"הסתכלנו על השיח הסמוך, ופתאום ראינו זוג רגליים מבצבץ. נכנסנו לתוך השיח לראות מי זה, וראינו את הבן אדם חבוש עם תחבושת על הראש, על הידיים, מפיצוץ המיטען בתאונת העבודה שקרתה לו, ולידו זרוקה התחפושת של האישה".
כך מספר ל'מצב הרוח'
סא"ל ליאור, מג"ד 5025, על מעצר המחבל שביצע את פיגוע האוטובוסים בבת ים ובחולון לפני כחצי שנה.
ליאור, חובש כיפה סרוגה, בן 40, ירושלמי בוגר סניף ירושלים-מרכז, נשוי + 3, עובד בתחום האנרגיה, "רגיל לראות את הנופים מהמגדל בעזריאלי, אבל עכשיו יש לי נופים אחרים יותר טובים", הוא מספר.
גדוד 5025 הוא גדוד איסוף של חיילי מילואים, השייך לחטיבת הבקעה. ביום חמישי לפני שבועיים הם החלו לפעול במרחב שכם. ביום רביעי שעבר, בסגירת מעגל, הם עצרו בשכם את המחבל עבד אל-כרים צנובר, שביצע את פיגוע המטענים בשלושה אוטובוסים חונים בערים בת-ים וחולון, בכ"ב בשבט, 20 בפברואר. חמישה אוטובוסים התפוצצו באותו יום בחניונים בשתי הערים הללו. המחבל טעה בין שעות היום והלילה ב'טיימרים' של המיטענים, ולכן הם התפוצצו באמצע הלילה ולא בשעות העומס של האוטובוסים. בנס נמנע פיגוע גדול, שעלול היה להסתיים בעשרות הרוגים, אם לא יותר, ממטעני החבלה.
פיצוץ אחר, שנבע ככל הנראה ממגע של המחבל עם מטענים נוספים שהיו ברשותו, הוביל את הכוחות אל המחבל שנפצע ונמלט מהדירה.
מספר ליאור: "ביום שלישי שעבר, בסביבות 11:30 בלילה, קיבלנו בקשר קריאה שיש פיצוץ בשכם. אני יושב עם המח"ט, עם המפקדים, ומבין שיש כאן אירוע יותר גדול. זה מחבל שהתפוצץ לו מטען, הגיע לבית החולים, חבשו אותו קצת.
"ברגע שהתפוצצו מטעני החבלה אצלו, הדירה נהרסה לגמרי, והוא התפנה לבית חולים בשכם. זו היתה הזדמנות של החטיבה לחפש אותו גם בבית החולים. וברגע שהבינו בחטיבה מי המחבל, על סמך מידע מודיעיני שהגיע לחטיבה, הקפיצו את כל הכוחות, והטילו מיד כתר על העיר, כדי שאף אחד לא יצליח להתחמק.
"ואנחנו מבינים שברגע שהוא רואה את הכוחות, כשהוא עוד חבוש ומחופש לאישה, הוא מתחיל לברוח, עולה על רכב, מגיע לבית.
"התחלנו במרדף. בשעות הבוקר, באזור 6 בבוקר, אנחנו מקבלים פקודה להיכנס לעיר, ולהתחיל את המרדף אחריו בין הבתים. אנחנו עוברים מבית לבית, סורקים את המקומות שהוא היה בהם, יחד עם יחידת מרעול ועם גששים. נעזרנו גם בכוחות של מג"ב, שבודדו את כל האזור".
כמה בתים סרקתם?
"בערך 15 בתים לאורך השכונה. כל בית שם הוא בן 10-15 קומות. עד שאנחנו מגיעים לבית הכמעט האחרון בשכונה. לבן אדם כנראה לא היה רגע מנוחה. הוא הבין שכל הצבא רודף אחריו, ובסוף הוא הגיע למקום האחרון, נכנס לשיח, וכשעלה היום, הוא כבר התחיל להתייבש. הוא היה כבר בתשישות מלאה".
כל הזמן הזה אתם עוקבים אחריו? אתם רואים אותו?
"אנחנו רואים אותו במצלמות, עוקבים אחריו דרך המצלמות. כשהוא עבר ליד הבית, הגענו לכיוון של הבית הבא. בסוף הגענו לבית האחרון. וכשאנחנו רוצים להיכנס לבית, אנחנו מסתכלים בשיח הסמוך, ופתאום רואים זוג רגליים מבצבץ. נכנסנו לתוך השיח לראות מי זה, וראינו את הבן אדם חבוש עם תחבושת על הראש, על הידיים, מפיצוץ המיטען בתאונת העבודה שקרתה לו, ולידו זרוקה התחפושת של האישה. קפצנו עליו ועצרנו אותו".
הלוחמים ידעו אחרי מי הם רודפים?
"לא. הם ידעו שזה מחבל. 19 שעות רצנו בשטח כדי למצוא אותו. אני כן ידעתי. רק אחרי שעצרנו אותו, היה מותר לפרסם את המידע הזה, ופתאום הלוחמים הבינו את גודל ההישג שלהם, של לכידת אחד המבוקשים הכי בכירים בשכם בשנים האחרונות".
300 ימי מילואים
מה עשיתם בתחילת המלחמה?
"הוקפצנו בשבעה באוקטובר. פעלנו במשך כמעט חצי שנה עם משימות גם באיו"ש וגם בחטיבת הבקעה. אחרי שהשתחררנו בפברואר 24, התגייסנו שוב באוגוסט 24 כאן לחטיבת שומרון, כאן שירתנו חודשיים. במהלך מבצע 'עם כלביא', הוקפצנו שוב בהתראה של שעות, ושירתנו במשך שבוע וחצי בחטמ"ר מנשה, בג'נין. אח"כ נתנו לנו שבוע וחצי הפסקה, והקפיצו אותנו לחטמ"ר שומרון, לשכם ובנותיה".
כמה זמן אתם ממשיכים עוד בתעסוקה?
"אנחנו צפויים להמשיך כאן עוד חודשיים. יש כאן לוחמים שעשו כבר מעל 300 ימי מילואים בשנתיים האחרונות, שמקריבים יום-יום גם את החיים כמובן, אבל גם את המשפחה, והמשפחות שתומכות מאחורה, שתכלס הן הגיבורות האמיתיות".