ביום רביעי שעבר קיבלה הכנסת החלטה היסטורית: ברוב של 71 קולות בעד ו-13 מתנגדים בלבד, בתמיכת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ובתמיכתו של רה״מ בנימין נתניהו, החליטה הכנסת כי היא תומכת בהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
ההחלטה נועדה להביע תמיכה ולקרוא לממשלה לפעול להחלת הריבונות באופן רשמי.
את ההצעה הובילו חברי הכנסת שמחה רוטמן, עודד פורר, דן אילוז ולימור סון הר מלך.
זאת הייתה פעם ראשונה מאז מלחמת ששת הימים, שמוסד ישראלי רשמי - לא שר, לא אדם פרטי, אלא מוסד ישראלי, קיבל החלטה בעלת תוקף, שקובעת שלא רק שיהודה ושומרון שלנו, אלא גם צריך להחיל עליהם את הריבונות הישראלית.
מאחורי ההצהרה עמדה מועצת יש"ע, שפעלה יחד עם ראשי הרשויות ביו״ש בחודשים האחרונים, מול חברי הכנסת, כדי לקדם את ההצהרה שתסלול את הדרך להחלטת ממשלה. "ברגע שנתניהו נכנס למליאה ומצביע בעד החלטה, שאומרת להחיל את הריבונות, זה דבר בעל משמעות דיפלומטית אדירה", אומר מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים.
למחרת החלטת הכנסת, ביום חמישי שעבר, התכנסה הנהלת מועצת יש״ע לישיבה מיוחדת ביקב גת שבקרני שומרון, בהובלת ראש מועצת קרני שומרון, יהונתן קוזניץ. זאת במטרה לגבש את שורת הצעדים המדיניים והציבוריים שיינקטו, על מנת להביא להחלת ריבונות בפועל.
אל הישיבה הצטרפו יו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ ויו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן, שפעלו לקידום ההצהרה בכנסת.
בישיבה החליטה הנהלת מועצת יש״ע פה אחד על דרישה ברורה מהממשלה – לקדם בהקדם החלטת ממשלה להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
כעת מתכננים במועצת יש"ע להפעיל לחצים על הממשלה, כדי שההחלטה ההצהרתית תיהפך להחלטה מעשית – החלת ריבונות ביהודה ושומרון. במועצת יש"ע עומדים בקשרים עם שרים בממשלה, שיתחילו לייצר לחץ מאוד מאוד משמעותי על נתניהו, כדי שנושא הריבונות יעבור כהחלטת ממשלה, ובהקדם.
בנוסף, בישיבה עלתה גם האפשרות לפתוח במאבק ציבורי, כולל הפגנות ושביתות כפי שמועצת יש"ע הוכיחה בעבר שהיא יודעת לעשות, אם יתברר שנתניהו מעכב את ההחלטה. אבל אלו עדיין פעולות רחוקות מאד, אם בכלל. במועצת יש"ע מאמינים שפעולות ההסברה ישיגו את המטרה בלי מאבק.
בנוסף מתכננים במועצת יש"ע להמשיך לפעול מול המימשל האמריקני, שלא יכשיל את המהלך. במועצת יש"ע מינו צוות של שלושה אנשים, שמטפלים בנושא: המנכ"ל עומר רחמים, ראש מועצת מטה בנימין ישראל גנץ, וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן.
אם עד כה נתקל הצוות בתגובה קבועה מפי בעלי השיח האמריקנים ברוח 'מי עוד חושב כמוכם בנושא הריבונות? אנחנו לא נהיה יותר ציונים מכם. תנו לנו החלטה ישראלית רשמית', הרי כעת מגובה הצוות בהחלטה ישראלית רשמית: החלטת הכנסת. כעת הם יכולים לומר לבני השיח האמריקנים: "יש החלטה רשמית, תצטרפו אלינו למהלך הזה".
המהלך של מקרון משחק לטובת הריבונות
המהלך של נשיא צרפת מקרון, להכיר חד צדדית במדינה הפלשתינית, סיפק למועצת יש"ע הזדמנות נהדרת לפעולה. ביום שישי שעבר טען עופר ברונשטיין, יועצו הישראלי של נשיא צרפת, כי ההכרזה על הכרה במדינה פלשתינית נבעה מההצבעה בכנסת על קריאה להחלת ריבונות ביו"ש. במהלך הזה מקרון 'דחף אצבע בעין' לטראמפ. מקרון ביקש להוכיח לטראמפ, ועוד על אדמת ארה"ב, שהוא יודע להוליך מהלכים בינלאומיים לא פחות טוב מטראמפ עצמו.
ומאחר שנשיא ארה"ב לא ידוע כאדם שמבליג נוכח עלבונות פומביים כאלו, גוברים הסיכויים להנחת בסיס לשיתוף פעולה עם מימשל טראמפ כנגד המדינה הפלשתינית ובעד ריבונות ישראלית ביו"ש.
