חמישה חודשים עברו מאז הקמת הממשלה אך נדמה שחבר הכנסת, יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך מימינה, עדיין מרגיש צורך להסביר לבוחריו את ההחלטה שלו לתמוך בהקמתה. הוא מודע לביקורות כלפי הממשלה והנתונים הלא מחמיאים בסקרים, למתקפות בעקבות ההתבטאויות הפוגעניות של חבריו לסיעה ומאמין כי זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר.
"הלחץ היה גדול מאוד", כך הוא מתאר את הימים של המשא ומתן להקמת הממשלה. "חלקו היה אותנטי עם אנשים ודמויות וארגונים שהיה לי קשר איתם בכל שנותי הציבוריות, ומצד שני היה ברור שיש פה משהו שהוא מאורגן, זאת אומרת שהייתה התערבות של נציגים פוליטיים, גם מצד הליכוד וגם מצד האיחוד הלאומי".
אתה כועס על אותם פוליטיקאים או שהכל חלק מהמשחק הפוליטי?
"הכעס שלי הוא לא על זה. גם אם הדרכים היו קצת פחות לגיטימיות, המחשבה של להפעיל עלי לחץ כדי שאני אצטרף למה שהם חושבים כנכון - אני יכול להבין. מה שאני לא מבין זה למה הם ממשיכים עם זה עד עכשיו בברוטליות ובאגרסיביות. הם ממשיכים בקמפיין שהוא בחלקו הגדול קמפיין פייק עם הרבה דברים שהממשלה כאילו עושה, כשהם יודעים שזה לא נכון.
"אני כועס על זה שגם בפוליטיקה צריך להיות גבולות. האמת והשקר צריכים להיות נוכחים, ודווקא אלו שמאשימים אותנו בנוכלות ובשקר - הם שבפועל יום אחרי יום משתמשים בדברים שהם לא אמיתיים".
"שלם עם ההחלטה"
חבר הכנסת הטרי הסתובב באותם ימים עם מאבטחים ולדבריו הוא ומשפחתו ספגו איומים וקללות אך נדמה כי אלו לא השפיעו על ההחלטה, גם ההופעה של אביב גפן היא לא מה שהכריעה את הכף. "בדיעבד אני חושב שזה היה המהלך הנכון", הוא אומר. "לא הייתה היתכנות להקמת הממשלה. הייתי שם במקומות שדיברו על עריקים שיבואו ולא היו. אני עשיתי גם צעד אופרטיבי כשמשכתי את החתימה שלי (להחלפת יו"ר הכנסת לוין, ש"מ), ואף אחד לא עשה שום דבר כדי להצטרף.
"ואז היו שתי אפשרויות - או להצטרף לממשלה שבעיני יש בה הרבה דברים שאפשר לעשות, כמובן עם כל המורכבויות, או ללכת לבחירות. אף אחד לא שכנע אותי שזה לא היה, זה היה. וראיתי איך הימין הולך ונשחק מבחירות לבחירות. ולכן קיבלתי את ההחלטה הזו. אני שלם איתה".
באתי לדבר הזה בדיעבד. אם הייתי יודע שתקום ממשלת ימין על מלא - זו האופציה הראשונה שלי, גם היום
"אני מתכוון לצאת מהכנסת כמו שנכנסתי", אורבך מבהיר. "נכון שאני בקואליציה מורכבת, שאגב ברמה האנושית - חלק מהאנשים באנושיות שלהם ובאישיות שלהם, ברמת ההתנהלות האישית - הם יותר נוחים לי מאשר חלק מאנשי הימין הקשה-הלוחמני".
במשא ומתן להקמת הממשלה, טוען אורבך, מי שמנע את הצטרפות מפלגת הציונות הדתית הוא יו"ר הסיעה: "הליכוד זה ברור - עמית הלוי, הנציג של ראש הממשלה לשעבר, כבר היה אצל הרב דרוקמן ושכנע אותו, הרב טאו אמר לאבי מעוז 'אפשר ללכת איתם אם יש תמיכה מבחוץ' ועוצמה יהודית - בן גביר כבר התחיל לגמגם.
"היחיד - בצלאל (סמוטריץ, ש"מ) - עלה על עץ ולא ירד ממנו. עכשיו פוליטית הוא עושה נכון. הוא משחק אותה וכל פעם שקורה משהו הוא אומר 'הנה, אמרתי לכם שבגלל זה לא נכנסתי'. אבל זה לא חכמה, זאת לא הנהגת ציבור בעיני. אתה יכול להשאר שם אבל המדינה ממשיכה, ואחרי זה תגיד שהיא הולכת למקומות שלא נוחים לך. זה מה שאני מנסה לעשות - להזיז את ההגה הזה למקומות שאני חושב שנכונים".
