רצח רבין: קריסת התיאוריות

לפני 26 שנה בדיוק, למעלה מרבע מאה, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ודמו עדיין רותח ומפלג את העם. רבים מאוד, כ-25% מכלל הציבור, על פי סקרים, מאמינים בתיאוריות הקונספירציה, ולפיהן הרוצח האמיתי איננו יגאל עמיר שהורשע בדין ברצח רבין.

תיאוריות הקונספירציה רבות ומגוונות, וחלקן גם מתיישבות במבט ראשון על הדעת. גילוי נאות: גם מדור זה אימץ במשך שנים 'עובדות', בדבר אמיתות גירסאות הקונספירציה; שהשורה התחתונה שלהן היא, שלא עמיר הוא הרוצח.

התיאוריה המובילה האשימה את השב"כ, בביצוע הרצח - אם כפשע מתוכנן מראש, ואם כניסיון לחפות על פאשלות במערך האבטחה. תיאוריה אחרת גרסה ששמעון פרס הגה את הפשע לאחר שהבין שרבין מתכון לחזור בו מתכנית אוסלו; והיו גם תיאוריות בדבר מעורבותם של אירגונים בינלאומיים שונים ברצח.  

אבל בשלב מסויים התפכחתי. למרות כמה טענות משכנעות, כמו למשל קבורתו בחשאי של 'סוכן השב"כ' יואב קוריאל ז"ל, או הצילומים חסרי הפשר לכאורה שביצע הצלם החובב רוני קמפלר מגג בניין העיריה ועוד. באותו שלב הבנתי, שכל עוד יגאל עמיר עצמו אינו טוען לחפותו, ואינו נאחז בתיאוריות הקונספירציה למיניהן, אין טעם שאחרים יעשו למענו את העבודה. אם הוא מודה בפה מלא שהוא הרוצח, מה לנו לחפש בסבך הקונספירציה? "אין אדם משים עצמו רשע", ואם בכל זאת הוא משים עצמו רוצח, הלוא דבר הוא!

הרצח וההחמצה

אבל איפשהו באונה האחורית עדיין רחשו תיאוריות קונספירציה. ככלות הכל, התיאוריות הללו נשענות על טיעונים כבדי משקל: ההתראות בפי ראש השב"כ על "תימני קטן, בעל שיער שחור מקורזל", פשר ההתייצבות הבלתי הגיונית של הצלם קמפלר על גג בנין העיריה למשך שעות; עדותו של המורה מרים אורן על כך שבעת הירי רבין בכלל כבר היה בתוך רכבו – וכן הלאה.

'העובדות' הללו ניסרו בחלל ולא נתנו מנוח. עד שנכנס לעובי הקורה הרב נתנאל אלישיב, מחנך בכיר בישיבת 'בני דוד' בעלי, שמאחוריו חמישה ספרי יהדות והגות. הוא הקדיש שנים למחקר מעמיק, עקב בצד אגודל, בפרשת הרצח, ראיין עשרות בני אדם, הסתגר בארכיונים – והגיע למסקנה חד משמעית, שכל תיאוריות הקונספירציה הינן הכל הבלים ורעות רוח.

אלישיב, איש הימין הלאומי, הוציא לאור, ממש ביום השנה ה-26 לקטסטרופה, את השישי בספריו: "ההחמצה: רצח רבין והשלכותיו מזווית ימנית ממלכתית", (הוצאת נגה, 415 ע'). הוא, והגיע למסקנה חד משמעית המפריכה את התיאוריות למיניהן. 

ואף זאת הוכיח, שבמקביל לטיפוח תיאוריות הקונספירציה הימין, ניצלו חוגים בשמאל הקיצוני בזדון לב, את הרצח הפוליטי הזה להכפשת הימין. "שלושה כדורים ירה יגאל עמיר לא רק בגבו של רבין, אלא גם בגבה של ראשית צמיחת גאולתנו" – לאמור: הימין שוחר ראשית צמיחת גאולתנו, יצא מן האירוע הטראומתי וידו על התחתונה; בעטיו נפגמה האחדות ומתעכב הליך הצמיחה המופלא הזה. 

אלישיב לא מניח אבן שלא הרים. לא היתה סוגיה שלא חפר בה לעומק. והתוצאה, 400 עמודים מרתקים, קריאים, זורמים. שמם 'ההחמצה' מְכַוֵּן להחמצת ההזדמנות ההיסטורית להגיב לאסון הנורא בהגברת האחדות בעם, בדרך העולה בית אל.   

ה'החמצה' סוקר את הביוגרפיה המרתקת של הפלמ"ח'ניק יפה הבלורית והתואר, מבלי לפסוח על פינות מצולקות כמו פרשת אלטלנה, ההתמוטטות ערב ששת הימים והחיבה לטיפה המרה. הספר מרחיב לתאר את מסכת האיבה העמוקה שהתפתחה בשלהי המאה שעברה בין רבין לבנימין נתניהו, מרגע המרפסת בכיכר ציון וארון המתים בצומת רעננה, דרך הזילזול התהומי של רבין ביריבו הצעיר. אבל אלישיב אינו שוכח גם לשבח את מעורבותו העמוקה של רבין להצלת קבר רחל מידי הפלשתינים, פעילותו למניעת פינוי חברון ונצרים וכדומה, התנגדותו למדינה פלשתינית – וכל זה ממש ערב הרצח הפוליטי בכיכר.  

סופן של התיאוריות

ומכאן, לתיאוריות הקונספירציה. אלישיב בחן ובדק גנזי נסתרות בפלס העובדות וההיגיון הישר, וחפר לעומק בתיאוריות שהעלו ברי חמיש, נתן גפן, פרופ' אריה זריצקי, הפיזיקאי נחום שחף, ועוד. כל טענה פורקה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים אותה, והוא מפריך את כולן. 

מצד שני מייחס אלישיב רמת שיכנוע גבוהה לסרט של יואב לימור בשלהי 2020, ולמיסמך רשמי שפירסם פרופ' ברבש באותה עת; לצד מימצאי שיחה של פעיל הימין נועם פדרמן עם עמיר, שהתעקש לטעון שהוא היורה, הוא הרוצח, הוא ולא אחר. על כל אלה בזק אלישיב קורט של הגיון צלול – ורקח הוכחות ניצחות לקריסת שלל התיאוריות. "הבעיה היא שרוב משוכנעי תיאוריות הקונספירציה, לא נחשפו לחומרים שפורסמו, וכך הן חיות וקיימות בדעתם". 

ב'ההחמצה' מונה אלישיב 14 'הוכחות' שבפי חסידי התיאוריות – ומרסק את כולן: הצילומים של קמפלר, כניסת עמיר בידיעת השב"כ לאזור הסטרילי, עדותה של אורן ש'לנגד עיניה' נכנס רבין לרכב לפני היריות, הנסיעה לביה"ח שנמשכה למעלה מ-20 דקות, הקריאות 'סרק סרק', החור בדף ה'שיר לשלום', פרופ' היס, סרטו של נפתלי גליקסברג, פרשת מותו המסתורי של קוריאל ועוד.

"אנשים השקיעו כל מרצם להוכחת הקונספירציה", מקעקע אלישיב, "אבל המידע שאספו לא מתקרב לרף המינימלי".

מבחינתי, זה מספיק. אני עם תיאוריות הקונספירציה גמרתי.