פרישתו המפתיעה של השר אלעזר שטרן, 'יש עתיד', מהמירוץ לראשות הסוכנות, מגבירה את סיכוייהן של שתי נשים לשבת, לראשונה מאז הקמת הסוכנות היהודית, על כס יו"ר הסוכנות: השרה לשעבר עומר ינקלביץ', ואשתו של ח"כ יולי אדלשטיין אירינה נבזלין-אדלשטיין.
אם לא יחולו שינויים מפתיעים נוספים מאז כתיבת שורות אלו (יום ג'), אמורה ועדת האיתור לקביעת זהות המועמד, להתכנס ביום ראשון לבחירת מומלצה לכהונה הרמה.
ל'מצב הרוח' נודע כי עוד לפני פרישת שטרן, באו בדברים הנציגים החרדים בסוכנות, סיעת 'ארץ הקודש' וש"ס, עם ראשי המזרחי העולמי ודרשו לטרפד ביחד את מינויו של השר אלעזר שטרן, שהוא גם מועמד 'המזרחי העולמי', אולם הצעתם נדחתה. כעת יוכלו החרדים להתרווח בהנאה בכיסאותיהם ולקבוע כי 'צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים'.
שטרן היה לא רק מועמד המזרחי אלא גם מועמדו של ראש הממשלה וכן מועמד הרפורמים והקונסרבטיבים. תמיכה רחבה זו אמורה היתה להבטיח את בחירתו, ובעיקר לנוכח המסורת בסוכנות, לבחור תמיד את מועמדו של ראש הממשלה (המקרה החריג היה באחרונה, כשבוז'י הרצוג נבחר לתפקיד בניגוד לדעת ראש הממשלה דאז נתניהו).
הידרדרותו של שטרן מן המירוץ לתפקיד שיכול היה להיות 'תפקיד חייו', מאששת את ההערכה שנוהגים להשמיע מכריו כי "האוייב הגדול ביותר של שטרן, הוא הפה הגדול שלו".
תסבוכת בקואליציה
פרישת שטרן מסבכת את המצב גם בקואליציה, שכן לשר-בלי-תיק אלי אבישר הובטח כסאו המיניסטריאלי של שר המודיעין שטרן, לאחר שיתפנה. כעת יצטרכו 'לשבור את הראש' בחיפושים אחר תפקיד אחר שיירצה את אבידר.
לאחר פרישת שטרן מהמירוץ לתפקיד הרם, שמבטיח משכורת ותנאים של שר בממשלת ישראל, כרטיס נסיעות ואש"ל עולמי פתוח, וכבוד רב כמי שמנווט את המוסד היהודי המשפיע ביותר בקהילות ישראל, מתמודדים 9 מועמדים, שנותרו לאחר שכמה נוספים הבינו את המצב המורכב והסירו מועמדותם. ביניהם בולטים ארבעה שסיכוייהם משופרים: השגריר לשעבר ואיש הליכוד דני דנון; השרה לשעבר עומר ינקלביץ' מסיעת כחול לבן הנתמכת ע"י שר הביטחון בני גנץ; ושני מועמדים נוספים שאין להם גיבוי מפלגתי – האלוף (מיל') עוזי דיין, ואירינה נבזלין-אדלשטיין מייסדת מוזיאון העם היהודי 'אנו', רעייתו של ח"כ אדלשטיין ובתו של האוליגרך נבזלין.
פרישת שטרן השבוע הגבירה את המירוץ בין ארבעת המובילים, שאינם מצליחים להגיע להסכמה ביניהם בדבר קביעת מועמד מוסכם. על רקע אי ההסכמות סביב בחירת מועמד מוסכם, יתכן שתהליך הבחירה יסתיים ללא הכרעה בוועדת האיתור ומבלי שיימצא מחליף להרצוג. במקרה כזה תחזור ראשות הסוכנות לידי יעקב חגואל, איש הליכוד, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, שמשמש גם כיום, מאז התפטרות הרצוג, כיו"ר בפועל של הסוכנות.
חגואל בין הפטיש והסדן
מעבר לקשיים הפרסונליים, קיים מכשול כמעט בלתי עביר בדרך להכרעה: בעת התפצלות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ב-2011, לשני גופים נפרדים, הוחלט שהמועמד של ועדת האיתור חייב להשיג בוועדה רוב מוחלט של 9 תומכים מקרב 10 חבריה. במצב המורכב הקיים, לא נראה שמועמד כלשהו ישיג רוב מוחלט שכזה.
