"הקושי לעצמאי בקורונה הוא לא רק כלכלי, אלא גם נפשי"

לא קל לפרנס משפחה בימינו. את העובדה הפשוטה הזו יודע כל מפרנס משפחה. קביעות בעבודה הפכה למצרך נדיר, שעות העבודה התארכו ויוקר המחיה יצר מצב שבו שתי משכורות סבירות מספיקות למשפחה אך בקושי. 

ואם לשכירים קשה, לעצמאים על אחת כמה וכמה, באין תלוש שכר מסודר בסוף החודש, באין הכנסה מובטחת, תוך התמודדות עם ביורוקרטיה ישראלית מחד ועם לקוחות לא מרוצים, או כאלה שמאחרים בתשלומים מהצד השני. וכמובן ההשקעה האדירה הנדרשת בשיווק עצמי. פקיד בבנק יכול להחמיץ פניו והלקוחות עדיין יגיעו, מורה בינוני ימשיך ללמד במערכת והתלמידים ימשיכו לבוא לבית הספר, אבל עצמאי חייב לדאוג כל הזמן לשמו הטוב ולחפש עוד ועוד לקוחות.

ועל כל אלו, נוספה בשנתיים האחרונות מגפת הקורונה על כל מוטציותיה. הנפגעים הראשונים היו העצמאים.

ארבעה אנשים שהקימו עסקים, שניים מהם שכירים לשעבר, מתארים את הקשיים של העובד העצמאי – אבל גם את היתרונות בכך. את הנזקים שהקורונה גרמה, וגם את היציאה מהם.

עורכת הדין מייצרת שוקולד

יערה קלמנוביץ (41), התחילה את הקריירה שלה כעורכת דין פלילית, ואז החליטה לעזוב את עבודתה כעורכת דין שכירה במשרד עורכי דין ולהקים עסק לייצור שוקולד שנקרא 'יער הקקאו'. במקום לייצג אנשים בבית המשפט, היא מכינה שוקולדים מיוחדים יחד עם עובדיה ומעבירה סדנאות למבקרים במקום.

יערה, למה בעצם עברת מעריכת דין להקמת עסק לייצור שוקולד?

"עורכי דין לוקחים משהו גרוע והופכים אותו לעוד יותר גרוע. כשאתה עושה שוקולד אתה לוקח משהו טוב והופך אותו לעוד יותר טוב".

עם איזה קשיים את מתמודדת כעצמאית?

עם איזה לא? כל הדרישות של הרגולציה. כל מיני רשויות שאף אחד לא מבין מה אלה רוצים ומה אלה רוצים. הרשויות דורשות מיליון דברים מכל עסק, ומעסק של מזון במיוחד, ואין התאמה בין הדרישות שלהם. כל אחד רוצה ממך משהו אחר. לדוגמה: משרד הבריאות רוצה שבעסק יהיו שני מסדרונות צרים: מסדרון חומר גלם ומסדרון תוצר מוגמר. אבל כיבוי אש רוצים מסדרון אחד רחב גדול, שהעובדים יוכלו לברוח במקרה של אש. דורשים שירותים לגברים ושירותים לנשים גם אם המפעל שלך מעסיק רק גברים או רק נשים, וגם אם בבית שלי יש רק חדר שירותים אחד. פשוט חכמי חלם.

"אם את מכינה לילדה שלך עוגה לגן, אף אחד לא מבקש ממך שום רישיון ושום דבר. אם את עסק את צריכה לעמוד באלף ואחת דרישות.

"אמרתי למשרד הבריאות: תראו לי את התקנות שאני צריכה לעמוד בהן, ואנסה לבדוק אם אני עומדת בדרישות. תנו לי מסמך כתוב. קיבלתי מסמך שהכותרת שלו היא 'טיוטה של הוראות לקבלת רישיון'. הם בעצמם קוראים לזה טיוטה. אין להם מושג בכלל על מה הם מסתמכים".

איך את משווקת את השוקולד? איך את מגיעה ללקוחות?

"בעיקר היה לי הרבה מזל. הקב"ה שומר עלי. כתבתי פוסט בפייסבוק ואנשים ממש אהבו את מה שכתבתי. הפוסט היה מאד ויראלי. אנשים שפגשו אותי אמרו לי 'את יערה מהפוסט בפייסבוק?'. הפוסט הזה יצר הד מאד גדול. ככה הבנתי שיש לי כח פרסומי, שפעם לא היה לעסקים קטנים. פעם היה צריך לבוא עם המון כסף מראש, אחרת אין לך סיכוי לפרוץ, אף אחד לא יכיר אותך. למשל,  לעשות שלטי חוצות.  פעם שאלתי כמה עולים שלטי חוצות. אמרו לי 70,000 לעשרה ימים. נבהלתי, רק שמעתי את הסכום, ברחתי מהם. היום אתה יכול לעשות פוסט בפייסבוק".

תקופת הקורונה עשתה טוב לעסק? 

