ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצליח למנוע שחרור של עשרות סמלי טרור, רוצחי ילדים ומחבלים אזרחי ישראל, במסגרת העיסקה עם החמאס. מדובר במחבלים שבחמאס העמידו תנאי בל יעבור, שבלי שיחרורם לא ישוחררו חטופים. נתניהו התנגד, שיכנע גם את הנציגים האמריקנים, ובסוף העיסקה בוצעה בלי שיחרורם. "מזערנו נזקים במקסימום האפשרי", אמר הגורם המדיני.
מי שעצר בפועל את שיחרורם היה מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהופקד על העבודה מול שב"כ. פוקס עמד על כך שהוא יעבור שם אחר שם, ומחק מהרשימה את הרוצחים הבכירים. זאת תוך עימותים גם עם חברים בצוות השו"ן (שבויים ונעדרים), שסברו שצריך לשחרר גם את מחבלי הנוח'בות לטובת חטופים חיים. פוקס, בגיבוי של נתניהו, הבהיר להם שהדבר לא יבוצע.
מתוך 1,200 מחבלים ששוחררו, רובם עזתים, 250 היו 'אסירים ביטחוניים' כלומר מחבלים, מתוכם גורשו למצרים 160 מחבלים שהורשעו ברצח, או בהכנת אמל"ח שגרם לרצח, או בשילוח מחבלים שרצחו. פוקס וידא שכל מי שעמד באחד משלושת הקריטריונים הללו - הורשע ברצח, הורשע בשילוח מפגעים שרצחו או הורשע בהכנת אמל"ח - יגורש למצרים.
בירושלים אומרים שמדובר בכישלון של החמאס, כי זו בדיוק היתה מטרת חטיפת הישראלים: לשחרר את כל המחבלים, ובראשם הארכי רוצחים. זאת היתה הרי ההבטחה של יחיא סינוואר לחבריו המחבלים, כאשר שוחרר מהכלא בעיסקת שליט: "אני מתכוון לעשות הכל כדי לשחרר גם אתכם". זאת היתה אחת המטרות של הפלישה לנגב בשמחת תורה.
בין המחבלים שהחמאס דרש לשחרר ונתניהו התנגד:
אחמד סעדאת - מזכ"ל ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין, פיקד על רציחתו של השר רחבעם זאבי הי"ד. נעצר לפני 18 שנה ונגזרו עליו 30 שנות מאסר. בזמן עסקת שליט סירבה ישראל לשחררו.
מרואן ברגותי, מפקד התנזים של הפתח', היה אחראי באופן ישיר לרצח חמישה ישראלים בפיגועים שונים שהוציא לפועל. נידון לחמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנות מאסר.
עבדאללה ברגותי - איש חמאס שכיהן כמפקד הזרוע הצבאית של ארגון הטרור ביהודה ושומרון. אחראי לעשרות פיגועים נגד ישראלים, שבהם נרצחו עשרות ישראלים. נידון לעונש חסר תקדים של 67 מאסרי עולם. מדובר בעונש הארוך ביותר שניתן אי פעם מחוץ לארצות הברית.
עבאס אל סייד - ממתכנני הפיגוע במלון פארק, הידוע גם כטבח ליל הסדר, במלון פארק בנתניה בליל הסדר תשס"ב, 27 במרץ 2002. בפיגוע נרצחו 30 ישראלים ונפצעו 160. זהו אחד הפיגועים הקשים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, והפיגוע הקטלני ביותר שאירע בתקופת האינתיפאדה השנייה. בעקבות הפיגוע יצא צה"ל למבצע 'חומת מגן' ששבר את הטרור הפלשתיני ביו"ש. אל סייד נעצר במאי 2002 והועמד לדין על הפיגועים שביצע. משפטו נפתח בספטמבר 2003. הורשע בספטמבר 2005 ונידון ל-35 מאסרי עולם.
חסן סלאמה - מהמתכננים של שני הפיגועים בקו 18 בירושלים שבהם נרצחו 45 בני אדם ושל הפיגוע בצומת אשקלון ב-25 בפברואר 1996 בטרמפיאדה ליד אשקלון שבו נרצחה חיילת צה"ל חופית אייש ו-36 בני אדם נפצעו. נעצר בחברון במאי 1996, לאחר שחיילים של צה"ל, שרדפו אחריו, ירו בו ופצעו אותו. סלאמה הועמד למשפט צבאי בישראל והורשע ברציחתם של 46 ישראלים. ביולי 1997, אחד השופטים, אלוף-משנה במילואים אילן כץ, דרש להטיל על סלאמה עונש מוות. גם סלאמה עצמו, שלא התחרט על מעשיו, ביקש שיוטל עליו עונש מוות, על אף שהתביעה דרשה להטיל עליו 46 מאסרי עולם מצטברים.
