1. היום קוראים להם קפלניסטים. חברי המנוח פרופ' ברוך קימרלינג העניק להם את התואר – אחוס"לים: אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים-ציונים. לפני שהמציא את התואר הזה, קראו להם סתם שמאל סוציאליסטי, שסגד מתוך עיוות נפשי לדמותו של רוצח ההמונים סטאלין ימ"ש, עד כדי הגדרתו של הקצב מן הקרמלין, מחרב יהדות ברית המועצות, כ'שמש העמים'.
הביטוי אחוס"לים שהמציא קימרלינג (בנערותנו היכרנו כשכתבְנו שנינו ב'מעריב לנוער'), חוקר הסוציולוגיה של הפוליטיקה, נועד לשמש מקבילה עברית למונח הלקוח מהפוליטיקה האמריקאית – WASP. ביטוי זה תיאר בתמצית את זהותם ובעיקר מוצאם של אנשי ההגמוניה הפוליטית, הכלכלית, התרבותית והצבאית של ארה"ב: - White, Anglo-Saxon, Protestant לאמור: לבנים לפי צבעם, אנגלו-סקסים לפי מוצאם ופרוטסטנטים לפי דתם. הוואספיות שלטה שם בכיפה, עד שהודברה לימים והעבירה נכסיה לידי אמריקנים אחרים.
2. כך דרכו של עולם. גם בארה"ב, מכוחו של תהליך דיאלקטי היסטורי בלתי נמנע, פינו הוואספים של ההגמוניה הוותיקה את מקומם להגמוניה חדשה. ההיסטוריה מלאה מאבקים כאלה, שסופם ניצחון חד צדדי של ההגמוניה החדשה. גם אם לפעמים כרוכים חילופי המשמרות בעריפת ראשים, לא עלינו.
דוגמה טובה לכך היא המהפכה הצרפתית, שבמהלכה (בשנת 1879) נערפו ראשיהם של המלך לואי ה-16 והמלכה מרי אנטואנט. כבכל מהפכה, נתפסו תחילה המהפכנים, מנופפי סיסמת 'חירות, שיוויון, אחווה', כמערערי סדרי בראשית, אך לימים הפכו למופת למאבק פוליטי צודק. עד כדי כך שמועד הישגם הראשון, כיבוש הבסטיליה, ב-14 ביולי, הפך ליום העצמאות של הרפובליקה הצרפתית.
3. כל ההקדמה הזו באה לומר, שהמשבר הפוליטי חוקתי שאנו שרויים בתוכו, שהחל עם מחאת הקפלניסטים והגיע לשיא עם המאמץ לטרפד מינויו של זיני לראש השב"כ, אינו אלא מהדורה חדשה של מאבקי ההגמוניה הישנה, הקפלניסטית, האחוס"לית, על מעמדה ועל פחדיה התהומיים לנוכח עליית כוחה של הגמוניה חדשה האמורה ליטול את השלטון לידיה.
והם, ככל שהדבר ביכולתם, לא יתנו לזה לקרות, אף שהמערכה שלהם אבודה מראש. במערכה הזו נוטלים חלק כל זרועות ההגמוניה הישנה: היועמ"שית, מערכת המשפט והתקשורת, וגם אישים מטורללים דוגמת השופט יורם ברוזה מבאר שבע ("הדתיים אשמים בשבעה באוקטובר", "דתיים גרועים מהחמאס", "לא רוצה לראות חיילים חובשי כיפה") או מנהיג 'הדמוקרטים' יאיר גולן ("מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב").
4. במדינת הגמדים חברו יחד הקפלניסטים ושאר אנשי ההגמוניה הישנה, לטירפוד מינויו של הסמל הכי מובהק של ההגמוניה החדשה, אלוף דוד זיני, לתפקיד ראש השב"כ. זיני הוא האישיות הכי אנטי וואספית עלי אדמות, ולסיכול מינויו חוברים לאחוס"לים מקפלן כל שאר החוששים מעליית כוחו של הציבור המסורתי/הדתי/החרדי, שלמרבה חששם 'גונב להם את המדינה'.
לא עזרה לו, לציבור הסרוג והמסורתי, אפילו העובדה שהוא 'תרם' יותר ממחצית נופלי מלחמת ה-7 באוקטובר. במקום להוקיר ציבור זה על החינוך הציוני שהיקנה לילדיו, מגדפים אותו בעיצומו של המאבק בכינוי 'אוכלי מוות'.
