1. חג השבועות סומן במערכת הפוליטית כדד ליין של המפלגות החרדיות. הרבנים החרדים שומעים כבר חודשים ארוכים מחברי הכנסת והשרים החרדים כי נתניהו לא מקדם את החוק שיגן על בני הישיבות מאימת הגיוס לצה"ל, חוק אותו הבטיח להם כל כך הרבה פעמים. ולאחר שחברי הכנסת החרדים הרגישו שהאיומים שלהם לא עוזרים, הם החלו השבוע בנקיטת צעדים שלשיטתם ילחיצו את נתניהו.
כך נחשף בתקשורת, כי האיש החזק בחסידות גור, מוטי בבצ'יק, נפגש השבוע עם יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ. לפי הפרסומים השניים דנו על הצעות אי האמון שעל הפרק. מיטיבי הלכת זוכרים, כי גם לפני שנה, השניים נפגשו וגם אז 'במקרה' הדבר נחשף בתקשורת.
השר גולדקנופף מנסה לשכנע את חבריו לצאת מהממשלה, אך טרם הצליח. חברי הכנסת החרדים ממשיכים לאיים, אבל הם יודעים שאין להם יותר מדי כדורים באקדח, גם בגלל שאין להם באמת אחדות שורות במפלגה, והפיצול ביניהם גדול ממספר המנדטים שלהם.
ביהדות התורה הודיעו כי אם לא תהיה התקדמות הם יפרשו מהממשלה, אבל אין פה עדיין תמיכה באי אמון או הפלת הרוב בכנסת. וגם לו היו מפילים את הממשלה, במה בדיוק זה יועיל להם?
ואולי הגיע הזמן להפסיק ולחשוש מאיומי העסקנים החרדים ולאמץ את מתווה ח"כ אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון לחוק הגיוס, לחוק משמעותי שבאמת ישנה משהו בהשתמטות החרדית מהגיוס לצה"ל.
2. אני לא תמים ואני יודע שלא כל בן 18 יתייצב בלשכת הגיוס, אבל לפחות קצת אכפתיות, קצת אחווה לאחים בשעת מלחמה. איך עסקני החברה החרדית חושבים שהם ימשיכו? בהתעלמות מיתר חלקי האוכלוסייה? בהמשך השתמטות כאילו לא קרה פה כלום ב-609 הימים האחרונים? גם לו היינו סוברים שכל מי שנפשו חשקה ללמוד תורה לא צריך להתגייס בכלל, ואנחנו לא חושבים כך (ע"ע ישיבות ההסדר), הרי בכל זאת, מדובר רק במיעוט מתוך כלל החברה החרדית. אז כיצד מכשירים את השרץ ולא קוראים לגיוס של אלו שאינם לומדים?
עסקני החברה החרדית לא מבינים את הנזק שהם גורמים לציבור שלהם. בתחילת השבוע קראנו במגילת רות: "וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי". לצערי, עסקני הציבור החרדי שמובילים את הפוליטיקה החרדית, לא נוהגים כמו רות, ולא נוהגים עִמנו, עם יתר חלקי העם, כפי שהיא נהגה עם נעמי. הם משאירים את עצמם בחוץ, יש שיגידו שזה ממש כפי שערפה חזרה אל בית אביה ודאגה רק לעצמה.
3. ביום חמישי בשבוע שעבר, בשעה 06:46 בבוקר, יצא שר האוצר בהודעה לתקשורת, על הקמת 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון. "58 שנים לשחרור יהודה ושומרון; החלטה של פעם בדור", צעקה הכותרת של ההודעה. נאמר בה כי "בהחלטה היסטורית עבור ההתיישבות בהובלת השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ: 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון, חידוש ההתיישבות בצפון השומרון וחיזוק השדרה המזרחית של מדינת ישראל".
ועוד קראנו בהודעה, ש"במסגרת מהלך רחב בהובלת השר סמוטריץ' והשר כ"ץ, הוחלט על ... חזרה היסטורית לחומש ושא-נור לאחר ביטול חוק ההתנתקות שם, הקמת יישובים חדשים לאורך גבול ירדן, וחיזוק האחיזה האסטרטגית בכל רחבי יהודה ושומרון".
