איך בחרתם את העיסוק המקצועי שלכם? האם זה חלום ילדות שעשיתם הכל כדי להשיגו? או אולי מקצוע שאחד ההורים עוסק בו וכך נחשפתם אליו? אני מכירה ילדים שאפילו לא יודעים להסביר במה ההורים שלהם עובדים. תנסו את זה בבית.
אולי זו בכלל הסללה מגדרית, או דתית? כשבחרתם מגמות ומסלולי בגרות בתיכון, האם הקריירה העתידית היתה פקטור משמעותי? וכשנבחנתם לפסיכומטרי? כמה מקצועות הכרתם כשהייתם צריכים לבחור מסלול לימודים או הכשרה מקצועית?
כשרציתי ללמוד פסיכולוגיה, אמרו לי שאני לא חכמה מספיק ולא יהיו לי ציונים מספיק טובים. כשחשבתי על עבודה סוציאלית או קרימינולוגיה, פחדו שבטוב לבי אתאהב באסיר, ולכן קרימינולוגיה הפך למקצוע משני. ומה שבטוח: ״תעשי תעודת הוראה, שיהיה לך ביד בכל מקרה״.
אני זוכרת שעברתי על החוברת עבת הכרס של אוניברסיטת בר אילן שכללה את המידע על כל מסלולי הלימוד לשנת הלימודים הבאה. מסוקרנת דפדפתי בין העמודים וגיליתי כל מיני מקצועות מרתקים שלא ידעתי עליהם ולא חשבתי בכלל שיש אפשרות ללמוד אותם. בחרתי ללמוד תואר ראשון בייעוץ חינוכי וקרימינולוגיה, והשלמתי גם תעודת הוראה במחשבת ישראל. אם הייתי יודעת כמה שנים לפני כן, מה שגיליתי בחוברת של בר-אילן, אולי הייתי מכוונת את עצמי אחרת. ואז הבן שלי ז״ל נולד, וחינוך לא היה רלוונטי כעבודה, אז עברתי להייטק, לקריירה מוצלחת של 20 שנה, עד לניהול בכיר כסמנכ״לית בסטארטאפים.
הבת שלי העבירה את התיכון כמע״רית מורעלת, עם מחשבה שתלמד סיעוד בהמשך. בהמשך התחילו התלבטויות של פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית קלינית. ופתאום, חודשיים לפני הרשמה ללימודים, נחשפה לתחום של קלינאות תקשורת (הפרעות בתקשורת), התאהבה בו, והחליטה שזה מה שהיא רוצה להיות (בנוסף למדריכת פילאטיס עצמאית).
שיחות עם הבת הצעירה שלי (עולה לכתה י״ב), מגלות לי שהיא לא בטוחה עדיין מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה. היא מאוד נמשכת לתחום התיאטרון והבימוי. אבל אולי יבוא לה משהו אחר. כרגע היא משתדלת להצליח ככל יכולתה בלימודים, כדי שדלתות רבות יהיו פתוחות בפניה בהמשך.
כשאני בוחנת היום את מצב שוק התעסוקה על החוסרים שבו ועל ההזדמנויות שבו, אני תוהה האם זה מחלחל מספיק לתלמידי התיכון בישראל (ואחר כך כמובן לאקדמיה). האם יש חשיפה לתחומים בהם יש מחסורים אדירים כגון: פסיכולוגים ועו״סים בשירות הציבורי; תחומי מומחיות ברפואה וסיעוד; נשים בפוליטיקה מקומית וארצית; הוראה. האם יש חשיפה מספקת לתחומים מרתקים של מדעי המוח; גרונטולוגיה; רפואה מותאמת אישית; בינה מלאכותית ועוד?
האם במסגרת חינוך פיננסי שכמעט ואינו קיים בתוכנית הלימודים, פותחים בפני תלמידים אפשרות להיות עצמאיים (פרילנסרים), או אולי לשלב משרה חלקית כשכירים ועוד עסק עצמאי? מה המשמעויות של זה ואיך לגשת לזה?
כבר שנים רבות יש לי חלום להכניס תוכנית גפ״ן למשרד החינוך של היכרות עם שוק התעסוקה. בחלומי אני רואה אותי כנהגת אוטובוס שמסיעה קבוצות תלמידים למפגשי היכרות עם מקצועות שלא הכירו מקרוב. הייתי רוצה שמעצבת נעליים תספר להם איך הגיעה לזה. ושעורך סאונד לסרטים יראה להם את הסטודיו שלו. ושמנהלת מחלקת תרבות בעירייה תציג את העשייה ברשות מקומית. ושבימאי של סרטי דוקו יסביר איך מוצאים סיפור מעניין. ומנהלת עמותה תספר על יזמות חברתית. ועורך בתחום התקשורת ייתן להם הצצה לעולם שהם נחשפים אליו בעיקר כצרכני תוכן. וחוקרת מדעי המוח תציג את המעבדה שלה. ואלה בסך הכל מקצועות 'רגילים'. מי יציג להם את המקצועות והמיומנויות של העתיד?