5. בעיניהם מייצג זיני את כל הרע: גם מזרחי, גם דתי חרד"לי סרוג, גם מתנחל בגולן, גם אב ל-11 ילדים, גם בן של רב, גם לוחם ומפקד נערץ.
אבל מה שמרתיח יותר מכל את האליטה השוקעת, הן שתי אמירות של זיני, שנשלפו מהבוידעם: טענתו שאין שום סיכוי לשלום בטווח הנראה לעין בשל איבתם התהומית של הערבים; ושהכרעת החמאס וחיסולו הם יעד ראשון בדרך לניצחון, אפילו לפני שיחרור החטופים.
אמירות אלה הן תמונת ראי הפוכה לתפיסותיו הפייסניות של בר, שהפך מאז אוקטובר והערכות הכזב 'החמאס מורתע', לראש השב"כ הכושל ביותר בתולדותינו. לא שרונן בר לא קיבל לפני טבח אוקטובר את נתוני האמת, אבל התמכרותו לשקט פירשה אותם הפוך מהפרשנות של זיני, שעל בסיס אותם נתונים הזהיר כבר חצי שנה לפני אוקטובר על הסכנה שבכיבוש יישובים ישראליים.
זהו אותו בר ששיכנע את נתניהו והקבינט שכסף קטארי ירסן את תאוות הרצח הבלתי נשלטת של החמאס. זהו אותו בר שהזהיר ללא הרף מפני עליית יהודים להר הבית, ועשה הכל לסיכול תפילות יהודים והשתחוויותיהם מול פני הקודש (כשהמציאות בשטח כיום, שוב הוכיחה שאין שחר לתחזיותיו).
6. וכאן טמון החשש של האחוס"לים, שזיני יהפוך את הקערה על פיה, כשיקבע שלא נערי הגבעות (שהתנהגותם, ייאמר בבירור, אינה ראויה), הם האוייב האמיתי; ושהאוייב האמיתי הם הפורעים החמאסניקים שממזרח לקו התפר במרכז הארץ, מול כפר סבא. דעתם של האחוס"לים אינה סובלת 'עיוות' שכזה. ראו עדותו של נצ"מ אבישי מועלם, על הוראות שקיבל מהשב"כ לעצור נערי גבעות גם ללא סיבה.
דוד זיני כראש השב"כ יהיה אמנם האיש הראוי במקום הראוי, אבל האחוס"לים יעשו הכל כדי לסכל את מינויו. הם כבר החלו בכך באמצעות היועמ"שית (גילוי נאות: בראשית דרכה דווקא צידדתי במאבקה לטוהר המידות במערכת הציבורית, אך זה התגלה כיום כמאבק לטוהר האחוס"ליזם). לזיני כל הנתונים שתורמים לסיכול מינויו: הוא אינו שייך לחוג מקורבי היועמ"שית, ואפילו, נעבעך, מתעב את הקפלניסטים.
ומה הוא כן? - הוא מזרחי שמוצאו צפון אפריקאי, סרוג; בנו ונכדו של רב ידוע, שגם דודו הוא רב, ראש ישיבת הסדר ולשעבר ד"ר למתימטיקה בטכניון ורב הטכניון; והוא בן בכור למשפחה מרובת ילדים (10 שיחיו); ואבוי, מתנחל ברמת הגולן ואב למשפחה בת 11 ילדים; ולא זו אף זו: מין 'משיחיסט' שמאמין בגאולת ישראל ובהיותנו בימי אתחלתא דגאולה; והנורא מכל – בוגר 'תלמוד תורה' בירושלים, בוגר הישיבה התיכונית חיספין, וישיבת שבי חברון (כן, בחברון, רח"ל) ומכינת קשת יהודה בגולן.
זיני אינו רק איש תורה אלא גם לוחם נועז. ספרא וסייפא. בגיל 22 התגייס לסיירת מטכ"ל והשלים מסלול מפרך עם צעירים ממנו ב-4 שנים. שימש מג"ד ומח"ט מהולל ביחידות היותר קרביות, הקים את חטיבת הקומנדו המהוללת וגם את חטיבת החשמונאים למתגייס החרדי, ואבוי – וזה לא יסולח! – חזה חצי שנה מראש את טבח ה-7 באוקטובר, מול תיזת 'החמאס מורתע'.
7. אז עכשיו ברור לגמרי מדוע זיני אינו ראוי להיות ראש השב"כ. עם רזומה מפוארת שכזו, הפוכה לחלוטין משל רונן בר, הוא הופך אוטומטית ליעד מועדף לחיסול, במלחמת המאסף של האחוס"לים.