שבוע לא קל עבר על מפלגת 'ימינה' בשבוע שעבר. 'חוק החשמל', זה שיושב ראש ועדת הפנים ואליד טאהא נופף בו כהישג מדהים למגזר הערבי, העמיד את הח"כים הימניים במבוכה, כשנאלצו להצביע נגד החלת החוק גם על ההתיישבות הצעירה ביו"ש. ראש הממשלה נפתלי בנט נתפס מתעמת בצורה מביכה עם הח"כים של הליכוד וצעק לעבר חברת הכנסת אורית סטרוק, עד לא מכבר שותפה נאמנה שלו, 'עופי לי מהעיניים'.
הישיבה בחורבות היישוב חומש, ששילמה לפני כחודש מחיר כבד ברצח של יהודה דימנטמן הי"ד, נמצאת תחת מתקפה של המינהל-האזרחי שמחריב ומשמיד כל מבנה חדש שרק מוקם שם. שר האוצר ליברמן מעלה מחירים בלי חשבון ומסרב לפצות את נפגעי מגיפת הקורונה/אומיקרון שהממשלה, כך מבינים כולם, איבדה את השליטה עליה; וברקע מרחפת התחושה שהשמאל בממשלה, ובראשם שר הביטחון בני גנץ, רוקמים תהליך מדיני מחודש עם הפלשתינים מתחת לשולחן.
שרת הפנים איילת שקד, מאבני היסוד של הממשלה, נערכה להתמודד עם טענות לא קלות כלפי הממשלה הבלתי סבירה הזו, שמעולם לא הייתה כמוה בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.
"מתווה החשמל מ-2014 חיבר רק כמה מאות בתים"
גברתי השרה, בשבוע שעבר עבר 'חוק החשמל', המאפשר חיבור חשמל לבתים שנבנו ללא אישורים, רובם ככולם במגזר הערבי. מנגד חבריך הצביעו נגד הסעיף שיאפשר מהלך כזה בדיוק גם להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, אלו שהצביעו עבורכם, אלו שאתם הנציגים שלהם.
"כל הקמפיין סביב חוק החשמל זה פייק אחד גדול. החוק הזה קיים בצו משנת 2014. החקיקה כעת המשיכה את הצו, באמצעות חקיקה ראשית, משום שרע"מ רצו להציג לבוחריהם הישג פוליטי. למה אף אחד מהאיחוד הלאומי או מהליכוד לא צעק ב-2014, או ב-2016?
"החוק, בניגוד לכל הפייק של הליכוד, לא חל על הפזורה הבדואית. משום שכדי שיחוברו בתים, הרשות המקומית צריכה להגיש תכנית כוללנית ומפורטת, והמבקש צריך לשלם עשרות אלפי שקלים כדי להסדיר את הבניה של הבית. לכן בעבר כמעט ולא השתמשו בחוק, כי בכל מקרה לבתים הללו יש חשמל. הם לא יושבים עם נר ועששית. הם מחוברים לחשמל באופן פיראטי. לאנשים אין 200 אלף שקל לשלם, אז הם לא מסדירים את החשמל. לכן קמפיין האופוזיציה זה פייק אחד גדול.
בניגוד לכל הפייק של הליכוד, חוק החשמל לא חל על הפזורה הבדואית
"ההבדל היחיד בין מה שהיה עד היום לבין החוק, הוא שבצו היה צריך שהתכנית המפורטת הייתה צריכה להיות מופקדת, ובחוק מספיק שהיא מוגשת. אבל זה לא משנה, משום שאדם שרוצה להתחבר לחשמל ולהסדיר את הבית שלו, עדיין צריך להפקיד סכום כסף גדול מאד לערבות".
אבל עובדה היא שחברת החשמל הקימה צוות מקצועי לטובת יישום החוק, ובהודעה שלה ציינה כי "על פי הערכות מדובר על עשרות אלפי מבנים בפריסה ארצית. בעבר יישמה חברת החשמל מתווה דומה לחיבור מבנים על בסיס המתווה שאושר בשנת 2014 והתבצע בהצלחה". כך נכתב בהודעת חברת החשמל.
"זה בדיוק העניין. המתווה של 2014 חיבר רק כמה מאות בתים. אם זה 'יישום בהצלחה' אז גם החוק ייושם באותו אופן.
"ראשי הערים המעורבות תמכו בחוק, כי זה יכניס להם כסף לקופה, יאפשר להם למדוד את הבית כמו שצריך, ולגבות מהתושבים ארנונה כמו שצריך. כי גם ככה מדובר בבתים פרטיים על אדמות פרטיות. אלו לא בתים על אדמות מדינה. מה עדיף, מצב בו הם גרים אבל לא משלמים? עדיף שיגורו וישלמו".
