הנשיא, ראובן (רובי) ריבלין, הגיע לפני זמן מה לרחבת משכן הכנסת מלווה בשיירת אופנועים ופרשים על סוסים.
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, קיבל את פניו של הנשיא יחד עם משמר הכבוד של משמר הכנסת, על רקע מארשים צבאיים שניגנה תזמורת צה"ל.
הנשיא ויו"ר הכנסת חלפו על פני צוותים רפואיים מבתי החולים שערי צדק והדסה עין כרם בירושלים ונופפו להם לשלום. נס הנשיא הונף לצלילי ההמנון הלאומי "התקווה" ונשיא המדינה הניח זר לרגלי הגלעד לזכר חללי מערכות ישראל, המוצב ברחבת המשכן.
בהמשך חתם נשיא המדינה בספר הנשיאים: "מי ייתן שתשכון בינכם אהבה ואחווה ושלום ורעוּת"
ריבלין פנה לחברי וחברות הכנסת ואמר: "אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות 'לשם שמים'. אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות".
בסיום דבריו אמר הנשיא: "אני מאמין בעם הזה. אני מאמין בו מכיוון שזה הלקח שלימדה אותי ההיסטוריה – הרחוקה והקרובה. אני נולדתי בטרם קמה המדינה, בילדותי ראיתי את המאבק להקמתה וביום שבו הורם לראש התורן דגל המדינה היהודית והדמוקרטית. אני מאמין בו מכיוון שהעם הזה הוכיח את כוחו בימי המגיפה הזאת. אני מאמין. האמינו גם אתם."
יו"ר הכנסת: "אני קורא לכל ראשי המפלגות ולכל חברי הכנסת לשים סוף לחרמות"
יו"ר הכנסת, ח"כ מריב לוין נשא דברים בישיבת הפתיחה של הכנסת ה-24. לוין התייחס בדבריו לתוצאות הבחירות ואמר: "אזרחי ישראל אמרו את דברם. הקולות נספרו והמושבים בכנסת חולקו. לכאורה תם, אך ספק רב אם נשלם. ארבע מערכות בחירות בתוך כשנתיים. מעבר לנזק שיש בכך לתפקודה השוטף של המדינה בכל התחומים, טמונה בכך גם סכנה גדולה לאובדן אמון הציבור במערכות השלטון, ובשיטה הדמוקרטית עצמה.
חסרונותיה של הדמוקרטיה רבים, ובהם גם הקושי להגיע להסכמה שתאפשר כהונה ארוכה ויציבה של מוסדות השלטון הנבחרים. אך הדמוקרטיה היתה, ועודנה, טובה בהרבה מכל שיטה אחרת.
יו"ר הכנסת התייחס להחלטתו של הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "אני קורא לכל ראשי המפלגות ולכל חברי הכנסת לשים סוף לחרמות ולפסילות האישיות. להניח את המשקעים האישיים בצד, ולהקים ממשלה יציבה הנשענת על רוב פרלמנטרי מוצק. זה אפשרי, אם רק יהיה רצון טוב. ראוי שנזכור כי למרות המחלוקות, גם בכנסת היוצאת, הכנסת העשרים ושלוש, היו רגעים לא מעטים של עשייה משותפת".