לפני 85 שנה, זיהה המנהיג הנודע ברל כצנלסון את מחלתו האימונית של העם היהודי, שמחוללים נגיפי השנאה העצמית הרוחשים בקרב העם. 1,866 שנה קודם לכן, בשנת חורבן עיר הקודש והמקדש, כינו חז"ל את התופעה שנאת חינם. ברל טען שמחלת השנאה העצמית המכרסמת בנו, חמורה יותר משנאת חינם.
היה זה בהופעתו בעצרת באיצטדיון תל אביב, ב-1 במאי 1936. מול ההמונים הוא זעק מנהמת ליבו: "היש עוד בעמים עם, אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם... הוא בזוי ושנוא?" שאלה נוקבת, ללא ספק.
הסרוגים הם גדולי מנאצי בנט
החודש שחלף מאז נבחרה הממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט, הזכיר מאוד את חיידקי השנאה העצמית, שזיהה ברל. ישנם כמובן רבים בציבור – בוודאי כל מצביעי הליכוד ומפלגות 'הציונות הדתית' והחרדים, שאין דעתם נוחה מהרכבה ומהלכיה של ממשלת בנט-לפיד, ואפשר בהחלט להבין את המבכרים את המשך שלטונם של נתניהו-החרדים, על פני ממשלה שיש בה אחדות של שמאל-ימין-ערבים (בשלב זה צפויה עכשיו להישמע תגובה פבלובית אוטומטית: מחבלים! האחים המוסלמים! – מפי אלה, שלא צייצו חצי מילה כשנתניהו הכשיר את רע"מ).
זכותם המלאה למחות, להתנגד. לגיטימי. אבל מניין השנאה התהומית, עם קצף על השפתיים, כל אימת שמישהו מזכיר את שמם של בנט ולפיד? מניין השנאה המבעיתה, הנוקבת עד השיטין?
במרוצת חודש זה נחשפתי לתופעה מדהימה, בלתי נתפסת: מעבר לליכודניקים, לסמוטריצ'ים ולעסקני הגידוף החרדים, שאיבתם לממשלה מובנת לגמרי, מתייצבים בראש מחרפיו של בנט דווקא אנשים סרוגים. אני מזהה אותם בליכוד, במערכת 'ישראל היום', בבתי הכנסת ובמסגרות אחרות שבהם נפגשים הסרוגים.
התופעה מדהימה: יותר מאשר החרדים (שניתוקם מהברזים לא נותן להם מרגוע ופיהם אינו חדל מלגדף ולחרף)), ויותר מאשר הליכודניקים (שמתקשים להבין מדוע ראש ממשלה יכול וצריך שיילך אחרי 12 שנות שירות) - הסרוגים הם גדולי מנאצי בנט.
ואני דווקא חשבתי, שכשניצבים לפני האזרח הסרוג שני ראשי ממשלה, בעבר ובהווה, טבעי הדבר שיחבקו את מי שקרוב יותר אליהם: זה שאינו אתאיסט, זה שמבקר בבתי הכנסת (בתשעה באב האחרון הופץ תצלום בו בנט קורא קינות בישיבה על הארץ; מתי ראינו תמונה כזו עם נתניהו?), זה שאתה כן יכול לאכול על שולחנו ללא חשש, זה שילדיו לומדים בביה"ס הממ"ד. אדם כמוך.
אפילו הרב אבינר, שאינו חשוד באהדת השמאל והערבים, התלהב עם היבחרו של בנט: "הממשלה החדשה אינה המיטבית. אבל איננו נמצאים בשמים, אלא בארץ שיש בה סיבוכים. משמח מאוד שלראש הממשלה יש כיפה, דבר היאה מאוד למדינה יהודית... יש על מה לשמוח". נכון שהרב אבינר חזר בו (בלחץ הסביבה?), אבל בעידן הדיגיטלי אי אפשר למחוק את השמחה הראשונה שהתפרצה מליבו כששמע על בחירת בנט.
שנאת הציבור הסרוג כלפי ראש הממשלה הסרוג הראשון בתולדות ישראל, שמתעטף בטלית ומניח תפילין מידי בוקר, שדומה בכל לסרוג המצוי (פרט אולי לגודל הכיפה), מנומקת בק"ן טעמים. לא ניכנס לכולם, אלא רק לבולט שבהם: "הוא רימה את בוחריו". זו הטענה המרכזית.
סהדי במרומים, ועם יד הלב, אני מצהיר בשבועה, שבחודש שחלף מאז הקמת הממשלה פגשתי עשרות רבות, אולי מאות, של סרוגים. את אלה שטענו כנגד 'הנוכלות של בנט' שאלתי אם הצביעו בנט, ורק שניים מהם (!) טענו שהצביעו בנט והם חשים עצמם מרומים. כל השאר הודו שלא הצביעו בנט. אז איזה טענות יש להם כלפיו? הוא רימה אותם?
כל הסרוגים הללו מעדיפים לסגוד לאיש שבז במופגן לכל הערכים הדתיים שלהם, שהתנהגותו הדתית רחוקה 180 מעלות מהתנהגותם האישית, ומצד שני הם אלה שבועטים במי שהכי דומה להם. איך אמר ברל? "הגיעו לידי סילוף כזה"...
ואל תספרו לי ש"בנט מכר הכל לשמאל ולערבים". זוהי קלישאה חלולה שאין בה בשר של ממש. נכון שיש התפשרויות פה ושם (כפי שרש"י מלמדנו לגבי הפסוק בפרשתנו: "ועשית הישר והטוב"), אבל בוודאי ובוודאי לא מכירה כללית, שמצויה רק בדמיונם של יריביו שלא בחרו בו מראש.
ויש גם כאלו שדווקא מרוצים
בפגישות לא מעטות, מקריות, עם סרוגים למיניהם, הצהירו רבים בגאווה שהצביעו בנט, ואין להם טענות כלפיו. תשמעו סיפור: בחדר הכושר בעיר מגורי התאמן על הליכון יהודי מוכר, דוקטור, סרוג (שכל חייו הצביע ליכוד), אשר במאמריו בתקשורת וציוציו ברשתות, הציב עצמו בראש מחנה מנאצֵי בנט. עמדנו והתנצחנו בעודו על ההליכון. להפתעתנו מצאנו בהליכון הסמוך מתאמן סרוג נוסף, ד"ר א. ל., הייטקיסט בכיר, וציפינו שיכריע בינינו. לא הכרתי את דעתו, מפני שמאז הבחירות לא נפגשנו.
האיש ניגב זיעתו ואמר: "אני מרוצה. הצבעתי בנט ואין לי ביקורת. השרים ענייניים ורציניים מאוד. והחרדים בחוץ. אין טענות. הצבעתי בנט, קיבלתי בנט, וזה מה שרציתי".
ידידנו לא ידע את נפשו מרוב תדהמה. התיזה הארסית שלו התפוצצה, לנגד עיניו.
מותר לבקר את ממשלת בנט, ואפילו בחריפות. אבל מניין שואבים דווקא הסרוגים את השנאה התהומית הזו, לבן דמותם בנט, שהיו לכאורה צריכים לשמוח עימו? מאיפה השנאה התהומית, חסרת הגבולות? מה מקור ה'סילוף כזה', שכל מה שעושה בנט, לא חשוב מה, הוא בזוי ושנוא מלכתחילה? מי יוכל לפרש את מקור מעיינות השנאה הסרוגה לראש הממשלה הראשון שהוא עצמו סרוג ושומר מצוות?
ברל כבר השיב על כך: שנאה עצמית. ירחם השם.