זו הפעם השניה שנתניהו מונע את שיחרור הארכי-רוצחים הללו. המחבלים הללו היו ברשימה שהחמאס דרש כבר בעיסקת שליט. נתניהו התעקש אז שהם לא ישוחררו – והצליח. שליט שוחרר תמורת מחיר כבד של 1027 מחבלים, אבל הרוצחים הכבדים לא היו ביניהם. למרות שאחד המחבלים ה'שוליים' באותה עיסקה, יחיא סינוואר, השתלט לבסוף על החמאס וביצע את טבח שמחת תורה.
בנוסף להם עוד עשרות ארכי-מחבלים נוספים שהיו ברשימת וטו של ישראל ולא שוחררו. גם רוצחי ילדים לא שוחררו, וגם לא רוצחים עם אזרחות ישראלית.
"אל מול הצלת 20 יהודים מציפורני הנאצים מחמאס וצמצום למינימום של הסיכון בשחרור מחבלים, בלי סמלי טרור ועם גירוש כל הרוצחים, עשינו את הדבר הנכון", אומר הגורם המדיני ל'מצב הרוח'.
האירגון שהפעיל את ה'מרמרה' פועל ברצועת עזה
מול ההצלחה הזו, יש בהסכם עם החמאס ליקויים רבים, ובראשם בינאום הסכסוך - הכנסת טורקיה וקטאר לעזה. 'בינאום הסכסוך' היה יעד פלשתיני מראשית הסכם אוסלו, שפירושו היה הכנסת גורמים בינלאומיים ליש"ע שיחליפו את ישראל, עד שהשטחים יימסרו לריבונות פלשתינית.
בהסכם הנוכחי, לראשונה, הסכימה ישראל שכוחות זרים, ועוד של מדינות עויינות כמו מצרים, טורקיה וקטאר, ייכנסו לרצועת עזה. מהלך כזה יגביל מאד את חופש הפעולה של ישראל נגד החמאס אם יתברר, כפי שיקרה מן הסתם, שהחמאס בונה מחדש את כוחו המפלצתי בחסות טורקיה וקטאר. השבוע פירסם נתניהו שהוא מתנגד להכנסת כוחות טורקיים לרצועה.
במקביל פורסם כי כוחות טורקיים כבר פועלים ברצועה: ביום שישי שעבר, 17 באוקטובר 2025, הודיע ארגון IHH התורכי על השקת פרוייקט חדש בצפון רצועת עזה לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות, כחלק ממאמצי השיקום, בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס, שתורכיה היא אחת מהמדינות החתומות עליו, לצד ארה"ב, מצרים וקטר. במסגרת זאת, הציג הארגון תיעוד של טרקטורים וציוד הנדסי כבד נוסף במהלך הפעילות, מניפים את דגלי ה-IHH ודגלי תורכיה.
האירגון הזה, להזכיר, היה מעורב בהוצאה לפועל של משטים לרצועת עזה, בראשם משט ה'מרמרה' שהסתיים בעימות אלים עם כוחות צה"ל במאי 2010 וכן במשט 'החוסן העולמי' שסוכל ע"י צה"ל לפני כחודש.
הארגון הבלתי ממשלתי, שהוקם בשנת 1992 ומקורב לשלטון התורכי, מקדם פעילות אסלאמית-רדיקלית, אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. ראש הארגון, בולנט ילדרים, התבטא פעמים רבות עם אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות.
לארגון ה-IHH גם קשרים עם חמאס, והוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ב-2008 בשל מעורבותו ברשת אגודות צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחו"ל. מעורבות ה-IHH בפעילות השיקום ברצועת עזה, עלולה להוות זרוע נוספת בחיזוק ההשפעה של חמאס על הנעשה ברצועה, גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הנוכחות של מפקדת חמאס בתורכיה, שהיא אחת משושבינות הסכם הפסקת האש, והקשרים בין התנועה לבין ה-IHH, גם עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי. כמו כן, הקשר הישיר בין ה-IHH לבין ממשלת תורכיה, אחת החותמות על הסכם הפסקת האש, ותומכת בלתי מסויגת בחמאס, מעניק לשלטון התורכי דריסת רגל ברצועת עזה ומגביר את השפעתו האזורית, על הגבול עם ישראל.