעת לכיוון רמת הגולן, יש לי את הסמכות לתקוף אותם".

ואם אתה רואה שיירת טנדרים נוסעת מישראל לסוריה, מהגולן, אחרי שהם היו בארץ?

"אז יכול להיות שאני אפעל בצורות שונות. שאני לא אתקוף לתכלית בצורה מדוייקת. אני אתקוף ליד. אבל זה רק בהנחה שבאמת אין לי קשר עם האוגדה, ואני מבין שהאוגדה לא מתפקדת כמו בשביעי באוקטובר. היום זה תרחיש מאוד קיצוני".

אישור מאו"ג גם להטסת כוחות

דיברת גם על העברת כוחות. אנחנו יודעים שבשמחת תורה היה מצב שמפקד בצנחנים התקשר לטייסת יסעורים: בואו תיקחו אותי. מה הלקחים בנושא הזה?

"כמה דברים השתנו. הראשון, זה סמכויות. כמו שאמרתי, שהרבה סמכויות בוזרו למאו"ג (מפקד האוגדה), המפקד בשטח. גם הסמכות להטסת כוחות, שלפני זה ישבה במטכ"ל, שהיה מוסמך לתת אישור פרטני של כל הכוחות כולל הכוחות הגזרתיים שעומדים בכוננות. היום היא בוזרה למאו"ג, למפקד בשטח. עכשיו אנחנו בונים טבלה מסודרת, עם כלל הכוחות כל שבוע שעומדים בכוננות, ומשדכים אותם לכמה מסוקים שעומדים בכוננות.

"יש עוד תרחיש, כהשלמה, שכל כוח שמודיע לתא השליטה 'אני מוכן', משדכים לו מייד מטוס, או מסוק הטסה, שמודיע גם הוא: 'אני מוכן'. בשמחת תורה גם תאי השליטה של חיל האוויר קרסו, ולא הצליחו לתפקד. ובנוסף, לא היה תרגול ראוי. מפקד צנחנים, בדרך הנכונה, היה צריך להודיע למטכ"ל: אני זמין. הם היו צריכים להודיע לנו, ואנחנו היינו צריכים לשדך להם מסוק - מה שלא קרה. זה נתקע איפשהו בדרך. ובגלל זה היו כל השת"פים הפרטיים שהזכרת".

מתי העסק הזה יהיה מבצעי ממש?

"הוא מבצעי ממש כבר עכשיו, אבל המענה עדיין לא שלם. זאת אומרת, אנחנו עובדים הרבה יותר חזק בהגנה, ומוכנים לכל תרחיש שיפגוש אותנו גם מחר בבוקר, או היום בלילה.

"אבל מצד שני, יש עוד הרבה לאן להשתפר, ואני בסוף רוצה להטמיע את הלקח הכי קטן, אצל אחרון הטייסים המילואימ'ניקים שמגיע פעם בשלושה שבועות, והתרחיש הזה יכול לפגוש אותו בחג הבא שלנו.

"אני רוצה שזה יגיע לכולם, ועד שזה לא יגיע לכולם, והמענה באמת באמת יהיה שלם, נתאמן על זה הרבה, ונרגיש את תרחיש - לא נוכל להגיד שאנחנו מוכנים בצורה מלאה.

"חשוב גם לציין שבגלל שזה תרחיש הפתעה של האוייב, אני מניח שהאוייב לומד את התוכנית שלי, ויודע איפה החולשות של התוכניות שלי, ויפתיע. אז אנחנו אף פעם לא יכולים ללכת לישון רגועים עם התרחיש הזה, כל עוד לא ייגמרו לנו האוייבים".