"לגמרי, הגדילה אותו ממש. אחרי הקורונה בלי עין הרע גדלנו מאד מאד. היו לי ארבעה עובדים לפני שנתיים שלש, היום יש לי עשרים עובדים".

משרד הבריאות רוצה שבעסק יהיו שני מסדרונות צרים: מסדרון חומר גלם ומסדרון תוצר מוגמר. אבל כיבוי אש רוצים מסדרון אחד רחב גדול, שהעובדים יוכלו לברוח במקרה של אש 

למה לדעתך העסק גדל בתקופה הזאת? 

"אנחנו מאד חזקים בדיגיטל. אנחנו חזקים באון ליין וחלשים באוף ליין. יש עסקים באוף ליין – מכולת, מעדניה, סופרמרקט. ויש עסקים שהם באון ליין. לרוב העסקים אין חנויות אינטרנטיות, לחלק יש חנויות לא כל-כך טובות, מיושנות.

"בתחילת הקורונה עמדנו לסיים בניית אתר חדש שעבדנו עליו הרבה שנים - אתר מעולה, ממש, ברמה הכי גבוהה שיש. עם תחילת הקורונה עלה האתר החדש. יש הרבה עסקים שמוכרים למישהו שיש לו אתר אבל אני לא מכירה כמעט מפעלי יצור שאת יכולה להזמין באון ליין. אני ניסיתי להיות הכל: גם היצרן, גם המשווק וגם מי שמוכר בפועל. 

"בהתחלה זה יצא קצת עקום כי לא הגענו למספיק נפח פעילות. אתה לא יכול לעשות הכל, ושהכל יהיה טוב. אבל בקורונה כל השוק התערבב. חנויות נסגרו, עסקים מסורתיים החלו לנסות לפתוח אתרים ולעבוד און ליין. לנו זה היה כבר מוכן - גם מערך שיווק, גם מערך משלוחים, גם אתר חדש שעלה לאוויר.

"השנה אנחנו הולכים לסיים מחזור פי חמש ממה שהיינו ב-2019. זה די מדהים, תוך שנתיים לגדול פי חמש".

קודם היית שכירה, עכשיו את עצמאית. איזה הבדלים את רואה?

"לשכיר יש משכורת קבועה בסוף חודש. אם יפטרו אותו, יש לו פיצויי פיטורין ודמי אבטלה. עצמאים זה סיפור אחר לגמרי. אני מאכילה עשרים משפחות, ואם אני לא אעבוד נורא קשה ואקח אחריות, אז אני פוגעת באנשים האלה".

הקורונה סגרה את בית הספר

לעומת העסק של יערה שרק גדל והתרחב בתקופת הקורונה, יש לא מעט עסקים שחוו קשיים משמעותיים. על חלק מהקשיים האלה דיברה בראיון אלישבע רוזוויג, מנהלת בית ספר למחול לילדות ונערות בירושלים, בנימין ומעלה אדומים. בנוסף היא מנהלת ורוקדת בשתי קבוצות מקצועיות למחול, ומעבירה קורסי השתלמויות במחול למורות.

לדבריה הקושי הוא לא רק כלכלי, אלא גם נפשי. לאורך תקופת הקורונה היא בנתה תוכניות והשקיעה חודשים רבים בבנייה, ואז הכל קרס, כי בדיוק התחיל סגר, או יצאו תקנות חדשות שמנעו את קיום התוכנית שבנתה והשקיעה בעמל רב. השקעה אדירה בבניית תוכניות, קורסים ורישום תלמידים ירדה לטמיון, בעקבות השינויים הרבים שחלו בתקופת הקורונה. 

מספרת אלישבע: "אחד הדברים שהיו הכי קשים בקורונה, לי לפחות, היה חוסר הידיעה למה אתה עובד. את מכינה תוכנית, את בונה אותה, ותוך שניה יכולים להוציא תקנות חדשות ולהפוך אותה על פיה, ואת לא יודעת מול מה את מתמודדת. זה הגיע למצב כזה, שבשנה שעברה, אחרי שבספטמבר נכנסנו לסגר, פשוט סגרנו את בית הספר. אמרנו לעצמנו: 'די לא חוזרים, לא ממשיכים'. היכולת להתמודד עם התזזיתיות הייתה מעבר לכוחות שלי".

למרות הקשיים את בוחרת להמשיך להיות עצמאית. יש יתרונות בלהיות עצמאית?

"המון. קודם כל את עושה מה שאת רוצה. דבר שני: מתאים לכולם, אבל מי שיש לו ראש מאד גדול, והוא אוהב לרוץ קדימה, אז אין מי שיעצור אותו. אם יש לך רעיון אתה פשוט עף עליו. אתה לא צריך לקבל אישור מאף אחד. אתה לא צריך לבקש תקציב מאף אחד.

"אז נכון: לשכיר יש יציבות מאד גדולה, אבל עצמאי - אם יש לך ראש שאוהב פרוייקטים, ואני אוהבת פרוייקטים, אז אני פשוט עושה אותם, וזה משמעותי מאד מאוד מאוד".

