אחד מעקרונות היסוד שטבע הרבי מלובביץ' הוא: 'חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם'. הרבי מלובביץ' לא היה פרסומאי או איש יחסי ציבור, אך אין ספק שהעיקרון הנ"ל נכון לכל תחום, והוא כלל בסיסי בהטמעת רעיון וקיבוע תודעה.
אבל האמת היא שזה נכון לא רק לעולמות השיווק והפרסום, אלא שזור עמוק גם ביהדות.
חז"ל מרבים להדגיש את חשיבות ההתאבקות בעפר רגליהם של חכמים מחד, ואת ההימנעות מהיחשפות לדעות כוזבות כגון עבודה זרה מאידך. כי כדברי הרבי, חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם - שלילית וחיובית כאחד.
ביום ראשון שעבר ראינו איך תעמולה חיובית נותנת פירותיה. במשך עשורים, השקענו יחד עם יהודים רבים וטובים רבות בתעמולה בנושא הר הבית והמקדש. לפני 30 שנה, כשהתחלתי בפעילות למען ההר, היה ניתן לספור על כפות ידיים בודדות את פעילי הר הבית והעולים אליו. בעלון 'ייבנה המקדש', של הרב יוסף אלבוים, מחלוצי הפעילים, היו רושמים את שמות העולים להר בימי שלישי ושבת, והשמות היו חוזרים על עצמם מדי עלון. כולם היו מוכרים וידועים לכל אחד מאיתנו.
מאז חלפו להן כמה שנים טובות, והעליה להר הבית והדרישה למקדש הפכו לנחלת הכלל. זה כבר לא עניין שבשוליים שעוסקים בו כמה 'הזויים', אלא עניין שבקונצנזוס. בתשעה באב האחרון העם הצביע ברגליו: ביום זה נשבר שיא של 3,500 יהודים שעלו ביום אחד להר הבית, עליה של 32% מן השנה שעברה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוביל בהר מהפיכה של ממש: תפילות וריקודים ברחבי ההר, היתר להשתחוות, קבוצות ענקיות, הרחבת שעות הפעילות, ועוד ועוד. בתשעה באב הוביל השר בן גביר בעצמו בהר את התפילות במקום כחזן. התעמולה, כאמור, לא שבה ריקם.
*
ומהפן הלאומי, למקרה פרטי נוסף, שאנחנו מלווים בלהב"ה. לפני שלוש שנים זכינו להוציא מכפר ערבי אישה יהודיה עם 8 ילדים. בתולדות פעילות החילוץ שלנו, אישה עם כמות כזו של ילדים, זה אירוע חסר תקדים.
לשם ההצלחה וההצלה של הילדים, התגייסו משפחות רבות וטובות מגבעת גל בקרית ארבע, לעזור לעובדות המסורות שלנו ולילדים להתאקלם בדירת החירום אליה הובאו, ולהתחיל חיים חדשים - כיהודים. חגגו להם ימי הולדת, לקחו אותם לבית כנסת, אירחו אותם בשבתות לקידוש וסעודות. אחרי שלושה חודשים, כפי שקורה לא אחת, האישה החליטה לחזור לכפר, אחרי שבעלה לשעבר הפעיל עליה מכבש לחצים ומניפולציות, וגם לקחה איתה את הילדים.
המשפחות מגבעת גל והילדים, שהיו בקשר הדוק, התקשו מאוד לקבל זאת. המשפחות החליטו להמשיך לשמור על קשר עם הילדים. אמרתי להם כבר כשזה קרה, שאני בטוח שהילדים שהם השקיעו בהם כל כך הרבה עוד יחזרו, כי כזכור, חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם.
לפני חודש, הגיע הבשורה המיוחלת. האם והילדים, שחלקם כבר הפכו לבוגרים, עזבו שוב את הכפר, אך הפעם לתמיד. הם הבהירו לאימם שגם אם היא תרצה, הם כבר לא ישובו לשם לעולם. הם רוצים להיות יהודים לכל דבר.
בשבת האחרונה הם הגיעו למשפחות מגבעת גל שגידלו ולימדו אותם להיות יהודים. הם ידעו וזכרו את כל השירים שלמדו בשבתות. כמה מרגש היה לדעת, שהם זכרו את כל מה שלמדו אז, לפני שנים, כששבו בפעם הראשונה. הם גם סיפרו בצער כמה התעללויות הם חוו בכפר בגלל שהם הצהירו שם שהם יהודים.
בקרוב נחגוג לגדול בר מצווה בגיל 14.
וזכרו: אף פעם אל תתייאשו מאף יהודי. כי כל תעמולה שלכם, לא חוזרת ריקם.