אמנים בריטים פועלים להכניס את מחנה הפליטים הפלסטיני דהיישה שמדרום לבית לחם, לרשימת 'מורשת עולמית' של אונסק"ו.
העיתון הבריטי גרדיאן דיווח, כי בשולי תערוכת אמנות שנערכה בלונדון, מארגנות התערוכה, האמנית אלסנדרה פטי, והפלסטינית סנדי הילאל, הודיעו כי יפעלו שמחנה הפליטים דהיישה ייכלל כאתר מורשת שיבטא את "המורשת חסרת המדינה". לדבריהן, "הוא לא פחות חשוב מהעיר העתיקה המדהימה מאצ'ו פיצ'ו בפרו, ומרשים כמו הטאג' מאהאל בהודו".
ההגדרה 'מורשת', לדבריהן, מתאימה למחנה המייצג את "העקירה הארוכה והגדולה ביותר בעולם".
הבעיה שלהן היא שכדי שהמחנה יוכר ברשימת המורשת העולמית צריכה מדינה להגיש את הנושא לדיון באופן רשמי – ועד כה לא נמצאה מדינה כזו.
מחנה הפליטים דהיישה, ראשון מחנות הפליטים של הפלסטינים, הוקם מיד בתום מלחמת העצמאות, בשנת 1949, על שטח של 430 דונם, שנרכש בשנת 1943 בידי הקרן הקיימת לישראל, אשר התכוונה להקים בו יישוב יהודי ומפעל. בעקבות מלחמת העצמאות הועבר לידי האפוטרופוס הירדני על נכסי אוייב.
המחנה הוקם במטרה לאכלס זמנית 3,400 תושבי כפרים מן האזורים שממערב לירושלים ולחברון. לפי עדות תושבי המחנה, נקבצו בו פליטי 45 כפרים שנעזבו בעקבות מלחמת העצמאות. תחילה יושבו הפליטים באוהלים, ומשהפך מצב הפליטות לקבוע, בנה עבורם אונר"א באמצע שנות ה-50 מבני קבע קטנים בשטח 6 מ"ר. ברבות השנים הרחיבו תושבי המחנה את בתיהם או בנו חדשים ומשופרים תחתיהם, אך הצפיפות במחנה עדיין רבה, שכן מספר תושביו גדול פי שלושה מזה שעבורו נועד מלכתחילה. המחנה נמצא בטיפולה של עיריית בית לחם.