אך יחד עם התמיכה בממשלה, אורבך מסתייג: "אני לא עושה עכשיו מהקואליציה הזאת את הדבר הכי טוב שיצא לעם ישראל. באתי לדבר הזה בדיעבד. אם הייתי יודע שתקום ממשלת ימין על מלא - זו האופציה הראשונה שלי, גם היום. אבל במצב שנוצר, אני מסתכל על הדברים שאני יכול לקדם בתוך הממשלה והקואליציה הזאת - אני חושב שאפשר לעשות דברים טובים לעם ישראל".
וכשהוא מדבר על דברים שאפשר לקדם, הוא מתכוון לתקציבים שאושרו לטובת קידום נושאים החשובים לציונות הדתית, כמו תקציבי הישיבות, הגרעינים התורניים, וגם היוזמה החדשה שהוא מקדם בשיתוף פעולה עם מפלגת העבודה - חוק ברל כצנלסון תמורת חוק להנצחת הרב קוק.
"אני מתבסס על הצעת חוק שהיא כמעט מילה במילה ממה שמוטי יוגב בעבר ניסה ולא הצליח. זה דברים שאני מאמין שבממשלת ימין היה לי יותר קשה להעביר אותם בגלל ההתנגדות ופה בגלל התמהיל המורכב של הקואליציה אני מצליח לשחק".
אם כבר תקציבים, תחום הספורט בציבור הדתי הוא נושא שלא זוכה להרבה יחס. אורבך שיחק בעבר בקבוצת כדורסל באגודת הספורט הדתית "אליצור" (גילוי נאות - מנכ"ל אתר זה עומד בראשה), וגם ח"כ סילמן ריכזה את ענף ההתעמלות באגודה.
בתור חברי כנסת עם רקע בספורט, יש לכם בשורה בנושא עבור הציבור הדתי?
"בגלל שהמשימה הראשונה של הממשלה הייתה התקציב, לא הצלחנו לטפל בכל הבעיות שנזקקות לתקציב. אני מתכוון להיכנס גם לנושא של הספורט בשבת ושל התקצוב".
"מאמין לסילמן"
מפלגת ימינה ידעה סערות ציבוריות ותקשורתיות מרגע הצטרפותה לממשלה. גם לאחר "הסרת איום הבחירות" כפי שהם מכנים את העברת התקציב, שלל התבטאויות של חברי הסיעה מעוררים ביקורת, החל מהשרה שקד שקראה "להכיל מתים" ועד ל"וירוס" כפי שח"כ פינטו כינתה את ח"כ שיקלי.
אורבך גינה את ההתבטאויות של פינטו. בדיון בוועדת הכנסת שבראשותו אמר: "אני מסתייג מהאמירה הזו, אני חושב שהיא לא הייתה במקום, ולא ראויה".
אתם הסיעה שזועקת הכי הרבה על הסתה אז דווקא מכם מצפים להכי הרבה רגישות.
"אני חושב שאין מקום להשוואה. אמרתי שזו אמירה לא ראויה. יש לי מחלוקת של התנהלות פוליטית עם שיקלי, אך וודאי שהוא לא וירוס. בכלל כל השיח בוועדות ובמליאה הוא שיח שעובר את הגבולות, אמרתי את זה גם בוועדה.
"קל להגיד 'אתם עברתם איזה שהוא כיוון אז אתם מדברים כמו שהשמאלנים מדברים על הימנים', אבל בסוף, כשארבעה חבר'ה רודפים אחרי עם רכב בכביש תל אביב-ירושלים עם רמקול ומפריעים לתנועה - אז זה מפריע אבל זה לא הסתה, וכשאני מגיע עם המשפחה שלי לחגוג יום הולדת לבת שלי בכפר הרא"ה והם רודפים אחרינו עם רמקול ואחרי זה הם עולים על הגג ומשקיפים עלינו. אשתי אומרת 'אני מרגישה חוסר ביטחון', אז אני אומר - להשוות את זה לעומת מישהו שאמר לאיזה מישהו אמירה..."
"אני יודע גם מה עבר על סילמן. את לא הולכת עם כל דבר כזה לקצין הכנסת. הדבר האחרון שאתה רוצה זה שיצמידו לך אבטחה"
"אני יודע גם מה עבר על סילמן", מצהיר אורבך על רקע הטענות כי יו"ר הקואליציה בדתה את הסיפור שהותקפה באלימות בתחנת דלק. "את לא הולכת עם כל דבר כזה לקצין הכנסת. כשלא הייתה לי ברירה הלכנו לקצין הכנסת ושמו לנו אבטחה. אחרי שבועיים אמרתי 'אפשר להרגיע קצת', אמרו לי 'אנחנו עושים בדיקת מסוכנות מול המשטרה', ואז אמרו לי 'לא, אנחנו לא מורידים ממך'. חודש וחצי הלכתי עם אבטחה כשחודש ממנו בערך אמרתי שחבל שביקשתי, כי זה מעיק. הדבר האחרון שאתה רוצה זה שיצמידו לך אבטחה. אני מאמין לסילמן".