"לקחתי הימור"

אהרון סרי (31), תושב רמת גלעד שבשומרון, עבד כנהג משאית שכיר. לפני כחצי שנה הוא עזב את עבודתו ופתח עסק עצמאי כנהג משאית. התחום נשאר אותו תחום, אבל במקום לקבל רכב מהעבודה ולקוחות, הוא צריך לממן את הרכב ולחפש בעצמו אחר לקוחות. אז למה הוא עשה זה? "לקחתי הימור", הוא עונה. "עזבתי עבודה עם תנאים נוחים שנותנים לי שקט, עבודה שבה אני לא צריך להתעסק עם כאבי ראש, אלא אני נטו בא ועושה את העבודה, והלכתי להיות עצמאי".

למה?

"כי אני מרגיש שאני לא ממצה את עצמי מספיק בתור שכיר. אני מרגיש שלהיות עצמאי נותן יותר משמעות לעבודה שלי.

"היו הרבה אנשים שאמרו לי 'אל תעשה את זה, לא כדאי לך. מה אתה צריך את הדבר הזה על הראש שלך?' אני עשיתי את זה כדי שארגיש שאני ממצה את עצמי יותר, ושאני באמת עושה - כלומר בונה משהו שאני עשיתי, משהו של עצמי. 

להיות עצמאי זה הרבה הוצאות. עד עכשיו עבדת כשכיר, באת, עבדת, קיבלת תלוש. עכשיו צריך לקנות משאית, לפתוח תיק, לשלם לרואה חשבון – הרבה עלויות.

"אכן זה הימור. זה לא פשוט, זה לא קל. היו ימים שהייתי בבית ולא עשיתי כלום, כי אנשים עוד לא הכירו אותי. גם היום זה קורה מדי פעם. מצד שני צריך לעבוד המון שעות רצוף, וגם זה קורה לי מדי פעם".

היו לך לקוחות שלא שילמו?

"קרה שעשיתי הובלות והמזמין לא שילם אגורה על עבודה של יומיים".

 

אז מה עושים? 

"מה עושים? כפרת עוונות. זה מאד מתסכל. ככה לומדים את המציאות".

הבנו את הבעיות. איזה יתרונות יש בלהיות עצמאי?

"אתה עובד בשביל עצמך. אתה לא נשאר במקום אחד. אתה לוקח הימורים, מוציא קצת כסף. כנראה גם שאנשים עובדים עליך קצת או מנצלים אותך קצת. אין מה לעשות, אבל לפחות אתה גם לומד מזה. אתה לא נשאר מקובע במקום הנוח שלך. צריך להתאמץ קצת יותר כדי להצליח יותר בחיים, וגם זה נותן יותר כח לעבוד - כשזה העסק שלך". 

לא רוצה עוד כסף, רוצה עוד עניין

צביקה טרבלסי (58), היה בעל חנות בגדים במרכז פתח תקווה במשך הרבה שנים. היום הוא בעל חנות אינטרנטית בשם 'עליזה מרקט' שמוכרת תבלינים. במקביל הוא מנסה להתפתח באפיק נוסף של שיפוץ דירה לקראת מכירה. לאורך השנים הוא חווה הצלחות אבל גם משברים, לכן ניסה לעבור לאפיק הבטוח יותר ולהיות שכיר, אבל תמיד מצא את עצמו שוב חוזר להיות עצמאי. 

"עצמאי קודם כל זה אופי", הוא מתאר. "לא כל אחד יכול להיות עצמאי. אני אישית לא מסוגל להיות שכיר. לא מסוגל לחשוב על זה שאני עובד בשביל מישהו ולא מקבל את התמורה שמגיעה לי, ואם אני אעשה את זה לבד זה יהיה יותר טוב.

"להיות עצמאי זה הימור. אני בדיוק בשלב של פתיחת עסק חדש ואני מתלבט מה לפתוח, איך לפתוח, כמה להשקיע, מה נכון יותר. כל יום מחדש אני מתלבט.

"חשבתי על זה פעם, על הטייקונים כמו רמי לוי ונוחי דנקנר. בן אדם שואל את עצמו: מה הם צריכים עוד? אבל זה לא נכון. אתה לא רוצה עוד כסף. אתה רוצה עוד עניין. אתה מייצר עוד ועוד ועוד. מי שמצליח ונהיה טייקון, עדיין צריך לקום בבוקר ולעשות משהו".

עם איזה קשיים התמודדת כעצמאי?

"קודם כל, אני עדיין מתמודד ברמה הכלכלית. כל הזמן אתה בסוג של חרדות. לפני חודשיים והרווחתי 10,000 שקלים, אבל מאז אין לי הכנסה, ואני צריך לחיות מה-10,000 שקלים הללו עד שתיכנס לי ההכנסה הבאה. יכול להיות שההכנסה הבאה שלי תהיה 100,000 שקל, אבל אני לא יודע מתי היא תגיע. כל הזמן אתה בסוג של חרדה. כל ההתנהלות של עצמאי שונה לחלוטין מהתנהלות של שכיר, כי אין לך קרקע יציבה. נקווה שגם מחר יהיה טוב".