ועדיין העברתם חוק שמיטיב עם המגזר הערבי, אבל לא החלתם את החוק גם על ההתיישבות הצעירה ביו"ש.
"לא שכחנו את ההתיישבות הצעירה. שם צריך להסדיר בדרך אחרת, לא בחוק אלא בצו אלוף. זה תחת הסמכות של גנץ, ואנחנו איתו בשיח. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שר הביטחון כדי שזה יקרה.
"תקצבנו כבר את המהלך. שר הביטחון עובד בצורה הכי רצינית על הנושא. כל הקמפיין של האיחוד הלאומי היה חלול. הם יודעים היטב שהפתרון הוא בצו ולא בחקיקה ראשית. במשך 12 שנות שלטון נתניהו לא נמצא פתרון. עכשיו אנחנו קרובים. צריך לעבוד לא לדבר. ברבורים בעניין הזה לא יקדמו את החיבורים. אנחנו בשיח עם שר הביטחון בנושא הזה כל הזמן".
בציבור אף אחד לא שמע על כך.
"אם נתרברב על מה שאנחנו מצליחים להשיג, בסוף נשיג פחות. אני מעדיפה להשיג יותר. כדי שחיבור החשמל יתבצע בהתיישבות הצעירה באמת, הוא צריך להיעשות בשיתוף פעולה עם שר הבטחון".
את חושבת שאם היית כורכת את זה בחוק, זה לא היה עובר?
"אני חושבת שזה היה מסתבך ולא עובר, וששר הבטחון לא היה משתף עם זה פעולה. בסוף זו אחריות שלו ואני מאמינה שהוא גם רוצה לשתף עם זה פעולה".
כי גם בנוגע לישיבה באביתר היו הבטחות, וחבריך בקואליציה אומרים שבפועל זה לא יתממש.
"לגבי אביתר היו הבטחות, יש הסכם, ושר הביטחון וראש הממשלה צריכים לעמוד בהסכם".
הם יעמדו בהסכם?
"אני חושבת שהם יעמדו בהסכם".
למה חוק החשמל היה צריך לעבור בנוהל מקוצר בניגוד לעמדת היעוץ המשפטי של הכנסת?
"מי שאמור לנהל את הכנסת זה לא היעוץ המשפטי. מה שקרה למפלגת הציונות הדתית והליכוד זה דבר מעוות ומגוחך: הם רצים לבג"ץ כדי לנהל את הכנסת. הדגל הכי גדול של כולנו פעם היה שהיועמ"ש ובג"ץ לא צריכים לנהל את הכנסת. אני מעולם לא השתמשתי בבג"ץ. גם אני וגם יריב לוין וגם בצלאל תמיד אמרנו שאסור שבג"ץ ינהל את הכנסת".
למרות כל דבריך, התחושה בציבור היא ש'מכרתם לרע"מ את הנגב'.
"להיפך. דווקא עכשיו יש גם אובססיה ציונית להקים ישובים חדשים בנגב. במשך שנים רבות הייתה קונספציה במינהל התכנון ואצל ראש הממשלה דאז, נתניהו, שזה לא נכון להקים ישובים חדשים כי זה מבזבז שטחים פתוחים, וזה מבזבז כסף, וזה עוד תשתיות וכו'.
בחודשים הקרובים אביא הצעה להקים עוד 11 ישובים חדשים בנגב
"הכל נכון. אבל בנגב המצב אחרת. בנגב אנחנו צריכים לתפוס אדמות. אנחנו צריכים להביא אוכלוסייה חזקה לנגב. ולכן אביא בחודשים הקרובים הצעה להקים עוד 11 ישובים חדשים בנגב. את הראשון אני אביא כבר בעוד שבועיים – היישוב חנון בשדות נגב, ליד סעד, שיקלוט 500 משפחות חדשות, לחזק את עוטף עזה. נבנה עוד שורה של ישובים בבקעת ערד ובכל מיני נקודות אסטרטגיות בנגב".
תקימו יישובים, אבל אנשים לא רוצים לגור שם.
"לא מדויק. יש כמה גרעיני התיישבות שרוצים לגור בנגב. לדוגמה, גרעין חירן - קבוצה שיושבת 11 שנה בקרוואנים ביער יתיר. הם רצו להקים ישוב ולא נתנו להם מכל מיני סיבות. תוך חודש פתרתי את הבעיה, הם ניגשו למכרזים. השבוע נסגר המכרז".
"אנחנו מעדיפים להביא הישגים ולשתוק"
ישיבת חומש - נראה שהממשלה שבראשה מזכ"ל מועצת יש"ע לשעבר מתכנן לעקור אותה, דווקא אחרי הרצח של יהודה דימנטמן הי"ד. סגרו להם את המים, לקחו להם את החשמל תוך שימוש באלימות ויהרסו אותה בקרוב.