על פי דיווחים, במפלגתו של אורבך שוקלים להכריז על מי שהפך למבקרה מבפנים - ח"כ עמיחי שיקלי - כפורש. "אם זה תלוי בי, לא צריך להכריז עליו כפורש", הוא אומר אך מוסיף: "אפשר גם לאפסן חלק מהמימוש של החזון האידאולוגי שלו לשנים הקרובות ולחכות איתו קצת".
"האידיאולוגיה של בנט לא השתנתה"
מערכת היחסים של יו"ר ועדת הכנסת עם ראש הממשלה בנט ארוכת שנים. את דרכו הפוליטית הוא החל בתפקיד מזכ"ל הבית היהודי בראשותו של בנט בשנת, ולקראת הבחירות לכנסת ה-24, צורף למפלגת ימינה לאחר שהפסיד לחגית משה בבחירות על ראשות הבית היהודי.
בשל מערכת היחסים בניכם, יש סיכוי שתצביע בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה?
"אני לא קובע קווים אדומים. בגלל המערכות יחסים בנינו אני מאמין שהוא לא יביא אותי למקום כזה. אני אומר מידיעה אישית - האידיאולוגיה של ראש הממשלה לא השתנתה. יש לו מורכבויות פוליטיות, יש לו לחצים מכל מני כיוונים ברמה מדינית, ראינו אותו איך הוא נואם באו"ם, ראינו אותו איך הוא הולך בניגוד לעמדת האמריקאים ומאשר יחידות דיור ביהודה ושומרון".
"מבחינת הקווים האידיאולוגים שלי", מדגיש אורבך, "המפה מאוד ברורה - כשתהיה סטייה מאוד ברורה אני אראה את זה. כרגע אני לא רואה את זה".
אם יעלה להצבעה החוק למניעת כהונת ראש ממשלה עם כתב אישום - תתנגד אליו?
"העמדה הבסיסית שלי היא שלא צריך להעלות חוק כזה. הסיכום היה שיהיה לנו דיון בסיעה וברגע שנכנסנו למשחק הסיעתי - כל מה שהסיעה תקבע אני אהיה מחוייב לה. אני שחקן קבוצתי, גם אם זה טיפה מנוגד לעמדות שלי.
"אני יודע שגם שאיילת (שקד, ש"מ) בדעה הזאת (מתנגדת, ש"מ), ואני יודע שראש הממשלה גם היה בדעה הזאת. הייתה לו שיחה עם גדעון סער אז אני לא יודע אם הוא שכנע אותו. הדיון בסיעה עוד לא התקיים. אם יש רציונל ויש היגיון ויש החלטה סיעתית אני יכול לחיות עם זה. אני נגד אבל לא מקובע. זה לא קו אדום".
בהמשך, כשיהיו בחירות, אתה רואה את עצמך מתמודד שוב ברשימת ימינה?
"כן. כשנכנסתי למפלגה, כשהחלטתי שאני הולך לדבר הזה, הסיפור זה להוציא את המדינה מהכאוס של עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות. אז התכנית הייתה להעביר תקציב, לקבל שקט תעשייתי ואז יהיה לנו זמן, בהערכה שלי שנתיים שלוש, לפעול. אז אנחנו צריכים לעבוד מול ציבור הבוחרים שלנו כדי לשקם את האמון שלהם בנו".
כל מה שהסיעה תקבע אני אהיה מחוייב לה. אני שחקן קבוצתי, גם אם זה טיפה מנוגד לעמדות שלי.
בנתיים הסקרים מראים שאתם לא עוברים את אחוז החסימה.
"היה פה מהלך דרמטי. גם אמרתי את זה לראש הממשלה, אתה הלכת, יצאת, ניגבת קצת את הבגדים ואתה ממשיך להסתער, אני עוד לא שם. אני צריך הסבר גם לעצמי וגם לציבור שבחר בי וזה לא היה. הציבור אמר 'עשיתם מהלך מטורף אבל תראו לנו שאתם נשארתם אתם ולא המרתם את הדת הפוליטית שלכם'. אני מסכים, תנו לנו זמן להוכיח את עצמנו ואחר כך תגבשו החלטה".
מהליכוד ומטעמו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.