שחקן אשר מגלם דמויות על הבמה וחווה כניסות ויציאות מתוך הדמות, חווה סוג של חיבור, ניתוק, הזדהות, ריקנות, לימוד. עבודת השחקן היא עמוקה ומחדשת מפעם לפעם.
לחיות את עולם התיאטרון, היצירות והבימוי, זה עולם שבו אתה חייב לייצר ולהיות כל הזמן עם 'ראש פתוח'. הדמיונות, ההשראות והמסר חייבים להיות זמינים וברורים.
בתור שחקנית ובמאית אני חושבת על היצירות שלי כל רגע וכל זמן: איך ומתי לייצר את הדבר הבא.
כשנכנסתי אל עולם התשובה גיליתי עולם חדש וכל כך עמוק, ואיך הדמות היא אחרת לגמרי. ההזדהות, הלימוד והחידוש קיבלו דרגה ומבט אחר.
התיאטרון הוא הצד השני של התשובה, ויש בזה קסם מדהים! על בימת התיאטרון מותר לעשות הכל, להיות בדמויות מגוונות, גדולות וקטנות. ומנגד, בעולם התשובה יש דמות אחת ברורה. יש גבולות, יש סדר, יש פרופורציה, יש במה אחת, ועליה אתה עומד בתפילה שקטה וזכה.
החיבור בין המותר לאסור, זהו חיבור שנוגע במקומות העמוקים והנכונים אצל כל אדם ואדם.
כשאני התחלתי ללמוד את לימודי התואר שלי, זה היה בתחום התיאטרון, חיפשתי את ההכשר ואת המקום המותר שבו אממש את החיבור בין העולם התורני לבין העולם האומנותי.
הרב אורי זוהר זצ"ל, גדול במחשבתו, בדמותו, ביצירתו, בחכמתו, בהבנתו, בפשטות מול הגדלות, בראייה המורחבת והממוקדת, בדמויות הרבות שסבבו אותו, והוא מדוייק בהליכותיו ובתפילותיו. התשובה העניקה לו עולם נוסף של חיבור ושל יצירה אחרת לגמרי. הבימוי והיצירה נכחו בו בכל זמן ובכל רגע.
אדם יוצר כל הזמן, אך הגבולות של בעל התשובה ברורים, והיצירה הרבה יותר ממוקדת ושלמה! החיבור? אמיתי יותר.
הרב אורי זוהר ז"ל ראה הכל. עולם הזוהר היה שלו, הבחירות והרצונות גדלו. אבל איתם היו גם הרצון לעבודתו יתברך, לפשטות הנכונה, ללימוד ולשינון, לעבודה האמיתית והפנימית. הרב זוהר לא שכח מאין הוא בא. עם כל זה הוא צעד והלך וקידש וחידש את עולם התשובה בזוהר ובטוהר.
לאחר חג השבועות זכינו לקבל את התורה הקדושה ולשמוח בה מחדש. זאת יצירה אלוקית ואמיתית.
וכמו הרב אורי זוהר - שנזכה גם אנחנו לייצר וליצור את האמונה והאומנות שלנו, האמיתית והמדוייקת לכולנו.