"אני מקווה מאד שהישיבה תמשיך. היא צריכה להמשיך לפעול. יש גורמים בצה"ל שדוחפים לפינוי הישיבה. אני חושבת הם התבלבלו. צה"ל צריך לרדוף אחרי מחבלים, לא אחרי אברכים.
"חומש זה סמל. העקירה של חומש בהתנתקות הייתה מעשה נפשע. כשרת משפטים בממשלת נתניהו, כמעט בכל שבוע העליתי לסדר היום של ועדת שרים לחקיקה את ההצעה של ח"כ דאז שולי מועלם, לביטול חוק ההתנתקות מצפון השומרון, ותמיד קיוויתי שאולי תהיה איזושהי הזדמנות מדינית ונתניהו ייתן לי להעביר אותה. אבל הוא תמיד מנע זאת.
"כעת צריך להיות ריאליים. עם ממשל ביידן אי אפשר להעביר את החוק. אבל צריך להשאיר את הישיבה ולשמר את הסטטוס קוו. השטח באחריות שר הביטחון. אנחנו מולו בשיח כל הזמן שהישיבה תישאר. סה"כ מערכת היחסים ביני לבין גנץ תקינה ואנחנו עובדים טוב בשיתוף פעולה. לא מסכימים על הכל ויש ביננו פערים ויש חילוקי דעות אבל מצליחים לעבוד ביחד.
"אני גם מנסה לחזק דברים שדווקא במשרד הפנים נדחקו לאחור. העברתי סכומים גדולים לכל הרשויות ביו"ש, סכומים שאף פעם לא עברו אליהם. הגדלתי את המענק לרשויות ביו"ש ל-140 מיליון שקלים. מדובר בגידול בסך המענק של 76% משנת 2020. ראשי המועצות פרסמו הודעות תודה.
"לא שיניתי שום דבר מעמדותיי ודעותיי, וגם לא ממעשיי. ראשי המועצות שעובדים מולי במשרד הפנים יודעים יפה מאד שאני מקדמת את ההתיישבות ואני שומרת על מה שחשוב לנו.
"לעבוד מול ממשל ביידן, ממשל דמוקרטי כזה, זה הרבה יותר מאתגר מלעבוד מול ממשל טראמפ. כשהוצאנו 3,300 יחידות ביו"ש כולל מקומות כמו הר ברכה, מעלה מכמש ובית אל, לא צייצתי, לא דיברתי ולא העליתי פוסט, כדי שכמה שפחות לעשות רעש ושיהיה נוח מול האמריקאים. זו המציאות שאנחנו חיים בה.
"ועוד דוגמה, הקידום של עטרות, זו שכונה של 10,000 יח"ד בירושלים. נתניהו מעולם לא העז לקדם לוועדה המקומית. אנחנו קידמנו אותה גם למקומית וגם למחוזית, ועכשיו זה ממתין לסקירת חוץ סביבה. קידמנו שני שלבים כשהאמריקאים פנו לבנט ואמרו 'איך נתניהו הצליח לעצור את זה ואתה מקדם?'"
אני מניח שלא מעט מהקוראים יזקפו גבות של תמיהה נוכח הדברים הללו.
"יש לנו הישגים, אבל אנחנו מעדיפים להביא תוצאה ולא להתגאות בראש חוצות, כי זה יכול ליצור בעיה מול האמריקאים או מול השותפים בקואליציה. אנחנו מעדיפים להביא הישגים ולשתוק. לא עושים על זה קמפיין ולא מתראיינים על זה בתקשורת. לא מעלים על זה פוסטים ולא מצייצים על זה. אני מקווה שבמשך הזמן ציבור הבוחרים שלנו, שהוא חכם ונבון, יסתכלו בסופו של דבר על מנעד ההישגים.
"בנינו ממשלה, העברנו תקציב, אנחנו מטפלים בבעיית הדיור, מטפלים בבעיית יוקר המחיה, העלנו את השכר של החיילים ובנות השירות לאומי, הכנסנו את החמ"ד לבסיס התקציב, הגדלנו משמעותית את התקציב למועצות האזוריות ביו"ש, אנחנו בונים ביו"ש בצורה יפה מאד יחסית לממשל דמוקרטי, אנחנו מקדמים את עטרות, עשינו החלטה היסטורית ברמת הגולן. את זה אני מקווה שיבינו".
גם רע"מ מתגאים בהרבה הישגים שלהם, ופעמים רבות הם גם לא שומרים על הסכם הקואליציוני. דווקא אתם שמחזיקים בתפקידי המפתח - ראשות הממשלה, ועדת הכנסת, יו"ר הקואליציה וכו' ואת ההישגים שלכם אתם מביאים 'כגנב בלילה'. איפה הקו האדום שלכם?
