מהי סערה שעליה כולם מדברים? מהו השקט שלו כולם מחכים?
האם עדיף השקט? או הסערה שמעיפה קצת את הרוחות?
הסערות הללו הן הטלטלות שעם ישראל ואנחנו עוברים. השקט הוא המצב הרגוע, הפנימי, היציב, האסוף והממתין לדבר הבא.
כלום לא זז וכולם זזים מכאן ולכאן.
הרבה פעמים אנחנו חווים סערות פנימיות וחיצוניות, רוצים לתפוס את הכל ומזיזים את כולם בשביל מקום אחד, בשביל בן אדם, בשביל מצב, סיטואציה ורגע אחד שיחלוף ויעבור מהר מאוד.
בחוץ יש סערה חזקה וגם בפנים... אנחנו לא יודעים לאן הרוח תיקח את הדברים, מה יהיה? מי יגיע? מי ילך? מתי יגיע השקט?
אנחנו מפחדים מהסערה הבאה. כיצד מתמודדים? יש כל כך מצבים שבהם אנחנו מרגישים שהכל זז לנו ולא יציב.
מחכים ומצפים שזה יחלוף וזה כבר יהיה מאחורינו.
הסערה היא חוסר הביטחון שלנו, חוסר הביטחון בעם ישראל. הטלטלה שלא נותנת לנו מנוח, השאלות, הספיקות, הריבים, הכעסים, המצב שלא מרגיע אלא רק מסעיר מבפנים ומבחוץ.
השקט הוא האמונה והביטחון אבל השקט לא נשאר הרבה זמן. יש תמיד סערה שמטלטלת, אך מביאה אותנו אט אט אל השקט הבא.
ילדים, בוגרים, מבוגרים, הורים - חווים יום יום סערות רגשיות ופנימיות. הילדים שמחפשים את מקומם בבתי ספר. הבוגרים שמחפשים מסגרת יציבה ונכונה. ההורים שלא מפסיקים לדאוג, לחשוב, לעשות ולעבוד יום יום.
ועם ישראל? הוא עובר את הסערה הכי גדולה. טלטלה כללית. אנחנו נאחזים במנהיג, נאחזים בידוע, נאחזים בקיים, בחדשות שמסעירות אותנו ואת נפשנו: עוד טרגדיה, עוד משבר, עוד פיצוץ שחודר אלינו.
המכות מתחילות בפרשת השבוע וארא. כל מכה מכוונת וברורה. המכות הללו מגיעות אל פרעה דרך שליחותם של משה ואהרון, והבטחה אחת של הקב"ה, להוציא את בני ישראל ממצרים ולהביא אותם אל הארץ המובטחת. הטלטלות בדרך אל השקט לא פשוטות ולא קלות אבל יש הבטחה אחת מדוייקת וטובה, להביא אותם אל מקומם הטוב והנכון.
זיכרו שכל סערה זה רגע אחד לפני השקט שירגיע, שייצב, שישקיט את כל הדאגות והטרדות.