בנוסף, גם אצל האמריקנים קיימת הבנה שמי שדחף את כל המהלך של מקרון מאחור זו הרשות הפלשתינית. בדיוק כפי שהיא דחפה את ההחלטות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי, והיא זאת שדוחפת את הסנקציות נגד ישראל.
עומר רחמים: "ישראל לא תוכל לעמוד מנגד בזמן שמנסים להכיר, גם אם באופן דקלרטיבי, במדינה פלשתינית ביהודה ושומרון. ולכן ישראל תצטרך לייצר גם מהלכי מנע וגם מהלכי התקפה כלפי הרשות הפלשתינית. ולכן מדובר כאן בהזדמנות מאוד מאוד גדולה".
גם לפיד וגנץ הבינו שלא מצביעים נגד ריבונות
הדרך להחלטה לא היתה קלה. תחילה היה מכתב יושב ראש הכנסת ושרי הליכוד לנתניהו, ערב נסיעתו לארה"ב, שהם תומכים בריבונות.
אבל החשש של מועצת יש"ע היו המפלגות החרדיות, שבדיוק שיחקו 'ברוגז' עם הקואליציה בגלל חוק ההשתמטות שלא הצליחו לקדם. הח"כים החרדים כבר החלו בהחרמת הצבעות, ונוצר החשש שהנהלת הקואליציה תרצה להוריד את ההצבעה הזאת מסדר היום. הפתרון היה ביצירת מחוייבות מאוד גדולה בתוך הליכוד להצבעה, והתחייבות של הח"כים בליכוד שהם יגיעו להצביע.
ביום שלישי שעבר, ערב ההצבעה בכנסת, משעות הערב המוקדמות, קיבלו חברי הכנסת מהליכוד עשרות טלפונים וּואטסאפים ומיסרונים, בדרישה להתחייב שהם מגיעים להצביע. כתגובה החל מבול של ציוצים של הח"כים ברשתות החברתיות, שבהם הם התחייבו בגלוי להגיע להצבעה. הדבר הזה בעצם יצר מחוייבות להנהלת הקואליציה להשאיר את הנושא הזה על סדר היום.
ברגע שזה קרה, גם החרדים התקשו להצביע נגד. כיוון שההצעה הוגשה בידי ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, נשמטה טענת הח"כים החרדים שמדובר במהלך ממשלתי. הם התקשו להתנגד למהלך שנמצא בקונצנזוס, ושבו גם המצביעים שלהם תומכים. זו היתה תנועת מלקחיים: הן לחץ על הליכוד להצביע בעד, והן החלטה משותפת של הקואליציה והאופוזיציה כדי למנוע מהחרדים להתנגד.
ביום ההצבעה, ביום רביעי, בסביבות 11 בבוקר, נפלה אבן הדומינו הראשונה: ש"ס הודיעה באופן רשמי שהיא תצביע בעד ההחלטה. החרם החרדי נשבר. מיד אחריהם הודיעו גם חברי הכנסת אייכלר ופורוש על תמיכתם. תמיכת נציגי 'אגודת ישראל' הובילה גם את נציגי 'דגל התורה' להצביע בעד.
וכאן היתה התפתחות נוספת: נציגי 'יש עתיד' ו'המחנה הממלכתי' הודיעו שהם לא ייכנסו להצביע – ובכך צמצמו את מספר המתנגדים. זה היה מסר ברור: גם יאיר לפיד ובני גנץ לא יכולים להצביע נגד ריבונות. כלומר, זה נהיה קונצנזוס ישראלי מאוד רחב.
המהלך האחרון היה שיכנועו של ח"כ עידן רול מ'יש עתיד' לתמוך בהצעה. בכך התחזק הקונצנזוס בכנסת בעד ההחלטה.
הצוות של מועצת יש"ע - רחמים, גנץ ודגן - חגג את הצלחתו במהלך הפרלמנטרי המבריק.
אבל נשאר עוד אדם אחד שהתנהלותו היתה חשובה מאד: בנימין נתניהו. ברגע שהתברר שהחרדים תומכים וח"כים מהאופוזיציה תומכים ויהיה להחלטה רוב משמעותי, ישבו אנשי מועצת יש"ע עם אנשי ראש הממשלה, והסבירו להם: אתם רוצים שהציבור יקבל את הרושם שביבי פחות ימני מאיווט ליברמן? הרי ליברמן הולך להצביע בעד. ונתניהו השתכנע להיכנס למליאה ולתמוך בהצעה.
זו היתה הצבעה של נתניהו – נגד נאום בר-אילן. זו הפעם הראשונה מאז אותו נאום, שנתניהו נקט במהלך משמעותי הסותר את הנאום ההוא. כעת אפשר לומר בשקט שנאום בר אילן, ובו אמירה חיובית של נתניהו בעד מדינה פלשתינית, הושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.