ידידי היקר ישי לפידות, יוצר ענק ומדהים, ושרולי ברונכר, יוצר נוסף גדול, כל מעשיהם נעשים מתוך לב שמח.
השעה הייתה 18 וקצת, כמעט שקיעה, ואנחנו בדרך לצפון. רואים יהודי עומד על הכביש ומתפלל מנחה, מראה שמרגש אותי במיוחד. כי בכל רגע ובכל זמן לא מוותרים על מצווה ועל תפילה, ובדרך לא דרך אני אעשה הכל על מנת לקיים את מצוות בוראי.
יצאנו מראש השנה, מיום כיפור. ליבנו עבר ניקוי פנימי, רוממות נפשית ולאחר הכנה כזאת, יש לנו את הכוחות לבנות את הדבר הבא! "פטיש מסמר ניקח מהר" - סוכות זמן שמחתנו!
היכן אדם מרגיש שמח? במקום שטוב לו, נעים לו, כשמרגיש שהוא מוגן ועטוף.
הבית - הוא המקום הכי בטוח לאדם. ביתו הוא מבצרו.
איך נכוון את עצמנו לסוכה? נהפוך את הסוכה לדירת קבע.
אותו בחור שעמד והתפלל בכביש, איני יודעת אם היה לו נוח לעמוד באמצע הדרך ולכוון בתפילתו? איך מכוונים את עצמנו? כיצד עוצרים ומכוונים לזה הרגע? בלב שמח!
איך אני יכולה לשמוח בלב?
אם זה לא נוח לי? אולי הייתי רוצה אחרת?
בראש השנה זכיתי לקיים את המצווה האהובה עלי, תשליך. מצווה חביבה ביותר. עמדתי מול מקור מים ולשם השלכתי את כל העברות והחטאים שעשיתי בשנה שעברה. אני עומדת בהתרגשות רבה ויודעת מהו כוחה ומה ייחודה של מצווה זו.
לבנות סוכה זה תהליך, זמן, השקעה.
לבנות ולעשות על פי ההלכה, ועדיין זהו זמן שמחתנו!
הסוכה הזו מכניסה אורחים, לסוכה הזו יש כוח, אותה סוכה משפיעה עליי ועל אנשים נוספים!
מהידיעה שלי אני מבינה מה הכוח של אותה מצווה, מכוונת את הדעת שלי להבין מה הכוח שיש בכל מצווה... ולאחר מכן הלב שמח.
חשוב לציין שבדיוק בערב סוכות זהו הזמן המיוחד שלנו לב שמח לחגוג, לשמוח ולציין עשור יחד!
אז יש לנו יום נישואים! עשר שנים.
ברוך השם, בונים וממשיכים לבנות, וגם זה תהליך!
הידיעה שיש לנו כוח יחד! כוח משותף! אנחנו גדלים ומתפתחים והכל נעשה בלב שלם ושמח! יש לנו יעד ובדרך אל היעד הלב צריך לחוש, להרגיש ולשמוח בכל!
שנזכה לשמוח באמת, בפשטות ובתמימות.