"רע"מ הצביעו בעד חוק בן גוריון ובעד חוק האזרחות. הם גם הצביעו בעד חוקים קשים להם. אז פעמיים הפרו, גם אצלנו הפרו. יום טוב כלפון לא הצביע נגד ההתיישבות הצעירה. באופוזיציה יש פריווילגיה לעשות מה שאתה רוצה אבל בקואליציה אנחנו חלק מהנהגת המדינה ומחויבים למשמעת קואליציונית. לא נעשה עד היום משהו שהוא מעבר קו אדום".
סמוטריץ' הציע לך עימות מולו על חוק החשמל. עמית סגל הציע להנחות את העימות. למה לא היית מוכנה לזה?
"אני לא אקיים עימות בתקשורת עם מי שלא אומר לי שלום במסדרון, נקודה. זה בנאדם שאהבתי אותו, הערכתי אותו ועבדתי איתו. שידבר בצורה מכובדת, ואז אולי אסכים".
"אני קוראת לחרדים להצטרף לממשלה"
סקרים שהתפרסמו לאחרונה מראים, שלגוש הימין-חרדים יחד איתכם יש יותר מ-61 מנדטים. אם אלו יהיו תוצאות הבחירות, תחזרו לגוש הימין?
"בוודאי! ברור שאני מעדיפה ממשלת ימין. אין מישהו במערכת הפוליטית שעשה יותר מאמצים ממני להקים ממשלת ימין. זו עדיפות הראשונה שלי ואם בעתיד תהיה כזו אפשרות אז ודאי שזו האפשרות המועדפת.
"אני חוזרת ומזכירה שבמערכת הבחירות לא העלנו בדעתנו שנקים ממשלה עם רע"מ. אני קוראת גם עכשיו לחרדים וגם לסמוטריץ' להצטרף לממשלה. לא הייתה להם בעיה עם השמאל. הייתה לסמוטריץ' בעיה רק עם הערבים. לסמוטריץ' לא היה איכפת לשבת יחד עם רע"מ, רק שהממשלה לא תישען על רע"מ. הם רק דרשו שרע"מ לא יהיו הקול ה-61. אז בבקשה שיצטרף לממשלה".
בתקופה האחרונה החלה עליית מחירים בתחומים רבים ויחד עם זה הוטלו מיסים כמו חד פעמי ומשקאות ממותקים. מה אתם יכולים להקל כלכלית אזרחי ישראל?
"מדינת ישראל היא מדינה מאד יקרה. צריך להגיד את האמת. הממשלה מנסה לעזור. הממשלה הזו העלתה ב-50 אחוז את שכר החיילים ואת שכר בנות השירות הלאומי. הכנסנו את התקציבים של החמ"ד לבסיס התקציב. בעיקר בגלל משבר הקורונה יש עליית מחירים בכל העולם.
אם בעתיד תחזור אפשרות של ממשלת ימין, בוודאי שזו האפשרות המועדפת עלינו
"אבל במדינת ישראל יש גם עליות מחירים בגלל המון רגולציה וביורוקרטיה שמכבידים מאוד על כל מי שיש לו עסק, ומה שאני עושה כאן במשרד הפנים ביחד עם אביר קארה (סגן שר במשרד האוצר; ע"פ) זה הפחתה משמעותית בביורוקרטיה והרגולציה של עסקים, בעיקר של עסקים קטנים ובינונים, אבל לא רק.
"לדוגמה: פעלנו שבהרבה סוגים של עסקים לא יצטרכו רישיונות עסק. אנחנו מבטלים דרישות של כבאות ושל משרד הבריאות. גם למפעלים גדולים עשינו הקלות משמעותיות בהליכי התכנון והבנייה. אנחנו מנסים לחתוך ברגולציה ובביורוקרטיה, ואני מנסה גם להוזיל עלויות העסקה של עובדים זרים. כל זה בסופו של דבר אמור גם להוביל להוזלת מחירים.
"אנשים לא מבינים כמה רע היה שלא הייתה ממשלה מתפקדת במשך שנתיים. משבר הדיור הוא הדוגמה הכי טובה לכך. בשנתיים שלא הייתה ממשלה שיווקו 50,000 דירות בשנה במקום לשווק 80,000 דירות, שזה המספר הנדרש. לכן נוצר גירעון של כמעט 60,000 דירות בשוק. השנה אנחנו שברנו את כל השיאים בישראל. שיווקנו 100,000 דירות. לא היה דבר כזה. בשנה הבאה אנחנו הולכים להעלות את המספרים.
"ביצעתי שורה של רפורמות וצעדים שאמורות לקצר גם את הליכי התכנון והרישוי, ואם אצליח לסיים אותם בחד עם הכמויות הגדולות שאנחנו עובדים עליהן, אנחנו נראה בוודאי עצירה של עליית המחירים".