אני לא רוצה להיות ציני ואני לא מזלזל בהחלטות של הקמת יישובים בארץ ישראל בכלל, וביהודה ושומרון בפרט, אבל בין ההודעה לבין המציאות יש פער לא קטן. חלק מהיישובים הם יישובים קיימים, שסוף סוף יזכו להכרה ולשירותים הבסיסיים שכל יישוב אמור לקבל. אבל בחלק מהם, יש מרחק רציני בין הודעת היח"צ לבין מימושה. ואולי במקום הודעות יח"צ על הקמת יישובים, תתמקד הממשלה באבטחת היישובים הקיימים וכבישי הגישה אליהם ובמלחמה נחושה בהשתלטות של הפלשתינים על שטחי C.
4. למרות אווירת האולפנים שהשתלטה על השיח בישראל, בו אנשי הלשעבר, שטעו בכל כך הרבה פרשנויות שנתנו בעבר, ממשיכים להפריח תחזיות והצעות באוויר על הפסקת המלחמה וכו', בשטח נמשכת המלחמה וצה"ל ממשיך להשתלט על שטחים בעזה ולטהר את השטח ממחבלים.
השבוע, לצערנו, שוב איבד עם ישראל ממיטב בניו. בצפון הרצועה נפלו החיילים הגיבורים סמ״ר ליאור שטיינברג, סמ״ר אופק ברהנה וסמ״ר עומר ואן גלדר, כאשר הכוח שלהם עלה על זירת מטענים בג'אבליה. בשבוע שעבר נפל אזרח עובד קבלן, דוד ליבי ז"ל, מפיצוץ מטען גחון רב עוצמה, כאשר הפעיל כלי הנדסי במסגרת פעילות צוות הקרב של חטיבה 401. המלחמה לא נגמרה, למרות מה שאומרים אנשי הלשעבר. על מדינת ישראל להשמיד את חמאס ולהחזיר במהרה את כל חטופינו. העובדה שעד כה לא הצלחנו לעשות זאת היא כישלון של ראש הממשלה ושרי הממשלה, שהתמהמהו בהפעלת כוח במקביל ברחבי הרצועה, ומשגה כבד של הרמטכ"ל הקודם, שדגל בשיטת הפשיטות, ולא בטיהור והחזקת השטח.
חלק מהכישלון עד כה היה גם כמובן בגלל שיטת הכנסת הסיוע ההומנטרי, ששימר את שלטון החמאס ברצועה. בשבוע שעבר שונתה השיטה סוף סוף. חברות אמריקאיות נכנסו לעזה. תא"ל (מיל') ארז וינר, שהיה אחראי על פרוייקט הסיוע בפיקוד הדרום, אמר השבוע כי אחת מהסיבות לכך שלא שינו את השיטה והמשיכו חודשים ארוכים באותה השיטה - של הכנסת הסיוע בידי האו"ם וכתוצאה מכך ישירות לידי החמאס, (שהרוויח מכך לפי ההערכות כ-2 מיליארד דולר), הייתה משום ש"הפרקליטות הצבאית ניסתה לטרפד את זה (את השינוי) בכל דרך. גם הרצי הלוי וגלנט לא נתנו לקדם. היו להם רעיונות להכניס את הרש"פ לעזה. הצענו ממשל צבאי, הרצי הלוי לא הסכים לשמוע - ולכן הבאנו את הרעיון של סיוע שיחולק ע"י סוכנויות סיוע".
ולא רק הם אשמים. גם הממשלה אשמה שלא התעוררה בזמן ובזבזה לנו זמן יקר בשיטות הלא מוצלחות, הן של המלחמה והן של הסיוע, שלא הביאו להישגים הנדרשים של השמדת חמאס והחזרת כל החטופים. חייבים להחזיר את כל החטופים וחייבים לשמור על ביטחון חיילינו. אין לנו עוד זמן לבזבז.