אחד המועמדים הוא כאמור השגריר לשעבר דני דנון, שהיה האיש שהוביל את איש הליכוד יעקב חגואל ללשכת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. חגואל נתון בין הפטיש לסדן בסוגיה זו, מפני שהוא חש מצד אחד מחוייבות אישית למיטיבו דנון, אשר שימש כ'מנטור' שלו בדרכו לצמרת, מה גם ששניהם אנשי הליכוד. מצד שני, עשוי חגואל דווקא להשתחרר מן 'החיבוק' של דיין וספק אם ירצה לראותו במעמד כה בכיר.
מועמדת נוספת היא השרה לשעבר עומר ינקלביץ, מטעם כחול לבן והשר גנץ. קשה להניח שתזכה ברוב של 9 מבין 10, אולם מירוצה עלול לטרפד כל מינוי אחר: לכחול לבן נציגה אחת בוועדת האיתור, רחל בריקס, ודי שהיא תתמיד בתמיכתה בינקלביץ ותגייס עוד תומך אחד עבורה, כדי 'לתקוע' את הבחירה ולמנוע רוב של 9 ממועמד אחר כלשהו. בסביבת גנץ הזהירו שאם בנט ולפיד לא יירתמו לטובת המועמדת שלו, יהיו לכך השלכות בפעילות הקואליציה השבירה.
לעוזי דיין, הנהנה גם הוא מהילה של אלוף בצה"ל, סיכויים מועטים, ואילו לאירינה נבזלין סיכויים טובים יותר, בשל התחושה שמינויה עשוי להזרים כספים רבים מחו"ל לסוכנות, המשוועת כידוע לכספי תרומות מהעולם, למימון תקציבה המגיע לכדי 1.5 מיליארד שקל.
שטרן: אני לא תמיד פוליטיקלי קורקט
המועמד שנחשב מוביל עד שהחליט לפרוש השבוע, אמר עם פרישתו: "אני מתנצל בפני כל מי שנפגעה או נפגע מהפרשה".
בפוסט על פרישתו, שפירסם בפייסבוק, כותב שטרן: "47 שנים אני מגויס לשירות הציבורי הישראלי. חייל של העם היהודי, לוחם ישראלי. מחוייב לצה"ל, לחברה הישראלית ולעם היהודי, מחויב לערכים ולמטרות אותם קידמתי כל חיי, בכל תפקיד בו נקראתי לשרת או התנדבתי אליו.
"אני לא תמיד פוליטיקלי קורקט ולא תמיד מתנסח היטב. אבל תמיד נאמן לאמת, לערכיי ולעשיית טוב. בחרתי להתמודד לראשות הנהלת הסוכנות היהודית, כדי לתת ביטוי נוסף לשני עמודי היסוד עליהם חונכתי בבית הורי: האחד הבטחת ה'לעולם לא עוד', והשני לעולם לא לעשות הבדלים בין בני אדם, לא לפי דת, גזע, מין או העדפה מינית. לאור ערכים אלה חינכתי והכשרתי אלפים רבים של קצינות וקצינים, חיילות וחיילים שאני גאה בהם. בכל מקום בו הייתי פעלתי לשוויון, לשמירה על כבוד האדם ולמרחב המאפשר גם תלונות וטיפול מעמיק בהן. תמיד גיליתי אפס סבלנות כלפי הטרדות מיניות ופגיעה בכל בת ובן אדם.
עם זאת, באווירה שנוצרה, איני מוצא לנכון להעמיד את עצמי כרגע לבחירה לראשות 'הסוכנות היהודית'. אני עושה זאת בידיים נקיות ובלב שלם ויודע שכל שנותיי, עברי ומעשי מעידים על דרכי.
"אני מתנצל בפני מי שנפגעה או נפגע מהמילים שנאמרו ומן הפרשנות שניתנה להן ומתנצל בפני משפחתי, שעומדת איתן איתי על אף הקושי. אמשיך לפעול ככל יכולתי, בכל מקום בו אהיה, להבטחת עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולעם היהודי".